פרויקט המדגם - סיכום - הבדלים בין אישיים בלמידה אימפליציטית

לפרדיגמת העיבוד הדואלי, ובתוכה ליכולת הלמידה האימפליציטית, ישנן השלכות מחקריות ויישומיות רבות. האפשרות שלרשות המערכת הקוגניטיבית האנושית עומדים מכאניזמים רבי עוצמה שאחראים על עיבוד אינפורמציה מגוונת ומסוגלים לטפל ברמות מורכבות שמגיעות הרחק מעבר למה שהחשיבה המודעת מסוגלת לתפוס, מציעה התבוננות מחודשת על מערכת היחסים שבין האדם לסביבתו. מחקרי למידה אימפליציטית הרחיבו את תפיסת העיבוד הדואלי והוכיחו באופן אמפירי מה שאינטלקטואלים רבים טענו מזה מאות ואלפי שנים: המוח האנושי מסוגל, באמצעות התנסות ישירה, לתפוס, לעבד, להבין, ולעשות שימוש במידע, הרבה מעבר לכפי שהוא מסוגל להסביר.

להבנה של יכולת הלמידה האימפליציטית השלכות תאורטיות ויישומיות רבות, בכל תחום המערב למידה. ועדיין, גם אחרי 35 שנות מחקר, רב הנגלה על הנסתר. מול כל ממצא מחקרי עומד ממצא המנוגד לו, מול כל הסבר תאורטי, הסבר שסותר אותו. הויכוחים ואי ההסכמות נמצאים בכל רמה של ניתוח והסבר של התופעה, וישנן יותר שאלות שעדיין לא הוכרעו, מאשר כאלו שהתשובה עליהן מקובלת.

תוצאות המחקר הנוכחי תורמות במידה מסויימת דווקא לחוסר העקביות בממצאים. האפקט המסייע של ההוראות האקספליציטיות והקשרים בין אינטליגנציה ומאמץ קוגניטיבי לביצוע נראים מפתיעים. עם זאת, ממצאים אלו יכולים וצריכים להיות צעד ראשון בדרך להבנה עמוקה יותר של מאפייני הלמידה האימפליציטית. מבחינה זו, הניתוח המעמיק של מרכיבי הביצוע ברצפים שונים, לאור תנאי הניסוי ואישיות הנבדקים, מבהיר אולי את הקושי להגיע להכרעות מוחלטות באותן שאלות שעדיין עומדות פתוחות. התוצאות מעידות שמה שנחשב לרוב כלמידה אימפליציטית הוא למעשה, כמו כל למידה אחרת, מיזוג של תהליכים אימפליציטים ותהליכים אקספליציטים. אם כך, אין זה פלא שחוקרים מסויימים מצליחים להסביר באופן עקבי למדי חלקים ניכרים מהביצוע במטלות למידה אימפליציטית באמצעות ידע שמוגדר על ידם כאקספליציטי, בעוד שחוקרים אחרים מסתמכים על אותו חלק שאינו מוסבר כראיה לקיומו של ידע אימפליציטי - הכל בהתאם לנקודת המוצא התאורטית של החוקר. ייתכן, כפי שמציעים Reber ו- Baars, שלא מדובר בדיכוטומיה בין שני סוגי תהליכים, ולא קיים גבול מוגדר בין השניים. מכאן הקושי להפריד, מכאן הקושי לזהות קשרים עקביים עם מאפייני אישיות, ולהגיע למסקנות חותכות לגבי מאפייניה של הלמידה האימפליציטית והאינטראקציה בין שני סוגי התהליכים (Reber, 1993; Baars, 1997).

המחקר הנוכחי הוגדר כמחקר גישוש ראשוני, שמטרתו העיקרית להתוות כיווני מחקר עתידיים. ככזה, הושגה מטרתו גם אם לא אוששו השערותיו. הקשרים בין ציון הפסיכומטרי המדווח וזמן המבחן לביצוע, וגם האופן השונה בו קשור כל אחד מהם לביצוע (ציון הפסיכומטרי דרך פיתוח חוקים מייצגים, זמן מבחן דרך דחיה של רצפים לא חוקיים), הם ממצאים חדשים וחשובים שתורמים לידע הקיים בתחום. כך גם האפקט המסייע שהיה להוראות אקספליציטיות, בפרט ברצפים המורכבים. האינטראקציה בין אקסטרוברטיות והוראות על הנטיה לפתח חוקים לא מייצגים, ובין שיטתיות והוראות על הביצוע, בעיקר ברצפים המורכבים, מציעות שמאפייני אישיות וגורמים מצביים משחקים אולי תפקיד באותו מיזוג עדין בין תהליכים אימפליציטים ואקספליציטים. אותו שילוב הדוק בין שני סוגי התהליכים ושני בסיסי הידע, בא לידי ביטוי כמעט בכל פעולה יום יומית שאנשים מבצעים, החל מאופן תפיסתנו את הסביבה בה אנו חיים, עבו�ר בביצוע אינטראקציות עם אותה סביבה וגורמים בה, וכלה בלמידה וקבלת החלטות, פשוטות כמורכבות, יום יומיות כהרות גורל עבורנו ועבור אחרים.

בכדי להבין לעומק את אותו שילוב בין התהליכים השונים שמנחים את המערכת הקוגניטיבית האנושית, ובכדי לבחון כיצד ניתן לעשות שימוש מושכל יותר ביכולות הלמידה האנושיות במערכות חינוך, במקומות עבודה, במוסדות מחקר, נדרשת עדיין עבודת מחקר מעמיקה ויסודית - וטוב שכך.