פסיכולוגיה חברתית

פסיכולוגיה חברתית היא תחום מדעי העוסק באופן בו פרטים חושבים, מרגישים ומתנהגים ביחס לאנשים אחרים וכיצד המחשבות, התחושות וההתנהגויות הללו של פרטים מושפעים עלי ידי אנשים אחרים (Brehm, Kassin & Fein, 1999).

בחינה של ההגדרה מעלה הדגשה של שני נושאים עיקריים:
מחקר מדעי - יש גישות שונות ומגוונות להבנת אנשים. אפשר ללמוד על התנהגות אנושית מספרים, סרטים, ספרי היסטוריה, פילוסופיה וכו''. מה שמבדיל את הפסיכולוגיה החברתית מכל התחומים הללו הוא שהיא מדע. משמעות הדבר הוא שהידע נוצר ומצטבר תוך שימוש בשיטות של הסתכלות, תיאור ומדידה שיטתיים הן בשדה והן במעבדה על מנת ללמוד את ההתנהגות האנושית.

ישנן דיסציפלינות נוספות שחוקרות התנהגות אנושית בשיטות מדעיות, לדוגמא: אנתרופולוגיה, תקשורת, כלכלה, מדעי המדינה וסוציולוגיה. תחומי ידע אלו ותחומים נוספים, כולל הפסיכולוגיה חברתית, הם חלק ממכלול מדעי החברה. ההבדלים בין התחומים השונים שהוזכרו לעיל הוא באספקט של ההתנהגות האנושית אותו הם בוחנים. לדוגמא, סוציולוגיה מסווגת את האנשים על פי מין, גזע, לאום ושאר מאפיינים קבוצתיים. בניגוד לכך פסיכולוגיה חברתית מתרכזת בפסיכולוגיה של היחיד ובשילוב שלה במצבים שונים. כך כאשר חוקרים קבוצות בפסיכולוגיה חברתית, מתמקדים ומדגישים את ההתנהגות של היחיד בהקשר הקבוצתי. הבדל נוסף הוא בשיטות המחקר, במתודולוגיה. בפסיכולוגיה חברתית נהוג במיוחד לעשות שימוש במתודולוגיה ניסויית, שיטה פחות נפוצה ברוב תחומי מדעי החברה.

האנשים האחרים - ההיבט החברתי: הפסיכולוגיה החברתית נבדלת משאר תחומי הפסיכולוגיה על ידי ההיבט החברתי שבה - התחום עוסק בהתנהגות, תחושות והתנהגויות ביחס לאנשים אחרים וכיצד הם משתנים ביחס לאנשים אחרים. מה שמיחד את הפסיכולוגיה החברתית (כפי שמשתמע מהשם שניתן לתחום) זו ההדגשה של הטבע החברתי של היחיד. הפרטים האחרים עליהם מדברת ההגדרה של פסיכולוגיה חברתית לא חייבים להיות אמיתיים או נוכחים. גם נוכחות מרומזת או מדומיינת יכולה להשפיע על אנשים (Allport, 1985). כך למשל, אם אנשים מדמיינים קבלת תגובה חיובית או שלילית מאחרים הדימוי העצמי שלהם יכול להיות מושפע בצורה משמעותית (Leary, Haupt, Strausser & Chokel, 1998).

לדברי Smith & Mackie ניתן להבחין במאפיינים חשובים אשר משותפים למחקר בכל התחומים בפסיכולוגיה החברתית. ניתן לומר שממאפיינים אלה עולה תמונת האדם המשתקפת מהתחום. חוקרים אלו מבחינים בין הנחות היסוד של התחום, המניעים הבסייסים של האדם ועקרונות בסיסיים על דרך החשיבה החברתית של אנשים (Smith & Mackie, 1995):

הנחות יסוד

שתי ההנחות הבסיסיות בפסיכולוגיה חברתית הן כי בני האדם מבנים את המציאות שלהם ושהשפעות חברתיות יכולות לחדור להבניה זו.

הבנייה של מציאות במבט ראשון נראה כי חקירה של התנהגות חברתית הוא תרגיל במובן מאליו. בתוך השיגרה שלנו אנו תופסים את העולם סביבנו כפי שהוא - שהמציאות האובייקטיבית מונחת שם עבור כולם לראות. כשאנחנו הולכים עם חברים שלנו לראות סרט או למסעדה אנו מניחים שכולנו רואים וחווים את אותו הדבר. כשאנו פוגשים אדם חדש אנחנו מייד מגבשים לעצמנו דעה לגבי מיהו. בגלל שאנו מניחים שההתרשמות שלנו מהסביבה היא מדויקת ונכונה אנו מצפים מאדם אחר באותה הסיטואציה שיהיה בעל התרשמויות זהות לשלנו. מדי פעם אנו נאלצים לחשוב פעמיים ולהבין שזה לא כך. חוסר המודעות שלנו למידה בה אנו מבנים את עולמנו מתערערת כאשר אנו מגלים כיצד תגובה של אנשים יכולה להיות כל כך שונה משלנו לאותו הדבר בדיוק. תנסו לשאול את הוריכם מה הם זוכרים מהיום הראשון בו הלכת לכיתה א'' ותגלו שהתיאור שלהם של מה שקרה יהיה שונה מאוד משלכם. במצבים הללו אנו מגלים שאנחנו שאנו לא חולקים את אותן ההתנסויות בחיים. המציאות שאנו חווים היא הבנייה אישית המעוצבת בחלקה על ידי תהליכים קוגניטיביים - הדרך בה המוח שלנו עובד, ובחלקה על ידי תהליכים חברתיים - השפעה של אחרים אשר נמצאים בסיטואציה או אלו הנמצאים בדימיונינו. תהליכים קוגניטיביים פועלים כאשר אנו מקבצים יחדיו חלקים של אינפורמציה, מסיקים מהן מסקנות, ומנסים להתאים אותם למשהו קוהרנטי. תהליכים חברתיים מאפשרים לנו להשפיע ולהיות מושפעים מדעותיהם של אחרים עד שאנו מצליחים להסכים על טבע המציאות. בתוך הקבוצות שחשובות לנו, הסכמה היא אבן הבוחן שלנו בשביל לפרש דברים ולהגיב לאירועים. אנחנו מתאימים את עצמנו לפרשנותם של אחרים לגבי דברים ומשתמשים בפרשנויות הללו כבסיס לתגובות שלנו. במובן זה, ההסתכלות של אדם על המציאות היא לפחות בחלקה השתקפות של מה שנראה בעיניו של אדם אחר.

חדירה של השפעות חברתיות אחרים משפיעים על ההתנהגות שלנו בציבור והמעשים שלנו יכולים להשפיע על מה שאחרים יאמרו או יעשו. חשוב לזכור את מה שנאמר קודם לכן לגבי השפעתה של נוכחות מדומיינת של אחרים. לאחרים יש השפעה על כל המחשבות, תחושות והתנהגויות שלנו, בין אם הם נוכחים או לא. המחשבות שלנו לגבי תגובותיהם של אחרים וההזדהות שלנו עם קבוצות חברתיות מעצבים את התפיסות, המחשבות, התחושות, המוטיבים ואפילו את תפיסת העצמי שלנו. הנאמנות שלנו (ההזדהות) יכולה להסתמך על סולמות קטנים כגון המשפחה הקרובה, קבוצות וקהילות או על סולמות גבוהים גזע, אתניות, דת, ג''''נדר או החברה והתרבות בה אנו חיים. הקבוצות מספקות לנו מסגרת ומסנן דרכו אנו בוחנים אירועים חברתיים. לעיתים אנו חווים השפעה חברתית כלחץ חברתי אך השפעה חברתית היא יותר עמוקה כאשר היא כשהיא פחות מורגשת: כשהיא מעצבת את ההנחות והאמונות הכי בסיסיות שלנו לגבי העולם מבלי שנדע זאת. השפעות חברתיות קיימות סביבנו מאז הילדות ולכן אין זה מפתיע שאנו לא שמים לב אליהם. התמריץ הדרוש לנו על מנת להפוך להיות מודעים להשפעה החברתית היא שינוי של פרספקטיבה. שינויים כאלו מוכרים לכולנו: הורה שכופה שעת עוצר על ילדיו המתבגרים בעוד הוא בעצמו מרד כנגד הוריו בצעירותו וכו''.

מניעים עיקריים

כשיחידים או קבוצות מבנים מציאות ומושפעים ומשפיעים על אחרים הם מכוונים את המחשבות, התחושות וההתנהגות שלהם לעבר שלוש מטרות חשובות:

שאיפה להבנה ושליטה - פירוש הדבר הוא שכל אחד מאיתנו מנסה להבין ולנבא אירועים בעולם החברתי על מנת לזכות בסוגים שונים של תגמולים. השגת היכולת הזו היא מניע חשוב בניסיון שלנו לעצב ולהחזיק בדעות ואמונות על העולם כיוון שאמונות מדויקות יכולות להדריך אותנו למעשים אפקטיביים ומספקים. לדוגמא אם אתם מעוניינים במשרה האחרונה שמוצעת במקום מסוים, היכולת לעצב את מסגרת הדרישות של הבוס באותו מקום עבודה והיכרות מספיק טובה עם היכולות שלך שתוכל להציג בראיון, יכולים לעזור לקבל את העבודה. בהרבה החלטות יום יומיות, פרטים וקבוצות מחליטים לפעול בדרך מסוימת הנראית כבעלת הסבירות הגבוה ביותר להביא לתוצאות מתגמלות, על סמך המידע הכי אמין ומדויק שניתן להשיג.

חיפוש אחר שייכות - כל אדם מנסה ליצור ולשמר תחושות של תמיכה הדדית, חיבה וקבלה על ידי אחרים שאכפת מהם ומוערכים על ידם. נראה כי קונפורמיות לסטנדרים של קבוצה מסוימת, אפילו אם לאלו יש משמעות הרסנית כלפי אנשים מקבוצות אחרות , ממלאים את הצורך בשייכות. אך התוצאות לא תמיד הרסניות, אותה המוטיבציה היא הדבק שמחבר בין מערכות היחסים שגורמות לנו לאושר רב כמו המשפחות שלנו, החברים, בני הזוג וכו''''.

הערכה עצמית חיובית - יש לנו מוטיבציה לראות את עצמנו ואת כל הקשור אלינו באור חיובי. ההסתכלות המשוחדת שלנו על עצמנו ועל אלו המקושרים אלינו יכולה להסביר מדוע אנשים מקבוצות שונות נוטים לראות את אותם האירועים באופן שונה.

תהליכי עיבוד מידע

שלושה עקרונות מתארים את התהליך החברתי והקוגניטיבי המופעל כשאנו מבנים את המציאות, משפיעים על אחרים, ומושפעים על ידי אחרים.

שמרנות - שינוי של השקפות מבוססות הוא מאוד איטי- ההשקפות של יחידים וקבוצות על העולם משתנות באיטיות ובכלל הן נוטות לשמר את עצמן. יש אינסוף דוגמאות לתופעה זו, הרושם הראשוני שנוצר ממועמד לעבודה, הסטריאוטיפים שיש לנו לגבי קבוצות מסוימות וההעדפה שלנו לטעמים שמוכרים לנו מהילדות. העיקרון בכל הדוגמאות הללו ורבות אחרות הוא דומה: ידע מבוסס נוטה לשמר את עצמו.

נגישות- למידע נגיש יש השפעה רבה- המידע שהכי נגיש לנו הוא גם בדרך כלל בעל ההשפעה הרבה ביותר על המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו. רוב הזמן השיפוטים והמעשים שלנו מתבססים על חלק מאוד קטן של מידע שיכול להיות רלוונטי. כל סיטואציה חברתית מספקת כל כך הרבה מידע שאנו לא יכולים להתחשב בכל הנתונים. כתוצאה מכך רוב הסיכויים שאנו נשקול, נזכור ונשתמש רק את המידע הנגיש לנו ביותר. בהרבה מצבים מה שקופץ הכי בקלות במוחנו הוא מה שאנחנו חושבים כבר בין כה וכה. במצבים אחרים אנו מבססים את השיפוט שלנו על המידע והפרשנות הכי בולטת.

שטחיות מול עומק - אנשים יכולים לעבד מידע בצורה שטחית או בצורה עמוקה - רוב הזמן נראה שאנשים מתפקדים בצורה אוטומטית תוך השקעה מועטה של אנרגיה מנטלית. מה שמתקבל הוא תמונה שטחית של המציאות תוך הסתמכות על המידע הנגיש ביותר. לעומת זאת לעיתים, במיוחד במצבים בהם אנחנו מבחינים שאירועים לא תואמים את הציפיות שלנו, או כאשר אנו חשים שמטרות חשובות שלנו תחת איום, אנו משקיעים זמן ומשתדלים לעבד את המידע ביתר אריכות. חוסר הסכמה או דחייה מאתגרים לא רק את תחושת ההבנה והשליטה שלנו אלא גם את תחושת השייכות ומעוררים חרדה וחוסר וודאות. איום על מהמטרות שלנו יוצרת מוטיבציה לשקול את האינפורמציה לפנינו ביתר זהירות ולחשוב לעומק על האמונות והמעשים שלנו.

מקורות:

Allport, G.W. (1985). The historical background of Social Psychology. In G. Lindzey & E. Aronson (Eds.) Handbook of Social Psychology (3rd ed., Vol. I., pp. 1-46). New York: Random House.

Brehm, S.S., Kassin, S.M. & Fein, S. (1999). Social Psychology (4th ed.). Boston: Houghton Mifflin Company.

Leary, M.R., Haupt, A.L., Strausser, K.S. & Chokel, J.T. (1998). Calibrating the sociometer: The relationship between interpersonal appraisals and state self-esteem. Journal of Personality and Social Psychology, 74(5), 1290-1299.

Smith, E.R. & Mackie, D. (1995).Social Psychology. New York: Worth Publishers.