פרויקט המדגם - פיתוח חוקים מייצגים ולא מייצגים במטלות דקדוק מלאכותי - הבדלים בין אישיים בלמידה אימפליציטית

בניסויים רבים בדקדוק מלאכותי נעשה שימוש כפול ברצף אותיות; כמעט באף אחד מהם נבדקים לא זיהו זאת. Reber בוחן את דפוס שתי התגובות לכל גירוי ספציפי ב- 14 ניסויים שונים, ובפרט את היחסים בין מדדי CC (correct-correct), EE (error-error), CE ו- EC המחושבים מהן, ומספקים תובנות מעניינות: במידה ומתרחשת למידה אימפליציטית בניסוי, ערכי CC צפויים להיות גבוהים יותר משלושת הערכים האחרים (שאמורים להיות זהים סטטיסטית), כיוון שהם כוללים פריטים שנוחשו נכונה פעמיים באופן מקרי, וכן פריטים שהדקדוקיות שלהם ידועה לנבדק. לכן, ערך זה נחשב כמייצג את נטיית הנבדקים לפיתוח חוקים מייצגים של הדקדוק. באופן דומה, עודף של ערך EE מעיד על פיתוח חוקים שאינם מייצגים באופן נכון את השפה המלאכותית. אינפלציה בערך EC יכולה להעיד על קיומה של למידה במהלך שלב המבחן, בעוד שאינפלציה בערך CE יכולה להעיד על שיכחה של חוקים שמתרחשת לאורך שלב המבחן. בכל הניסויים שנסקרו היו שני הערכים האחרונים זהים סטטיסטית (Reber, 1993; 1989a).

בחינת ערכי EE שנמצאו במחקרים השונים מראה שבאופן כללי לא מתרחש תהליך של פיתוח חוקים לא נכונים לפיהם מתבצעים שיפוטים - אלא בעת מתן הוראות אקספליציטיות (ראה למטה). השוואת טווחי CC ו- EE ("מדד עקביות") בכל הניסויים מראה הבדלים קטנים מאד בין המחקרים השונים . כך, אין אינדיקציה שתנאי אימפליציטי יותר או פחות יכול להשפיע על מספר החוקים הנלמד. ההבדל הוא שלמידה אקספליציטית הביאה ליצירתם של חוקים לא נכונים, ולמידה אימפליציטית לא עשתה זאת. מחקר זה יבחן גם הוא את היחסים האלו, וקשרים אפשריים שלהם למאפייני אישיות (ובפרט, לסגנון קוגניטיבי של הנבדקים).