פרויקט המדגם - השערות המחקר - הבדלים בין אישיים בלמידה אימפליציטית

ניתן, אם כך, לראות באינטואיציה את החוויה הסובייקטיבית שמקושרת לשימוש בידע שנרכש באמצעות למידה אימפליציטית (Lieberman, 2000). התחושה הסובייקטיבית של נבדקים שהם מפעילים את האינטואיציה שלהם במקרים בהם עשו שימוש בידע שנרכש באופן אימפליציטי (למשל Lewicki et al., 1987) מחזקת טענה זו. כיוון שקידוד זה משתפר עם אימון, משוער שאקסטרוברטים ואנשים בעלי אישיות אינטואיטיבית יראו ביצועים טובים יותר במטלת למידה אימפליציטית, שכן באופן טבעי הם נוטים להפעיל את המערכת האימפליציטית יותר מאשר אנשים שיטתיים:

H1: יימצא מתאם בין אינטואיטיביות ואקסטרוברטיות ובין ביצוע במטלת למידה אימפליציטית.

בנוסף, סגנון קוגניטיבי של האדם משפיע על אופי הטיפול שלו באינפורמציה. נבדקים שיטתיים נוטים באופן טבעי לחפש חוקיות בגירויים, אולם בעת חשיפה לגירויים בעלי חוקיות מורכבת, התוצאה תהיה פיתוח אסטרטגיות שגויות:

H2: יימצא מתאם חיובי בין שיטתיות ובין שימוש באסטרטגיות שגויות במטלת למידה אימפליציטית.

במחקר זה ייבחנו, כאמור, בנוסף לביצוע במטלת למידה אימפליציטית גם השפעה של הוראות אקספליציטיות. יש לשער שהוראות אקספליציטיות, המ�כווינות את הנבדקים לחיפוש חוקיות בגירוי (אשר אותה יתקשו ככל הנראה למצוא), יפגעו יותר בנבדקים שיטתיים, אשר נוטים באופן טבעי לפעול יותר על פי המערכת המודעת:

H3: הוראות אקספליציטיות יגרמו לפגיעה בלמידה אימפליציטית של מטלה מורכבת. פגיעה זו תהיה חזקה יותר עבור נבדקים גבוהים בשיטתיות (שיטו יותר לקבל את ה'הזמנה' לחיפוש חוקים שבהוראות האקספליציטיות, אך לא יצליחו למצוא אותם), וחלשה יותר עבור נבדקים גבוהים באינטואיטיביות ואקסטרוברטיות (שיטו פחות, באופן טבעי, לעסוק בחיפוש עקר אחר חוקים).

לאור תאוריות וממצאי מחקרים קודמים שנידונו לגבי אי קיום הקשר בין אינטליגנציה ולמידה אימפליציטית:

השערות המחקר

H1: יימצא מתאם בין אינטואיטיביות ואקסטרוברטיות ובין ביצוע במטלת למידה אימפליציטית.

H2: יימצא מתאם חיובי בין שיטתיות ובין שימוש באסטרטגיות שגויות במטלת למידה אימפליציטית.

H4: לא צפוי קשר בין אינטליגנציה אקדמית וביצוע במטלת למידה אימפליציטית.