פרויקט המדגם - מבוא - הבדלים בין אישיים בלמידה אימפליציטית

"רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין."
אנטואן דה סנט אקזופרי, הנסיך הקטן

לפעמים אנשים פועלים לפי הלב ולפעמים לפי השכל - תצפית שלא נעלמה מעיניהם של הוגי דעות מן העת העתיקה ועד ימינו (למשל אריסטו, 335 לפנה"ס בקירוב, 340 לפנה"ס בקירוב; Reber, 1993). ההבדל בין התנהגויות המונחות על ידי הלב לבין התנהגויות המונחות על ידי השכל משתקף באבחנות מחקריות בין למידה אימפליציטית ולמידה אקספליציטית (Reber, 1989a); בין מערכת חשיבה חוויתית ומערכת חשיבה רציונלית (Epstein, 1994); בין מערכת אסוציאטיבית ומערכת סימבולית מבוססת-חוקים (Sloman, 1996); בין חשיבה באמצעות תהליכים ראשוניים לחשיבה באמצעות תהליכים משניים (נוי, 1999; פרויד, 1900, 1920, 1923); בין חשיבה לטרלית או 'תחושת בטן' לבין חשיבה ורטיקלית או 'הגיונית' (דה-בונו, 1976; De Bono, 1970); ובין סגנון קוגניטיבי שיטתי וסגנון קוגניטיבי אינטואיטיבי (Epstein, 1994; Riding, 1997).

למרות השוני במינוחים, ישנן מספר טענות משותפות לחוקרים השונים. ראשית, מערכת "הלב" - שתכונה להלן אימפליציטית - נחשבת לקדומה יותר אבולוציונית, מהירה, אוטומטית, לא מודעת (במלואה) ואינה דורשת משאבים קוגניטיבים. עיבוד האינפורמציה ותהליך קידודה אינם נגישים למודעות ונדמים, מבחינת החוויה הסובייקטיבית, כתחושה של ידע אינטואיטיבי (Epstein, 1994; Lieberman, 2000), או כניחוש לא מושכל (למשל Lewicki, Czyzewska, & Hoffman, 1987; Seger, 1994). עם זאת, נבדקים מסוגלים לעשות שימוש באינפורמציה שלמדו באופן לא מכוון וללא מודעות מלאה או נגישות ורבלית של הידע שברשותם (Evans & Over, 1999). לעומתה מערכת ה"שכל" - שתכונה להלן אקספליציטית - נחשבת למאוחרת אבולוציונית, איטית, מכוונת, מודעת, דורשת משאבים קוגניטיבים ומבוססת על חוקים (Epstein, 1994).

שנית, חוקרים רבים מניחים כי לשתי המערכות יש תפקיד מכריע בהסתגלות. למשל דמסיו (1995), בביקורתו על דקארט, הראה כי מערכת הרגשות חיונית להסתגלות בחיי היום יום, תופעה שעקבותיה לא נראים במבחני אינטליגנציה סטנדרטים הבוחנים בעיקר את יעילות המערכת האקספליציטית (סטרנברג, 1996; Sternberg, 1997a). ישנן גם ראיות נוירולוגיות רבות לכך ששתי המערכות מתבססות על מכאניזמים עצביים שונים (Lieberman, 2000; Seger, 1994).

שתי המערכות פועלות במקביל ובשיתוף פעולה, למרות שיש להן תפקידים שונים בניהול ההתנהגות האנושית, ולעתים הן עלולות להטות לכיוונים מנוגדים (Sloman, 1996). בסיטואציות שונות שיווי המשקל ביניהן בהשפעתן על קבלת החלטות נוטה לצד זה או אחר (Noy, 1973, 1978). לחץ זמן למשל, מסיט את העיבוד לעבר המערכת החוויתית (Frederick, 2003).

למרות ההסכמה הרחבה על קיום שתי מערכות עיבוד מידע, שאלות רבות לגבי הקשר ביניהן עדיין לא נענו (Reber, 1989a; Sloman, 1996). תופעה מעניינת שנצפתה על ידי Reber ואחרים (לסקירות ראה Reber, 1989a, 1993) היא שאנשים מסוגלים ללמוד חוקים מורכבים באופן לא מודע, אך אם אומרים להם שקיימת חוקיות בגירויים שהם נחשפים אליהם, הלמידה שלהם נפגעת. שחזור התופעה אינו עקבי (למשל Howard & Ballas, 1980). ייתכן, כי אחת הסיבות לקושי למצוא הפרעה שיטתית נובע מהבדלים בין אנשים ברגישות להוראות אקספליציטיות. אנשים מסויימים יטו לקבל את ההזמנה לביצוע בדיקת היפותיזות מודעת לגבי הגירוי, כפי שמציעות הוראות כאלו, ואילו אחרים יטו לכך פחות - בהתאם לנטיות האופי של האדם.

למרות הפריחה המחקרית לה זכה תחום הלמידה האימפליציטית בשנות ה- 90' (Reber & Allen, 2000) והמשמעויות מרחיקות הלכת של התופעה, רק מחקרים בודדים בחנו הבדלים בין אישיים בלמידה אימפליציטית, ואלו התמקדו בעיקר בהשוואת הקשר בין אינטליגנציה אקדמית למטלות אימפליציטיות ואקספליציטיות (McGeorge, Crawford, & Kelly, 1997; Reber, Kassin, Lewis, & Cantor, 1980). מחקרים אלו הגיעו למסקנה שאינטליגנציה אקדמית קשורה ללמידה אקספליציטית, אך אינה קשורה ללמידה אימפליציטית.

מטרת עבודה זו היא לפתח ולבדוק השערות לגבי הבדלים בין אנשים בנטייה להשתמש באחת משתי המערכות, וברגישות שלהם להפרעה של הוראות אקספליציטיות על למידה אימפליציטית, תוך כוונה לזהות כיווני מחקר פוטנציאלים לעתיד. המחקר הנוכחי בוחן לראשונה את הקשר שבין סגנון קוגניטיבי ואקסטרוברטיות ללמידת דקדוק מלאכותי, ולהשפעה של הוראות אקספליציטיות על הביצוע, ובוחן גם את הקשרים לאינטליגנציה, שמחקרים קודמים הניחו שאינו קיים (או לפחות חלש ביחס לקשרים עם מטלות אקספליציטיות) (McGeorge et al., 1997; Reber et al., 1980).

ראשית תוצג סקירה תמציתית של מושג הלמידה האימפליציטית וממצאים מחקריים, בדגש על התחומים הרלוונטים של השפעת הוראות אקספליציטיות על הביצוע והבדלים בין אישיים במטלות אימפליציטיות ואקספליציטיות. לאחר התייחסות קצרה למושגים של אקסטרוברטיות וסגנון קוגניטיבי, לאורם נוסחו השערות המחקר הנוכחי, יתואר המחקר, ינוסחו המסקנות הנובעות מהתוצאות וייבחנו כיווני מחקר עתידיים.