פרויקט המדגם - השלכות - הבדלים בין אישיים בלמידה אימפליציטית

עד היום נעשו רק ניסיונות מעטים להגיע להסבר תאורטי של תופעת הלמידה האימפליציטית, למעט תאוריית הביולוגיה האבולוציונית של רוור (Reber, 1993). ייתכן שה'בריחה' של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מהתאוריה הפסיכולוגית שהיתה הראשונה לתאר את הלא מודע, הפסיכואנליזה (למשל פרויד, 1923), היא זו שיצרה מחוייבות חזקה כל כך של חוקרים מודרנים רבים למודע, והתנגדות חזקה שלהם לכל תוכן קוגניטיבי שאינו מודע. כיוון שכך, חלק ניכר מהמאמץ המחקרי בלמידה אימפליציטית מושקע בניסיונות להפריך את ההנחות לגבי חוסר המודעות ומידת ההפשטה של הידע הנרכש. אולם, גם המתנגדים הגדולים ביותר להגדרות המסורתיות של למידה אימפליציטית, מכירים בשתי עובדות בסיסיות חשובות: (1) ידע אכן נרכש, ו- (2) רכישתו נעשית באופן אוטומטי ולא מכוון. מבלי להמעיט בחשיבותו של הויכוח המר שניטש בספרות, הרי שנקודות הסכמה אלו מדגישות את החסר במחקר יישומי, בייחוד לנוכח שפע המחקרים בעלי אוריינטציה תאורטית. אף על פי כן, בין אם מדובר במכאניזמים נפרדים של למידה, ובין אם מדובר ברצף אחד בעל מאפיינים שונים בקצותיו (גם Reber 1993 מקבל את האפשרות הזו), הרי שלתופעת הלמידה האימפליציטית ישנן משמעויות רבות ומגוונות. הבנה מעמיקה יותר של יכולת זו ותפקודיה תוכל לתרום רבות להיבטים השונים של למידה ורכישת אינפורמציה, גם בזמן שהתאורטיקנים נלחמים את מלחמתם החשובה (ראה גם Taatgen, 1999). תחומים שנראים רלוונטים ביותר כמיועדים ליהנות מהבנה עמוקה יותר של התופעה הם תחום החינוך, ידע מומחה ותחומי הכשרת ומיון עובדים.

בהנחה שלמידה אימפליציטית היא גורם המעורב בכל סוג של למידה, הרי שהבנת המבנה שלה ואופן פעולתה יכולים לתרום רבות לכל מערכת חינוכית, במידה ונגיע לשלב שבו ניתן יהיה לרתום את יכולותיה של מערכת זו לחינוך, ובעיקר לתחומי לימוד בהם הבנה ויישום של חוקים שונים ומורכבים היא רלוונטית ללימוד, כמו למידת שפות, מתמטיקה, וכן תחום המדעים. בתחומים אלה, השליטה במערכת מורכבת של חוקים מהווה בסיס חשוב ללמידה. השילוב הדרוש בין הוראת חוקים פורמלית והתנסות מעשית וחשיפה לאקזמפלרים ספציפים, ובייחוד בתחומים בהם נדרש ידע של חוקים מורכבים, מוכר לכל מי שעסק כמעט בכל תחום של למידה (Reber, 1993). שילוב של אלמנטים אימפליציטים בתכניות לימודים מובנות עשויים, כפי שעולה מתפקודיה ומאפייניה של המערכת, לשפר את יכולת הלימוד, הזיכרון, ההבנה והיישום של אינפורמציה רבה, אולי אף ללא הגברת מאמץ. הבנה מעמיקה יותר של מערכת הלמידה האימפליציטית, שמפיקה את המידע מההתנסות הישירה, ויחסי הגומלין שלה עם זו האקספליציטית, שמסייעת ללימוד הפורמלי של החוקים, תוכל לאפשר יצירת תמהיל מושכל יותר של שני גורמים אלו החשובים כל כך ללמידה, במטרה להעביר לתלמידים מבני אינפורמציה מורכבים בעלי מבנה עשיר (Reber, 1993). מחקרים כדוגמת אלו של Reber ועמיתיו, שבחנו שילובים שונים של השניים ברמות שונות ובשלבי למידה שונים, נראים מתאימים לנושא (Reber, 1980). תוצאות מחקרים עתידיים יציעו אולי התאמה של אופי הלימוד לאישיות התלמיד, על מנת להגיע לתוצאות מיטביות.

למידה אימפליציטית יכולה להיות גם רלוונטית ביותר ללימוד והפעלה של מערכות מורכבות, כמו מערכות ייצור גדולות, מערכות נשק מתוחכמות, או מערכות מומחה. במשך שנים ניסו מדענים קוגניטיבים לייצג ולהסביר את הידע שיש למומחים בתחומי תכנות, פיסיקה, רפואה (Baars, 1997), ואחת הבעיות הקשות ביותר עמה מתמודדים העוסקים במערכות מומחה היא ההבנה של מה בדיוק יודע המומחה (Reber, 1993). במקרים בהם נראה שאין גישה חיצונית לידע הנמצא במוחו של המומחה בעל הניסיון, ייתכן שהבנת המערכת האימפליציטית תספק לנו תובנות ליצירת אותו בסיס ידע מומחה, ודרך להעביר אותו הלאה. De Groot מתאר את אופי החשיבה ההוליסטי והאבסטרקטי של שחקני שח-מט, ואת דיווחיהם על כך שהם פועלים תחת תחושה כללית של נכונות אך ללא תכנון מדוקדק (De Groot, 1965); מקנזי וספנירדי טוענים שכמות גדולה של ידע אימפליציטי מעורבת בפיתוח ושימור של נשק גרעיני, ושידע זה צפוי לאובדן כאשר הדור הנוכחי של מתכנניו (אשר זכו להתנסות מרובה) יפרוש (לכך אולי יהיו גם השלכות חיוביות...) (Mackenzie & Spiniardi, 1995); גורמן מביא את סיפורו של מהנדס NASA, Boris Boisjoly, שנכשל בניסיונו להסביר את סכנות הבטיחות בשיגורה של מעבורת הצ'לנג'ר, ולא הצליח למנוע את שיגורה (Gorman, 1999) . כל אלו נראים כדיווחים הלקוחים הישר מספרות הלמידה האימפליציטית.

בתחומים של מיון והכשרת עובדים, יוכלו עבודות מחקר עתידיות לקשור את יכולת הלמידה האימפליציטית, או את אופי השימוש האינדיבידואלי של המועמד ביכולות הלמידה והעיבוד שלו, למאפיינים אישיים אחרים הקשורים להצלחה בעבודה. קבלת החלטות בסביבה של אי ודאות וריבוי משתנים יכולה להיות תלויה במידה רבה בגורמים אימפליציטים, ומחקר עתידי יוכל לזהות את התלות הזו, ולאפיין אנשים בעלי יתרונות יחסיים בפעולה בתנאים אלו. הדבר יוכל לספק מכשיר מיון יעיל לעובדים בתחומים בהם יזוהו ההיבטים האימפליציטים של הלימוד הדרוש. ישנם מקצועות ותפקידים רבים בהם חשיבה אינטואיטיבית יכולה לשחק תפקיד חשוב, כגון מקצועות ניהול, מקצועות קליניים/אבחוניים, מאמני ספורט, קציני צבא, מהנדסים, מתכנתים ומדענים. בתחום המחקר הפסיכולוגי, ובעיקר בתחומי הפסיכולוגיה החברתית והקוגניטיבית, נראה שיש למערכת האימפליציטית, בעיקר בהקשר של עיבוד לא מודע של אינפורמציה לא ורבלית, יכולת הסבר למגוון של תופעות חברתיות כמו בחירת התנהגות, ביצוע שיפוטים וקבלת החלטות.