פרויקט המדגם - סיכום ומסקנות - האם אינטליגנציה רגשית מנבאת הצלחה תעסוקתית? בחינת תוקף ניבוי ומבנה של מבחן אינטליגנציה רגשית

ההשערות אוששו באופן חלקי ביותר במחקר זה. נמצא שהקשר בין א.ר וביצוע תעסוקתי נמוך מהמצופה ואף נמצאו מעט קשרים שליליים בין גורמי הא.ר וביצוע תעסוקתי, כך שמחקר זה אינו תומך בקשר משמעותי בין א.ר והצלחה תעסוקתית. ניתן לסכם ממצא זה על ידי דברי אנטונאקיס שטוען שהוא יכול להצהיר בצורה חד משמעית, שממצאים המדגימים שא.ר מסבירה חלק גדול משונות ההופעה והאפקטיביות במנהיגות הן חלשות מאוד במקרה הטוב וסותרות במקרה הרע (Antonakis, in press).

כמו כן נמצא שהנתונים הפסיכומטריים של ה - MSCEIT בעייתיים: תוקף הניבוי של מבחן זה אינו מספק, התוקף המתכנס ביחס למדדי אינטליגנציה כללית נמוך מאוד, בעוד שהתוקף המבחין ממדי אישיות דווקא טוב. הממצא האחרון יציב מאוד על פני מחקרים שונים, כך שנראה שהקשרים בין שאלון ה - CHPI לא.ר, שנבחנו במחקר זה לראשונה, דומים לקשרים של א.ר עם מדדי אישיות אחרים מסוג ה - Big Five או ה - 16PF. כמו כן נמצאו מספר ממצאים התומכים במודל הארבע גורמי לא.ר: נראה שארבעת הגורמים מובחנים זה מזה, נמצאו קשרים נמוכים עם תכונות אישיות שאמורות להיות קשורות במעט ובין ניהול רגש ומדדים צבאיים, כפי המצופה ממדד א.ר. אך יש גם מספר ממצאים שמחלישים את כוחו של המבחן, בעיקר הקשר החזק מהמצופה עם שליטה בעברית, המצביע על החפיפה של מבחן זה עם גורמי שליטה בשפה ועל בעיות האפליה עקב ההשפעה החזקה של שפה על הביצוע במבחן. כמו כן נמצאו מספר קשרים עם משתני אישיות שאינם תואמים את המצופה, כך שממצאים אלה בצירוף תוקף המבנה ותוקף הניבוי הבעייתים מטים את הכף לחובת ה - MSCEIT.

Mayer ועמיתיו (2001), חלוצי התחום, עדיין אופטימיים - הם מציינים שמבחני האינטליגנציה הכללית הנפוצים ביותר, כמו מבחן Wechsler - הם תוצאה של 60 שנות מחקר ו - 40 שנים קודמות של עבודה קלינית, כך שאם ההיסטוריה של מחקר האינטליגנציה מנחה אותנו, אין בכלל ספק שיש עוד הרבה מה ללמוד על א.ר ומדדיה, שבהתחשב ב - 13 שנות קיומה, נמצאת עדיין בתחילת דרכה ומחקרים רבים נדרשים, עד שיצטבר די ידע בתחום ונוכל לקבוע מה ערכה.