פרויקט המדגם - מגבלות המחקר - האם אינטליגנציה רגשית מנבאת הצלחה תעסוקתית? בחינת תוקף ניבוי ומבנה של מבחן אינטליגנציה רגשית

בעיה מרכזית במחקר זה היא שהתפקיד של הנבדקים - מפקדים זוטרים, אינו מורכב דיו רגשית ואינו דורש, למעשה, מאמץ רגשי גבוה (או יכולת ניהול רגשות על מנת להשיג תוצאות חיוביות), ולכן אינו דורש רמות גבוהות של א.ר. מפקדים אלה, ברמת הפיקוד הנמוכה ביותר (לפני קצונה) מתמודדים עם משימות קבועות ופועלים לפי כללים מוכתבים מראש ואינם מפעילים הרבה שיקול דעת רגשי וקוגניטיבי בתפקידם. הם אמנם מובילים קבוצת חיילים, אך בבעיות הרגשיות המורכבות יותר מטפלים הקצינים, לכן כישורים רגשיים לא מרכזיים בתפקידם. חשוב לציין שנמצא שדווקא למפקדים זוטרים יש רמות גבוהות יותר של א.ר לעומת מנהלים בכירים יותר (דורון-ענתי, 1997), אך במחקר זה מדובר על מנהלים עוד יותר זוטרים, שלא ממלאים הרבה מהפונקציות הניהוליות של המנהלים אזרחיים, ולמעשה נראה שמפקדים זוטרים המקבילים למנהלים הזוטרים במחקר הם קצינים זוטרים. כך שגורם זה עשוי להסביר מדוע הקשרים בין א.ר וביצוע תעסוקתי במחקר זה נמוכים למדי, בהתאם למחקר של וונג ולאוו שהעלה שהקשר בין א.ר ותפקוד בעבודה ממותן על ידי מאמץ רגשי, כאשר המתאם בין א.ר לתפקוד בעבודה היה אפסי בקבוצת המאמץ הרגשי הנמוך (Wong & Law, 2002).

בעיה נוספת במחקר זה קשורה לקריטריוני הביצוע. הקריטריונים ששימשו במחקר זה הם ציונים שניתנו במהלך קורס פיקוד. הם אינם הערכות ביצוע ממש, אלא הערכות על מטלות המדמות תפקוד של מפקד (ציוני הקורס), בשקלול עם מבחני חיילות, לא פיקודיים, נוספים (כמו ניווט, הפעלת נשק, כושר גופני ועוד) או הערכה של עמיתים לקורס על תפקוד עתידי כמפקד בכיר יותר (קצין). כך שללא ספק יש הבדלים בינם לבין ביצוע בפועל ויתכן שהבדל זה גרע מהמתאמים. בעיה שלישית היא צמצום התחום של הנבדקים במחקר. הנבדקים במחקר היו חיילים קרביים שביצעו מבדקי קצונה. על מנת לבצע מבדקי קצונה, על החיילים להיות בעלי נתונים אישיים מעל רף מסוים, כך שחיילים אלו סוננו לפי מדדי איכות שונים (כגון: אינטליגנציה כללית, שנות לימוד, רמת עברית) ויצרו קבוצה הומוגנית (בעלת טווח גילאים מצומצם גם כן), בעלת שונות נמוכה יותר במדדים שונים (ביניהם אחד מהמשתנים המרכזיים במחקר - אינטליגנציה כללית), מה שגרם להקטנת המתאמים במחקר.