השערה 3: קשרים בין אינטליגנציה רגשית וביצוע תעסוקתי

השערה 3: קשרים בין אינטליגנציה רגשית וביצוע תעסוקתי (תוקף ניבוי של מבחן ה - MSCEIT) - ההשערה היתה שימצא קשר חיובי חלש - מתון בין א.ר וביצוע תעסוקתי, כך שימצאו מתאמים חיוביים נמוכים - מתונים (r=.20-.50) ומובהקים בין ציוני מבחן האינטליגנציה הרגשית ה - MSCEIT לבין ציוני הקריטריונים השונים - ציוני קורס וציוני סוציומטריה. חשוב לציין שקורסי הפיקוד הזוטרים במסלולי חי"ר ואג"מ אמנם דומים במהותם, אך קורס המכ"ים (קורס פיקוד זוטר במסלול חי"ר) מתקיים בשלב מאוחר יותר בשירות הצבאי ולכן הקריטריונים (ציוני קורס וסוציומטריה) של שני סוגי קורסי הפיקוד הופרדו בעיבודים הסטטיסטיים, כך שהמתאמים חושבו מול ארבעה ציוני קריטריון שונים. טבלה 9 מציגה מתאמי פירסון בין א.ר וגורמיה והקריטריונים השונים.

בניגוד להשערה 3, נראה כי הקשרים בין האינטליגנציה הרגשית וגורמיה לקריטריוני הביצוע אפסיים ברובם (ראה טבלה 9) למעט מספר קשרים חלשים שהתקבלו, שיפורטו להלן - נראה שקיים קשר חלש בין ציון א.ר כללית וסוציומטריה התאמה לקצונה מקורס מ"כים, r(51)= .21, NS שמוסבר על ידי קשר מתון בין הבנת רגש וסוציומטריה התאמה לקצונה מקורס מ"כים, r(51)= .31, p<.05 וקשר חלש בין ניהול רגש וסוציומטריה התאמה לקצונה מקורס מ"כים,.23, NS r(51)=. כמו כן נמצא קשר חלש הפוך בין ציון א.ר כללית וציון קורס מ"כים, r(50)= -.17, NS, שמוסבר על ידי קשר חלש הפוך בין תפיסת רגש וציון קורס מ"כים, r(50)= -.16, NS וקשר מתון הפוך בין שימוש ברגש וציון קורס מ"כים, r(50)= -.31, p<.05 (חלק מהמתאמים הנזכרים לעיל אינם מובהקים בגלל מיעוט הנבדקים במסלול מ"כים במחקר).

חשוב לציין שציון התאמה לקצונה בשלב מתקדם (שהופיע כבר בפרק הסטטיסטיקה התיאורית) כולל בתוכו בעיקר קריטריוני ביצוע (32% ציון קורס פיקוד זוטר, 32% סוציומטריה התאמה לקצונה מקורס פיקוד זוטר) ולכן הוא למעשה גם כן מעין קריטריון ביצוע, שבינו לבין ניהול רגש קיים קשר חלש - r(335)= .12, p<0.05 . באופן כללי, נראה שקיימים קשרים חלשים - מתונים בין שני הגורמים הגבוהים בהיררכית המודל - הבנה וניהול רגש לקריטריוני הביצוע, בעוד שבין שני הגורמים הנמוכים בהיררכיה - תפיסת רגש ושימוש ברגש, קיימים קשרים חלשים - מתונים הפוכים עם קריטריוני הביצוע.

על מנת לבדוק את השערה 3 בדרך נוספת, נערכו מבחני t למדגמים בלתי תלויים, כאשר המשתנה הבלתי תלוי היה ציון האינטליגנציה הרגשית הכללית שחולק לשתי קטגוריות קיצוניות - מעל אחוזון 85 ומתחת לאחוזון 15 במדד זה. המשתנים התלויים הם שני קריטריוני הביצוע של משתפי קורס פיקוד זוטר- ציון קורס פיקוד וסוציומטריה התאמה לקצונה מקורס פיקוד זוטר (לא ניתן לערוך מבחן דומה לנתוני החיילים מקורס מ"כים, מכיוון שלא ניתן להשתמש רק בקיצוניים בא.ר עקב מיעוט הנבדקים - 53 חיילים בלבד - במסלול זה). לא נמצא שום הבדל מובהק בציוני שני הקריטריונים בין הגבוהים והנמוכים באינטלגנציה רגשית כללית. עקב מיעוט הנבדקים בקטגוריות הקיצוניות של א.ר (41 ו - 55 מקורס פיקוד זוטר) בוצע מבחן דומה כאשר שתי הקטגוריות הקיצוניות של א.ר כללית הורכבו מנבדקים מעל אחוזון 75 ומתחת לאחוזון 25. גם במבחן זה לא נמצא שום הבדל מובהק בציוני שני הקריטריונים בין הגבוהים והנמוכים באינטלגנציה רגשית כללית.

כפי שתואר בחלק הסטטיסטיקה התיאורית, א.ר קשורה לשליטה בעברית. מכיוון ששליטה בעברית לא קשורה בדרך כלל לקריטריוני הביצוע, יתכן שהקשרים בין א.ר וקריטריוני הביצוע יתחזקו אם מדדי העברית יוצאו מהרגרסיה. לכן נערכו רגרסיות שבהם א.ר מנבאת הצלחה תעסוקתית בניכוי גורמי שליטה בעברית. הרגרסיה היחידה, שבה הקשר בין א.ר וציון קריטריון ביצוע, הפך להיות מובהק לאחר ניכוי גורמי העברית היא הרגרסיה לניבוי ציון קורס מ"כים, על ידי א.ר כללית, בניכוי ציוני הדיבור והבנת הנקרא והיא תדווח להלן.

כפי שניתן לראות בטבלת תוצאות הרגרסיה (טבלה מספר 10), א.ר כללית, בניכוי דיבור והבנת הנקרא, מסבירה 7% מהשונות בציון קורס מ"כים. הקשר ההפוך בין א.ר כללית וציון קורס מ"כים - r= -.17 התחזק והפך מובהק לאחר שנוכו הגורמים הנ"ל - R=.30, כך שיתכן ששני מרכיבי עברית אלו מהווים במקרה זה suppressor variables.

על מנת לבדוק את חוזק הקשרים בין החזאים המקובלים - אינטליגנציה כללית ותכונות אישיות - לבין ביצוע תעסוקתי לעומת חוזק הקשרים בין א.ר לבין ביצוע תעסוקתי, חושבו מתאמי פירסון בין מדד האינטליגנציה הכללית ומרכיביו וגורמי האישיות לבין ארבעת ציוני קריטריוני הביצוע (ציון קורס פיקוד זוטר ומ"כים וסוציומטריה התאמה לקצונה מקורס פיקוד זוטר ומ"כים). בטבלה 11 מפורטים המתאמים בין אינטליגנציה כללית ומרכיביה לבין ארבעת קריטריוני הביצוע התעסוקתי.

כפי שעולה מטבלה 11 כל המתאמים בין ציון האינטליגנציה הכללית ומרכיביו למדדי קורס פיקוד זוטר - ציוני קורס וסוציומטריה אפסיים ולא מובהקים, בעוד שבין מרכיבי ציון האינטליגנציה הכללית נמצאו מספר קשרים חלשים, בעלי כיוון לא אחיד ולא מובהקים (עקב המדגם הקטן) עם הציונים והסוציומטריה מקורס מ"כים. באופן כללי, הקשרים בין אינטליגנציה הכללית וקריטריוני הביצוע חלשים אף יותר מהקשרים בין א.ר וקריטריוני הביצוע, כך שא.ר משמשת חזאי מעט טוב יותר לביצוע בקריטריונים שנבחרו במחקר זה, לעומת אינטליגנציה כללית.

בהמשך לאמור לעיל, בטבלה 12 מצוינים מתאמי פירסון בין גורמי ה - CHPI לבין ארבעת קריטריוני הביצוע.

כפי שעולה מטבלה 12 הקשרים בין גורמי האישיות לבין ציוני הקורס והסוציומטריה משתנים בחוזקם. יש הרבה קשרים אפסיים, אך יש גם קשרים חלשים ואף מתונים. מתאמים נמוכים נמצאו בין ציון סוציומטריה מקורס פיקוד זוטר לבין דומיננטיות; רווחה אישית; אחריות; שליטה עצמית; יכולת אינטלקטואלית ופוטנציאל ניהול, r(253)= .13-.20, p<.05. כמו כן נמצאו מתאמים נמוכים בין ציון קורס פיקוד זוטר לבין רווחה אישית; מימוש עצמי ופטנציאל ניהול, r(255)=.14-.16,p<.05. מתאמים מתונים קיימים בין ציון הסוציומטריה מקורס מ"כים לבין אחריות; פתולוגיה נפשית (מתאם שלילי) ופוטנציאל ניהול , r(48)=.33 -.39, p<.05 וכן קיימים מתאמים מתונים בין ציון קורס מ"כים לבין סובלנות; הישגיות בעצמאות; יכולת אינטלקטואלית; תובנה פסיכולוגית ומימוש עצמי, r(47)= .29-.38, p<.05 (נראה שהקשרים בין תכונות האישיות לבין קריטריונים מקורס מ"כים חזקים יותר מהקשרים בין תכונות האישיות לבין הקריטריונים מקורס פיקוד זוטר). עוד עולה מטבלה 12 שלפוטנציאל ניהול יש קשרים חלשים - מתונים עם ארבעת קריטריוני הביצוע, r= 0.14-0.33, כך שנראה שבכל זאת קיים קשר מסוים בין מושג זה ליכולת פיקוד זוטרה, בעוד, שכאמור, הקשרים של פוטנציאל הניהול עם א.ר היו לא ברורים.

באופן כללי, נראה שהקשרים בין גורמי האישיות וקריטריוני הביצוע חזקים יותר מהקשרים בין א.ר וקריטריוני הביצוע, כך שא.ר משמשת חזאי טוב פחות לביצוע בקריטריונים שנבחרו במחקר זה, לעומת גורמי האישיות שנמדדו בשאלון ה - CHPI.

לסיכום, המתאמים המתונים היחידים שנמצאו, התואמים את השערה 3, הם בין א.ר כללית, ניהול רגש (שני מתאמים אלו לא מובהקים, עקב מיעוט נבדקים שביצעו קורס זה) ובעיקר הבנת רגש וסוציומטריה התאמה לקצונה מקורס מ"כים. כמו כן נראה שא.ר מהווה חזאי טוב יותר מאינטליגנציה כללית וטוב פחות מתכונות אישיות לביצוע תעסוקתי במחקר זה. כך שניתן לומר שהשערה 3 אוששה באופן חלקי בלבד.

תודות | תקציר | התפתחות מושג האינטליגנציה הרגשית | מדדי אינטליגנציה רגשית | ההשפעה של אינטליגנציה רגשית על הביצוע התעסוקתי והאפקט� | נבדקים | כלים | מהלך המחקר | קשיים מתודולוגיים | תוצאות | תיאור המדגם | נטיות מרכזיות במשתני המחקר | קשרים בין אינטליגנציה רגשית ומדדים צה'ליים נוספים | השערה 1: קשרים בין אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה כללי� | השערה 2: קשרים בין אינטליגנציה רגשית ותכונות אישיות | השערה 3: קשרים בין אינטליגנציה רגשית וביצוע תעסוקתי | השערה 4: תוקף ניבוי מוסף | דיון | קשר בין אינטליגנציה רגשית וביצוע תעסוקתי | תוקף מבנה של ה - MSCEIT | נקודות חוזק נוספות ב - MSCEIT | נקודות חולשה נוספות ב - MSCEIT | מגבלות המחקר | המלצות למחקרי המשך | השלכות יישומיות | סיכום ומסקנות | מקורות | מודלים תיאורטיים לאינטליגנציה רגשית | תיאור המחקר הנוכחי | מודלים תיאורטיים לאינטליגנציה רגשית |