השלכות יישומיות

כלי א.ר בכלל וה - MSCEIT בפרט אינם צריכים להיכלל כעת כחלק מבטריה של מיון תעסוקתי, למרות הטענות שהועלו על ידי תומכי א.ר בתהייחס לתפקיד החשוב של א.ר בהערכת קריירה (Zeidner et al, in press).

Zeidner ועמיתיו (in press) סוברים שצעד חיוני בבניית כלי א.ר התואם את צרכי הארגון הוא זיהוי מדויק של ההקשר, הצרכים והמטרה המסוימים שמבחן א.ר פותח עבורה. כאמור, תפקידים שונים דורשים רמות שונות של מעורבות רגשית וחברתית, פעילות ואינטראקציות בינאישיות. הבחירה של הכישורים הרגשיים הרלוונטיים שצריכים להיות מוערכים צריכה להתאים למרכיב העיסוק הרלוונטי. זאת שאלה פתוחה האם מדד א.ר כללי רב היבטי יתאים למטרה זו. מה גם שמבחן כזה הוא גם ארוך ומייגע יותר - הנבדקים במחקר זה ענו על פחות תשובות עם התקדמות המבחן וציינו שהמבחן מתיש בייחוד בסוף יום מבחנים, כפי שמקובל במיון תעסוקתי כיום. בכל מקרה ה - MSCEIT מבחן הא.ר שנחשב מוביל כיום סובל מבעיות של תוקף מתכנס (תוקף מבנה) ותוקף ניבוי נמוכים ולא ניתן להשתמש בו כעת למטרות מיון. גישה אלטרנטיבית תהיה לפתח מבחנים הקשריים המכוונים לעבר אתגרים רגשיים מסוימים של עבודות מסוימות.

תודות | תקציר | התפתחות מושג האינטליגנציה הרגשית | מדדי אינטליגנציה רגשית | ההשפעה של אינטליגנציה רגשית על הביצוע התעסוקתי והאפקט� | נבדקים | כלים | מהלך המחקר | קשיים מתודולוגיים | תוצאות | תיאור המדגם | נטיות מרכזיות במשתני המחקר | קשרים בין אינטליגנציה רגשית ומדדים צה'ליים נוספים | השערה 1: קשרים בין אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה כללי� | השערה 2: קשרים בין אינטליגנציה רגשית ותכונות אישיות | השערה 3: קשרים בין אינטליגנציה רגשית וביצוע תעסוקתי | השערה 4: תוקף ניבוי מוסף | דיון | קשר בין אינטליגנציה רגשית וביצוע תעסוקתי | תוקף מבנה של ה - MSCEIT | נקודות חוזק נוספות ב - MSCEIT | נקודות חולשה נוספות ב - MSCEIT | מגבלות המחקר | המלצות למחקרי המשך | השלכות יישומיות | סיכום ומסקנות | מקורות | מודלים תיאורטיים לאינטליגנציה רגשית | תיאור המחקר הנוכחי | מודלים תיאורטיים לאינטליגנציה רגשית |