פרויקט המדגם - תוקף מבנה של ה - MSCEIT - האם אינטליגנציה רגשית מנבאת הצלחה תעסוקתית? בחינת תוקף ניבוי ומבנה של מבחן אינטליגנציה רגשית

ההשערה שימצא קשר חיובי מתון בין א.ר, שנמדדה באמצעות ה - MSCEIT לאינטליגנציה כללית, כפי שמצופה ממדדי אינטליגנציה לא אוששה במחקר זה, כך שהתוקף המתכנס של ה - MSCEIT ובעקבותיו תוקף המבנה נמוכים. הקשרים שנמצאו בין א.ר לאינטליגנציה כללית במחקר זה הם חלשים בלבד, כאשר 25 המתאמים שהתקבלו בין א.ר וגורמיה לאינטליגנציה כללית וגורמיה במחקר זה אפסיים עד נמוכים. ממצאים אלו נתמכים על ידי מחקר חדש (Reid, Obrien, Roberts, MacCann, Rouse, Matthews & Zeidner, in preparation), שמצא גם כן קשרים חלשים דומים בין א.ר ואינטליגנציה כללית - 30 המתאמים בין 8 ציוני תת המבחנים ב - MSCEIT (למעט שני מתאמים עם תת המבחנים המודדים הבנת רגש) וארבעה סוגי מבחני אינטליגנציה כללית (אוצר מילים, אנלוגיות אזוטריות, החלפות ומטריצות) נמוכים מאוד (r= -.07- 0.2). כמו כן סלווי (Salovey, 2003) מדווח על מתאמים נמוכים מאוד (r=.03-.06) בין שלושה גורמים ב - MSCEIT (למעט הבנת רגש) לבין מבחן אוצר מילים ב - WAIS. למעשה, נראה שבניגוד ל - MEIS מכל המחקרים שצויינו לעיל (למעט אחד שלא פורסם - Janovics & Christiansen, 2001) עולה שהתוקף המתכנס של ה - MSCEIT (למעט הגורם הבנת רגש) לקוי.

יחד עם זאת, במחקר זה יש סיבה נוספת למתאמים הנמוכים בין א.ר ואינטליגנציה כללית והיא שגם שונות ציוני הא.ר (כאמור לעיל) ובעיקר שונות ציוני האינלטיגנציה הכללית נמוכות במחקר זה (בציוני האינטליגנציה הכללית הטווח מצומצם: הציונים נעים בין 40 - 90, כשהטווח האפשרי הוא 10 - 90) ושונות נמוכה במשתנים מקטינה את המתאם. סיבה זו מתחזקת על ידי כך שמדד האינטליגנציה הכללית הצה"לי נחשב מדד איכותי מבחינה פסיכומטרית, שתוקף הניבוי שלו עם קריטריונים דומים לאלו ששימשו במחקר זה, גבוה בדרך כלל (r=.20 - .30) ממה שנמצא במחקר זה, כך שיתכן שהתוקף המתכנס הנמוך, נוצר מקיצוץ התחום במחקר זה. המחקרים שתוארו (Mayer et al., 1999; Roberts et al., 2001) שמצאו קשרים מתונים בין מבחני א.ר ואינטליגנציה כללית מדדו, למעשה, אינטליגנציה כללית באמצעות מדד אינטליגנציה מגובשת שהיא ידע הנלמד מהתרבות של אדם וניסיונו במהלך החיים, כמו יכולת מילולית (Carroll, 1993; Matthews et al., 2002). כך שלמעשה נמצא קשר מתון בין מבחני ביצוע לא.ר (בעיקר ה - MEIS) ואינטליגנציה מגובשת, בעוד שנראה שא.ר לא קשורה לאינטליגנציה נזילה, שהיא אינטליגנציה ביצועית, הדומה ליכולת חשיבה מולדת (MacCan et al., in press), למשל - Ciarrochi ועמיתיו (2000) מצאו מתאמים אפסיים בין ציוני ה - MEIS לבין מדד של אינטליגנציה נזילה (מבחן המטריצות של Raven) - r=.05 עם א.ר כללית; r=.10 עם תפיסת רגש; r=-.03 עם גורם משולב של הבנה וניהול רגש. הקשר של מבחני א.ר לאנטליגנציה מגובשת בניגוד לאינטליגנציה נזילה, מודגם גם במחקר זה. המרכיב היחיד של אינטלגנציה כללית שנמצא בו הבדל מובהק בין בעלי א.ר גבוהה ונמוכה, במבחן t, היה מבחן הוראות, שהוא מבחן יכולת מילולית (אינטליגנציה מגובשת). הממצא שמבין כל גורמי הא.ר, רק לגורם 3 - הבנת רגש, יש בכלל מתאמים מובהקים (למרות שעדיין נמוכים) עם אינטליגנציה כללית וכל המתאמים של גורם זה עם אינטליגנציה כללית ומרכיביה מובהקים (כך שגורם זה גם מסביר את הקשר הנמוך בין א.ר כללית ואינטליגנציה כללית), עולה בקנה אחד עם הממצאים העקביים לגבי הקשר החזק ביותר שיש לגורם זה עם אינטליגנציה כללית בכלל ו - אינטליגנציה מגובשת בפרט. למשל במחקר של Reid ועמיתיו (in preparation), שתואר לעיל נמצא ששני המתאמים המתונים (r=.35, .30) היחידים (והגבוהים ביותר) בין ציוני ה - MSCEIT ומבחן אינטליגנציה כללית, התקבלו בין שני תת המבחנים המודדים הבנת רגש (מבחני שינויים ותערובות) ומבחן אנלוגיות אזוטריות (מדד אינטליגנציה מגובשת).

כמו כן מספר חוקרים מצאו שהמתאמים הגבוהים ביותר (סביב .40) בין ציוני ה - MEIS וה - MSCEIT לאינטליגנציה כללית, התקבלו בין מדדים של אינטליגנציה כללית לבין גורם הבנת רגש (Janovics & Christiansen, 2001; Roberts et al., 2001; Mayer et al., 1999; Lam & Kirby, 2002; Salovey, 2003). כך שנראה שללא ספק, הגורם הבנת רגש, הכי רווי קוגניטיבית מבין ארבעת הגורמים (Mayer et al., 2001). נראה כי קשר זה מודגם גם במחקר זה - נמצא שהמתאם הגבוה ביותר בין מדדי יכולת וא.ר (r=.26), התקבל בין הבנת רגש להבנת הנקרא, שהיא אמנם נחשבת מרכיב של ציון העברית, אך כוללת מרכיב של אינטליגנציה מילולית. הקשר החזק יחסית, בין הבנת רגש לאינטליגנציה מילולית, נוצר, באופן חלקי, מכיוון שלשני מבחני הבנת רגש) יש תוכן דומה מאוד למדדי אינטליגנציה מגובשת, כאשר השוני באופן הציינון של שני סוגי המבחנים (אובייקטיבי מול קונצנזוס) יכול להסביר לבד מדוע המתאמים בין שני סוגי המבחנים לא גבוהים יותר (MacCan et al., in press), ובעצם לא ברור עדיין שמבחני א.ר מודדים משהו מעבר לכך (Matthews et al., 2002).

תוקף מבחין

ההשערה שימצאו קשרים נמוכים בין א.ר, שנמדדה באמצעות ה - MSCEIT לתכונות אישיות (שהופקו משאלון ה - CHPI), כפי שמצופה משני מושגים שונים (אישיות לעומת אינטליגנציה), אוששה במחקר זה. כל 120 המתאמים בין א.ר וגורמיה ו - 24 תכונות האישיות הם אפסיים עד נמוכים, כך שבמחקר זה נמצא תוקף מבחין טוב ל - MSCEIT מתכונות האישיות של שאלון ה - CHPI. תוקף מבחין טוב מתכונות אישיות שונות מהווה נקודת חוזק בולטת ביותר של ה - MSCEIT וה - MEIS, שנמצאה באופן עקבי במחקרים המוכרים כיום. המתאם הגבוה ביותר של ה - MSCEIT עם גורמי האישיות מסוג ה - Big Five הנחשבים כמודל תכונות האישיות המוביל כיום הוא r=0.33, מתאם מתון לכל היותר (Brackett et al., in press; Brackett & Mayer, 2003; Janovics & Christiansen, 2001; Lopes et al., in press).