השערות המחקר

1. אנשים חכמים יעדיפו סגנון אהבה שונה מאשר אנשים שאינם חכמים. מהספרות המחקרית עולה, כי אנשים חכמים מתמודדים בצורה שונה עם משברים ומכשולים בחיים מאשר אנשים שאינם חכמים (Ardelt, 2005). כמו כן נמצא כי הגבוהים במדד החוכמה מחזיקים בערכים שונים, ומעדיפים דרכי ניהול קונפליקט שונות מאשר אלו שיעדיפו אנשים שאינם חכמים (Kunzmann & Baltes, 2003). עוד עולה מהספרות המחקרית כי החוויה הרגשית של החכמים שונה מזו של אלו שאינם חכמים, הן מבחינת סוגי הרגשות אותם הם נוטים לחוות (Kunzmann & Baltes, 2003), והן מבחינת הדרך בה הם מגיבים לאירועים מעוררי רגשות (Kunzmann, 2004). מכאן עולה כי סביר יהיה להניח כי יהיה קיים הבדל בין סגנונות האהבה אותם יעדיפו החכמים ובין סגנונות האהבה אותם יעדיפו אלה שאינם חכמים.

2. סגנונות האהבה אותם יעדיפו החכמים לעומת סגנונות האהבה אותם תעדיף שאר האוכלוסייה: על בסיס ההשערה הראשונה נבנה מודל תיאורטי שינבא כיצד יראו ההבדלים בסגנונות האהבה בין אוכלוסיית החכמים ובין שאר האוכלוסייה. מודל היחסים המורכב בין סגנונות האהבה לחוכמה מפורט להלן ומוצג בצורה גראפית בדיאגראמה מס' 1 (בהמשך).

להלן הנחותיו של המודל בחלוקה ע"פ סגנונות האהבה:

LUDUS - אצפה כי בקרב אוכלוסיית החכמים תהא פחות נטייה לבחור בסגנון זה מפני שע"פ התיאוריה של לי (Lee, 1988) ופיתוחה ע"י הנדריק והנדריק (Hendrick & Hendrick, 1986), סגנון האהבה הלודי מאופיין בעוצמה רגשית נמוכה. לעומת זאת ע"פ קונצמן (Kunzmann, 2004), מתאפיינים החכמים בתגובה רגשית חזקה יותר לאירועים ואנשים. כמו כן ניתן לראות בסגנון הלודי סגנון נהנתני אשר בבסיסו אוריינטציה ערכית המכוונת לצבירה של חוויות מענגות. ניתן לטעון כי סגנון זה מנוגד מבחינה ערכית לערכים בהם מחזיקים החכמים מפני שרמה גבוהה של חוכמה נמצאת במתאם שלילי עם אוריינטציה ערכית לכיוון של חיים מענגים (Kunzmann & Baltes, 2003). כמו כן מצא וובסטר (Webster, in press) כי קיים קשר שלילי בין חוכמה כפי שהיא נמדדת ב-SAWS ובין מדד ההתקשרות הנמנעת. נתון זה מהווה רמז לכך שנראה קשר שלילי בין חוכמה וסגנון האהבה הלודי אשר מקושר לסגנון ההתקשרות הנמנע (Levy & Davis, 1988).

STORGE - את סגנון האהבה החברי מאופיינות עוצמה רגשית נמוכה בתוך הקשר, ויציבות של הקשר הזוגי. לעומת זאת ניתן לראות כי פתיחות לחוויה, אחד המאפיינים המרכזיים של החכם, קשור באופן שלילי הן ליציבות הקשר הזוגי והן לאורכו (White, Hendrick & Hendrick, 2004). כמו כן סגנון זה קשור במידה רבה להסתמכות על נורמות חברתיות ותרבותיות, אספקט אשר מודגם בהבדלים הבין תרבותיים בסגנון זה- תרבויות מסורתיות נטו לאמץ סגנון זה יותר מאשר תרבויות מודרניות יותר (Neto et al., 1993). ממצא נוסף מראה כי קיים מתאם שלילי בין בחירה בסגנון אהבה זה ובין חיפוש אחר חוויות והתנסויות (Woll, 1989). אם כן, סביר להניח שאותם אלו אשר פתוחים לחוויות ואשר שואפים לחוכמה אישית ולהבשלה אישיותית טרנסצנדנטית, לא יבחרו בסגנון זה, ולכן אצפה כי בקרב החכמים תהא פחות נטייה לסגנון זה מאשר בשאר האוכלוסייה.

EROS - לא אצפה להבדלים בין אוכלוסיית החכמים ובין שאר האוכלוסייה בסגנון זה. מבחינה אישיותית קשור סגנון זה בעיקר באקסטרוברטיות (White, Hendrick & Hendrick, 2004), ובביטחון עצמי (Hendrick & Hendrick,1986; Mallandain & Davies, 1994), ועל אף שחוכמה קשורה במידה מסוימת באקסטרוברטיות, נדרשת רק רמה בינונית של אקסטרוברטיות להתפתחותה של החוכמה, יתכן כמעיין תנאי בסיס (Staudinger et al., 1998). כמו כן, ליסטר במחקרה (Lyster, 1996 בתוך Kramer, 2000) מצאה, כי לא קיים היה קשר בין תכונת האקסטרוברטיות ובין חוכמה, וכי ניתן היה למצוא הן רמות גבוהות של אינטרוברטיות והן רמות גבוהות של אקסטרוברטיות בקרב החכמים. כמו כן בבואנו לדון בהתפתחות אישיותית לכיוון של בשלות וטרנסצנדנציה אשר היא מקבילה אפשרית לפיתוחה של חוכמה אישית (Staudinger, Dorner & Mickler, 2005), אין מדד האקסטרוברטיות רלוונטי לדיון בניגוד לשאר הפקטורים האישיותיים במודל "חמשת הגדולים" (Staudinger & Kunzmann, 2005).

PRAGMA - אצפה כי בקרב אוכלוסיית החכמים תהא פחות נטייה לבחור בסגנון זה, מפני שסגנון זה מקושר שלילית למדד האישיותי של פתיחות לחוויה (White, Hendrick & Hendrick, 2004), וזאת לעומת הממצא שפתיחות לחוויה היא אחד מהמאפיינים המרכזיים של רמה גבוהה של חוכמה (Kramer, 2000; Staudinger et al., 1997; Staudinger et al., 1998; Webster, 2003). בנוסף לכך, פרגמה הוא סגנון אשר נשען בעיקרו על נורמות וחוקים חברתיים (Neto et al., 1993), ואילו אפיק הצמיחה, והחוכמה האישית כמייצגת שלו, מאופיין בחתירה להתעלות מעל לנורמות ולחוקים חברתיים (Staudinger & Kunzman, 2005; Wink & Helson, 1997). כמו כן ע"פ התיאוריה של לי (Lee, 1988) ופיתוחה ע"י הנדריק והנדריק (Hendrick & Hendrick, 1986), סגנון האהבה הפרגמאטי מאופיין בעוצמה רגשית נמוכה. לעומת זאת ע"פ קונצמן (Kunzmann, 2004), מתאפיינים החכמים בתגובה רגשית חזקה יותר משאר האוכלוסייה לאירועים ואנשים.

MANIA - מממצאיו של לי (Lee, 1988) עולה כי סגנון האהבה המאני הוא לא פעם סגנון האהבה הראשון אותו חווה האדם בגיל הנעורים, וכי רבים מאמצים בשלב מאוחר יותר סגנון אהבה אחר ומתייחסים אל הסגנון המאני בביטול. למרות הנחה פשוטה זו עושה רושם כי המצב מורכב מעט יותר, וכי לסגנון המאני ישנם גם יתרונות, כדוגמת חשיפת העוצמה הרגשית לה מסוגל האדם. מהספרות המחקרית עולה כי קיים ממצא שקשר בין סגנון האהבה המאני ובין פקטור הפתיחות לחוויה (Middleton, 1993 בתוך: (White, Hendrick & Hendrick, 2004. כמו כן נמצא כי סגנון אהבה זה קשור באופן חיובי למדד הנוירוטיציזם ב- Big Five, מדד שמתייחס לנטייה לדיכאון, חרדה, אימפולסיביות ופגיעות פסיכולוגית (White, Hendrick & Hendrick, 2004). למדד הנוירוטיות קשר מעניין עם מדד התפתחות האגו של לוינגר (Loevinger), אשר ניתן להתייחס אליו כאל אופרציונליזציה אפשרית לחוכמה אישית. הממצא המעניין הוא כי נוירוטיות גבוהה מאפיינת הן את הרמות הנמוכות של התפתחות האגו והן את הרמות הגבוהות של התפתחות האגו, זהו קשר קוודרטי חיובי. המסקנה מכך היא כי לרמות התפתחות גבוהות יש מחיר וכי רמות התפתחות אלו מאופיינות גם בספק וחששות ומודעות לכך שנדרשת עוד התפתחות (Staudinger, Dorner & Mickler, 2005). אם כן יתכן שברמות גבוהות של חוכמה נראה דווקא נטייה לסגנון מאני, ויתכן אף שהמצוקה שהסגנון המאני טומן בחובו מסייעת להתפתחותה של חוכמה. רעיון זה מתבסס על העובדה כי ההסתגלות או ההתאמה (adjustment), אשר קשורה בהפחתתה של אי היציבות הרגשית עולה עם הבגרות (Staudinger & Kunzmann, 2005), דבר המביא לעליה בוודאות בעצמי (self- assurness) ולהגנה עליו, תוך נטייה מועטת יותר לקחת סיכונים או לבדוק סוגי החוויות, שיש בהן את האפשרות לגרום לכאב פסיכולוגי. לסוג התפתחות זה, 'הסתגלות' בלשונן של של סטאודינגר וקונצמן, יש גם מחיר, מפני שהכאב, בליווי של מוטיבציה מאמץ ופתיחות נדרש קרוב לוודאי להתפתחותה של חוכמה (Staudinger & Kunzmann, 2005). לסיכום ניתן יהיה לצפות כי יהיה קיים קשר חיובי בין חלק ממדדי החוכמה ע"פ וובסטר (Webster, 2003; Webster, In Press): אוסף של התנסויות חיים משמעותיות, יכולת לרפלקטיביות, העלאת זיכרונות, פתיחות לחוויה ובין הסגנון המאני, וכי קשר זה יהיה בולט במיוחד בתקופת הבגרות הצעירה לפני פיתוחה של הסתגלות מלאה.

AGAPE - אצפה כי בקרב אוכלוסיית החכמים תהא יותר נטייה לבחור בסגנון זה מאשר בשאר האוכלוסייה. סגנון אהבה זה הוא סגנון אלטרואיסטי שהינו נדיר יחסית, והוא קשור לאידיאל הרוחני/נוצרי של הקרבה עצמית (Lee, 1988). ע"פ מרבית המסורות הרוחניות קשורה החוכמה ברמותיה הגבוהות להתעלות מעל העצמי. כמו כן מאופיינות לרוב רמות אלו של התפתחות אישית בחמלה ואמפתיה יוצאות דופן. וובסטר מצא במחקרו קשר חיובי בין חוכמה ובין גנרטיביות (Webster, 2003), ובמחקרם של באלטס וקונצמן (Baltes & Kunzmann, 2003) נמצא כי חוכמה קשורה באופן חיובי לערכים אשר מכוונים לתרומה להתפתחותו של הזולת. עקב כך ניתן להניח כי החכמים ביותר יפגינו אהבה "בוגרת" במובנה הרוחני, אהבה אשר בה צרכי הזולת באים לפני צרכי העצמי (Le & Levenson, 2005).

איור מס' 1 - תיאור הקשרים בין מאפיינים הקשורים לחוכמה ובין סגנונות האהבה

השערות אופרציונאליות:

1. במסגרת המחקר נצפה למצוא הבדל בין סגנונות האהבה שיאפיינו את האוכלוסייה שתימצא כסטיית תקן אחת ומעלה במדד החוכמה ובין סגנונות האהבה שיאפיינו את שאר האוכלוסיה.

2. במסגרת המחקר נצפה למצוא את הקשרים הבאים בין חוכמה ובין סגנונות האהבה (הקשרים מוצגים בדיאגרמה מס' 2): קשר שלילי בין חוכמה ובין לודוס, קשר חיובי בין חוכמה ובין אגפה, קשר חיובי של חלק ממרכיבי החוכמה (רפלקטיביות, פתיחות ועושר חוויתי) ובין סגנון המאניה, קשר שלילי בין חוכמה ובין סטורגיי, היעדר קשר בין חוכמה ובין ארוס וקשר שלילי בין חוכמה ובין סגנון הפרגמה.

הכרת תודה | תקציר | מבוא | חוכמה במובנה הרחב התיאוריה של הקבוצה הברלינאית | חוכמה אישית הפרדיגמה הברלינאית | מודל החוכמה של וובסטר | אהבה רומנטית ע""פ לי והאופרציונאליזציה של הנדריק והנדר� | מושגים קרובים ונוספים אליהם אתייחס בעבודה | אינטגרציה בין המושגים | השערות המחקר | הליך | אוכלוסיה | כלי המחקר | השערה ראשונה | השערה שניה | בחינה נוספת של ההשערות אודות סגנון המאניה והסטורגיי תו | הבדלים בין המינים | הערה מקדימה | מבוא קצר לדיון | החוכמה כיכולת פרקטית | חוכמה וסגנונות אהבה כאידיאולוגיות המשולבות יחדיו בתפי | תשוקה והתמסרות, ארוס וטרנסצנדנציה ניתוח מוטיבציוני של | סיכום | מקורות |