פרויקט המדגם - חוכמה אישית הפרדיגמה הברלינאית - הקשר בין חוכמה לבין סגנונות אהבה רומנטית

ערוץ עבודתם המרכזי של חברי הקבוצה הברלינאית התמקד בחוכמה כמבנה תרבותי. על פי תפיסתם החוכמה עשויה להימצא במגוון מקורות תרבותיים כמשלים, פתגמים וכתבי קודש (Baltes, 2004). לטענתם, בני האדם הם נושאיה של החוכמה, אך מעצם הגדרתם את המושג גם האדם החכם נושא את החוכמה באופן חלקי בלבד ואין הוא יכול להקיף את כל העושר שגלום במושג כמבנה תרבותי (Baltes & Kunzmann, 2004). עקב כך, ובדומה לחמשת הקריטריונים של החוכמה הכללית, פיתחו סטאודינגר ועמיתיה (Staudinger, Dorner & Mickler, 2005) חמישה קריטריונים נוספים להערכת חוכמה במובנה האישי. הקריטריון הראשון הוא ידע עצמי עשיר � קריטריון שמתייחס לתובנה עמוקה בנוגע לעצמי, הכרה והבנה של היכולות, הרגשות, והמטרות האישיות וכן לקיומה של תחושה של משמעות בחיים. הקריטריון השני הוא קיומן של האוריסטיקות לצמיחה ולרגולציה עצמית, כגון: כיצד ניתן לווסת רגשות וכיצד יש לבטאם וכיצד ליצור ולשמר קשרים חברתיים עמוקים ומשמעותיים. הקריטריון השלישי הוא היכולת לקשור את העצמי לסביבה, לזולת ולתנאים בהם הוא חי. קריטריון זה כולל גם תובנה ויכולת רפלקטיבית ביחס לקשר בין הסביבה, הזולת ותנאי החיים ובין המניעים ואופני הפעולה של העצמי, וביחס לתלות ההדדית ביניהם ובין העצמי. הקריטריון הרביעי הוא רלטיביזם עצמי (Self-relativism), שמשמעו היכולת לבחון את עצמך ואת הזולת מתוך ריחוק, היכולת לבחינה עצמית ביקורתית תוך קבלה עצמית והיכולת לסובלנות כלפי הערכים וסגנון החיים של הזולת. הקריטריון החמישי הוא סבילות לעמימות, שהיא היכולת לזהות ולנהל את אי-הוודאות בחיי האדם ובמסלול התפתחותו, תוך מודעות לכך שהחיים מלאים במגוון אירועים מפתיעים, בלתי צפויים ובלתי ניתנים לשליטה. קריטריון זה מתייחס גם ליכולת המאפשרת לנהל אי-וודאות בחיים מתוך פתיחות, אמון בסיסי (basic trust) ופיתוח של פתרונות גמישים לבעיות.