מדידת התנהגות לא נאותה דילמות מרכזיות

מורכבות מדידת ההתנהגות הלא נאותה כוללת בעיות במדידה אמפירית של התנהגות ככלל, והתנהגות לא נאותה בפרט. החלק הבא יעסוק בשני מוקדים אלו ויציע את הפתרון המיטבי למדידת סוגיית התנהגות לא נאותה של חיילים כלפי אוכלוסייה פלשתינית אזרחית.

א. מורכבות מדידה אמפירית של ההתנהגות :

יולדוס (2002) , עורכת מיפוי של דילמות מרכזיות במחקר ובמדידת ההתנהגות הארגונית בהדגמה על תחום ההתנהגות הלא נאותה. היא מתמקדת במספר מוקדים הנוגעים למדידה האמפירית:

1) ראשית, הצורך בהתבוננות אינטרדיסיפלינרית. Staw טען לחשיבות שילוב הסברי מיקרו ומקרו להבנת התנהגויות ארגוניות, עקב שינויים תכופים בסביבה החיצונית, טכנולוגית וכלכלית שמחייבים הבנה מערכתית ומורכבת של הסיטואציות הארגוניות (Staw, 1984). תופעות התנהגותיות מורכבות משלל גורמים. ההחלטה לעסוק בקשר בין משתני אישיות להתנהגות לא נאותה של חיילים , מכלילה את ההכרה ביכולת ניבוי חלקית שיוליד מודל שכזה, עקב מורכבות התופעה המושפעת מגורמים מצביים, חברתיים, תרבותיים וכדומה.

2) שנית, היא מזכירה את חובת איסוף מידע אמפירי לתיקוף תיאורטי. כדי שכלי מדידה יהיה תקף, צריך לעמוד מאחוריו לפחות מודל תיאורטי טנטטיבי על מנת שינחה את התפתחות סולם המדידה (Bennett & Robinson, 2000) , כאשר קיים בסיס תיאורטי יציב ניתן לנבא אילו התנהגויות אנו צפויים למצוא בתנאים שונים, ניתן לפתח תוכנית מחקר אשר תבדוק את ההנחות והניבויים וניתן לפרש את הממצאים ולאור התיאוריה הספציפית ובמקרה הצורך אף לשכתב את התיאוריה. תהליך המדידה הנכון של התנהגות מתבצע על פי ספקטור (Spector, 2001) בשלבים : בשלב ראשון � תתבצע הערכה ואופרציה של המשתנים הנחקרים, בשלב שני- תכנון מערך המחקר ובמסגרתו בחירה בין האפשרויות הרבות הקיימות : מערך ניסויי, מערך סמי ניסויי, מערך בין קבוצות שאינן שוות , מערך מחקר ניסויי לאורך זמן, מערך לא ניסויי ( ללא טיפול בתנאים) מערך סקר, מערכים המשלבים בין מקורות רבים, סקרי רוחב, סקרי אורך ( בדיקה חוזרת לאורך הזמן) ועוד. רציונאל זה הנחה את בניית מערך המחקר לעבודה זו.

3) שלישית, סוקרת יולדוס (2000) את הדילמה במחקר אובייקטיבי לעומת מחקר סובייקטיבי (Porter et al, 1975) בכל מחקר קיימת נטייה ליצור גוף ידע אובייקטיבי שיוכל לקבל משנה תוקף על ידי שימוש באמצעי מדידה זהים. לעומת זאת, כאשר אנו מתעניינים בהתנהגויות של אנשים בארגונים , אנו צריכים להיות מודעים לחשיבות הרבה שבפרשנות הסובייקטיבית של הפרטים בארגונים, בעיקר משום שהתנהגותם לרוב מבוססת על תפיסותיהם. בגלל הפער בין המציאות לאופן בו הפרטים תופסים אותה , נחשפות התנהגויות "מפתיעות" בארגון. ( יולדוס, 2002). הדבר ישפיע על הבחירה בשיטת המחקר איכותנית או כמותית.

4) רביעית , מציינת יולדוס ( 2000) יתרונות וחסרונות המחקר הקוגניטיבי לעומת אפקטיבי (Porter et al, 1975). ההתנהגות הקוגניטיבית מתייחסת לתהליכי החשיבה של הפרט בעוד שהאפקטיבית מתייחסת לרגשות. כאשר ההשפעות הישירות על הפרט מועטות ולא מופעלת עליו לחץ הוא יטה להתנהג באופן קוגניטיבי. כאשר הפרט חש בלחץ או בהשפעה אינטנסיבית של האירועים הוא יטה להתנהג באופן אפקטיבי. Fox & spector טוענים, שבמחקרים בתחום התנהגויות בארגון יש התמקדות חזקה בבסיס הקוגניטיבי והשפעתו על יצירת עמדות בעבודה כגון תפיסת ההוגנות, תחושת השוויון ומודל הפעולה המחושבת. ההתמקדות הכמעט מוחלטת במרכיב הקוגניטיבי גורמת להפסד של חלק ניכר מההסבר של שונות התנהגותית ועמדתית (Fox & spector, 1999). לטענתה (יולדוס, 2000), מחקרים בתחום ההתנהגות הלא נאותה צריכים, אם כן, להתמקד הן בפן הקוגניטיבי והן בפן האפקטיבי.

5) חמישית, קיימת הדילמה האם למדוד באמצעות דיווח ישיר (מדידה ישירה, באמצעות דיווח עצמי), או באמצעות דיווח עקיף (מדידה עקיפה באמצעות דיווח על אחרים = שאלון השלכתי).Sackett & DeVore טוענים כי הן הדיווח העצמי והן דיווח על אחרים נתונים לקושי בפרשנות. הקורלציות בדיווחים עצמיים יכולות להתנפח כתוצאה מרצייה חברתית בתשובות והקורלציות בין דירוג אחרים יכולות להתנפח כתוצאה מאפקט ההילה (Sackett & DeVore, 2001). דיווח אישי - דוגמאות לשימוש בדיווח עצמי ניתן למצוא אצל (Bennett & Robinson, 2000). מטרתן היתה לפתח כלי לדיווח עצמי כדי להעריך את הרמה בה פרטים לוקחים חלק בהתנהגות סוטה בארגונים. המטרה היתה יצירת כלי בעל סקלות נפרדות להערכת התנהגויות המכוונות כלפי הארגון והתנהגויות המכוונות כלפי אחרים. Bennett & Robinson טוענות , כי התבססות על דיווח עצמי בלבד הינה אחת ממגבלות המחקר המרכזיות (Bennett & Robinson, 2000). לעומת זאת , במחקר שערכו Ones. Viswesvaran & Schmidt נמצא כי דיווח עצמי עשוי להניב תוצאות בעלות תוקף גבוה יותר ממדדים חיצוניים של סטייה (Ones. Viswesvaran & Schmidt, 1993). פוקס וספקטור טוענים כי במידה ומטרת המחקר היא להבין כיצד עובדים חשים תופשים ומגיבים שיטת המחקר של דיווח עצמי עשויה להיות יעילה ביותר (Fox & spector, 1999). מסקנה זו נובעת משום הקושי בהשגת נתונים קשים (אובייקטיביים) על הקריטריונים , כמו פעילות עבריינית, גניבה וגרימת נזק לרכוש הארגון בזמן שהנחקרים עדיין מועסקים בארגון נתונים קשים (דוח"ות וכד') יכולים לייצג רק את אותן ההתנהגויות לא נאותות בהן העובד נתפס, וסביר להניח שהן מייצגות רק חלק קטן מההתנהגויות שהעובד ער להן ומדווח עליהן. מאידך, קיימות מספר בעיות בשיטת הדיווח העצמי בהקשר ההתנהגות הלא נורמטיבית. הנחקרים נוטים לדווח פחות מחשש להיתפס בקלקלתם וכן כתוצאה מרצייה חברתית. (lee, 1993) הטיית התשובות יכולה ליצור קשרים מדומים או דיווח חסר. דיווח חסר יכול להקטין את טווח המשתנה ובכך להחליש את המתאם של הקשר הנבדק (קריגל, 2001). בדיווח השלכתי (עקיף) לעומת דיווח עצמי ישיר, נדרשים אחראים או שותפים לעבודה לדווח על הרמה בה אחרים בארגון לוקחים חלק בהתנהגויות. דיווח השלכתי זה, נועד להפחית את חוסר האמינות המאפיינת דיווח ישיר , בעיקר כאשר אנו עוסקים בהתנהגויות לא קונבנציונאליות בארגונים. Allport קבע את המושג "השלכה חברתית" בהתייחסו לעמדות אישיות של הפרט אשר מושלכות על ידיו על אחרים. הנחת המוצא של הפרט הנתפס להשלכה חברתית מבוססת על הסברה שאחרים חשים או מגיבים באופן זהה לו עצמו (Allport, 1924).

שישית, במדידה האמפירית קיימת הדילמה בין מדידה איכותית לכמותית. מדידה כמותית היא הקצאה של מספרים לתכונות או רכוש של אנשים , חפצים או אירועים המבוססת על סט של חוקים (stevens ,1968). Stevens מציע ארבעה סולמות מדידה : נומינלי, אורדינלי, אינרוואלי ויחס. סולמות המדידה הינם הבסיס להרכבת המבחנים הסטטיסטים. מבחנים אלו מאפשרים לראות האם משתנים קשורים זה בזה והאם קשרים אלו הינם סיבתיים. מסקנות על סיבתיות מתבססות על פרשנות של תוצאות לאור מערך המחקר הנבחר. יש מבחנים סטטיסטיים לקשר אך אין לסיבתיות. מדידה איכותית כוללת ראיונות, תצפיות ומחקר היסטורי , עליהן נעשה ניתוח תוכן. ע"פ Van Maanen הגישה האיכותית מתאימה יותר מהגישה הכמותית להנצחת וניתוח תהליכים (Social processes) בעוד הגישה הכמותית מתאימה יותר לניתוח מצב ומבנים ארגוניים (Social Structures). לגישה האיכותית יש יתרון יחסי בניתוח אירוע מורכב המכיל היבטים וגורמים רבים (Van Maanen, 1979). לפי גישה זו, כימות מדדים ובדיקת קשר בין משתנים עשוי לשפוך אור רק על חלק מהתמונה הכוללת בעוד התמונה הכוללת גדולה מסכום האלמנטים הבונים אותה. סוג נוסף של מחקר הינו המחקר ההיסטורי � ניתוח היסטורי היא שיטה של חקירה והסבר. במחקר ההיסטורי מוצגות שאלות על העבר הנענות באמצעות עובדות נבחרות המעוגנות בתבנית של הסבר. אנו רואים את העבר מנקודת מבטו של ההווה, ומנסים לראות את ההווה בעיני ובדימוי מי שחיו ופעלו כך. (גושפנץ,1996). במידה רבה, הבחירה בסוגי ההתנהגויות הלא נאותות של חיילים כלפי אוכלוסייה פלשתינית , כפי שתוצג בהמשך, הינה תוצר של עבודת ארכיון באיסוף וניתוח תחקירים שהתצטברו בפיקוד המרכז מתחילת אירועי גאות ושפל (2000-2003).

יולדוס, 2002, מסכמת את סקירת הבעיות בחקר התנהגות לא נאותה בארגונים בעזרת המסקנה כי על מנת לפתח ולקדם את תחום ההתנהגות הלא נאותה בארגוני עבודה , עלינו לקיים מחקרים בכל אחת מאסטרטגיות המחקר שהוצגו. היעדר "תשובה נכונה" לדגש המחקרי הנדרש, מותירה לדעתה לחוקרים כר נרחב למדידה של התנהגויות לא נאותות. עוד היא ממליצה, בשל רגישות התחום לשלב מספר שיטות באופן הבא : שילוב דיווח ישיר ודיווח עקיף בשל תרומת השילוב למהימנות המחקר, יישום שיטת מחקר איכותית באמצעות מערך תצפיתי לצורך זיהויי בלתי אמצעי של ההתנהגויות ממקור ראשון, ושילוב מערכי מחקר ניסויים עם מערכי סקר אורכיים על מנת להסיק גם על סיבתיות. למחקרינו נאמץ את מסקנתה בראשונה , אל מול קשיים באימוץ המסקנות האחרות, שיידונו בהמשך.

ב. התנהגות לא נאותה � עקרונות למחקר ומדידה

כבר הזכרנו את הקושי במדידת התנהגות לא נאותה, המורכב ממעכבים רבים : פוליטיים, חברתיים, סוגיית הסתרת המידע, הקושי בחשיפת חולשות, הצורך בהסתרת המדע של המנהיגות ועוד. לאור ההבנה, כי תחום ההתנהגות הלא נאותה מחייב גישת מחקר ייחודית , יש צורך לבצע מספר החלטות קונספטואליות בבואינו לחקור את התחום (יולדוס, 2000) :

בחירת ההגדרה המתאימה

כפי שצויין בהקדמה אודות ההתנהגות הלא נאותה מאפיין מרכזי של חקר ההתנהגות הלא נאותה הינו ריבוי ההגדרות בתחום. Robinson & Bennet טוענות כי הצעד הראשון לקראת חשיפה סיסטמתית של תופעת ההתנהגות הלא נאותה הינו פיתוח מסגרת מושגית מקיפה. יצירת הגדרת ברורה תאפשר לפשט מתוך מכלל התנהגויות מה נכלל בתחום ההתנהגות הלא נאותה ומה לאו , תשכלל את המשגות החוקרים ובכך תעשיר את התחום וכן תסייע בפיתוח התיאוריות בעתיד (Robinson & Bennet, 1997).

כיצד נבחר בהגדרה המתאימה? יולדוס (2002) בעבודתה עורכת מיפוי של מספר עקרונות אשר יש להביא בחשבון:
1. שימוש במושג המתאים להבנת התופעה הנחקרת- אם מטרתינו הינה לתאר התנהגויות שליליות בארגון לא נוכל להסתפק במושג "לא קונבנציונאלי" אלא נזדקק למושגים המביעים את מה שברצוננו לחקור בהדגישינו את המימד הערכי כלפי ההתנהגויות. במקרה זה "התנהגות שלילית" תתאים יותר, וכן פירוט כגון : התנהגויות תוקפנית, אגרסיבית וכדו'.
2. בחינת מכלול ההתנהגויות הכלולות בהגדרה � עלינו לדייק בבחירת ההגדרה על פי מכלול ההתנהגויות העשויות להיכלל תחת הכותרת. לדוגמה, אם בחרנו לקרוא להתנהגות "אנטי חברתית" לא נוכל לכלול בתוכן התנהגויות קונפורמיות מסוג חבלה או גניבה קבוצתית. על מנת שהגדרתינו תהיה מדוייקת ורלוונטית למטרת המחקר עלינו לזהות מה היא כוללת. בהצגת מערך המחקר , תפורט ההגדרה הנבחרת למחקר זה.
3. עלינו להגדיר על ידי מי מבוצעות ההתנהגויות הלא נאותות וכנגד מי? עלינו לבחון מי הם הגורמים שהתנהגותם מעניינת אותנו מתוך מכלול גורמים אפשרי רחב. בהשלכה למחקר זה, האם נתמקד בהתנהגות מפקדים או בהתנהגות חיילים. האם נתמקד בהתנהגות האוכלוסייה הנפגעת?
4. בחינה ערכית של התנהגויות והגדרתן כשליליות - כאשר אנו חוקרים התנהגויות שאופיין השלילי אינו טרוויאלי עלינו להסביר את משמעותן בהקשר המחקרי שלנו. במחקר זה ההתנהגות הלא נאותה עשויה להיות בהקשר אחר, תחת הוראת מפקדים, התנהגות רצויה ואף נורמטיבית. ההקשר השלילי של ההתנהגות נצפה רק כאשר הכוח המופעל הינו מעבר לנדרש לביצוע משימה.
5. בחינת משפחת ההתנהגויות - התנהגויות יכולות להיות מקובצות במשפחות על פי דמיון נראה בינן, על פי רמת חומרתן והרמה בה התנהגויות אלו דומות עבור אלו המבצעים אותן (דמיון פונקציונאלי ) הדבר יוצר הסתברות שאם ננקוט בהתנהגות אחת ניטה לנהוג גם בהתנהגות נוספת מאותה המשפחה. Roznowski & Hullin טוענים, כי אם העובד מנסה להשיג תוצאה מסויימת או מספר תוצאות, הוא עשוי לבחור בהתנהגויות מתוך אותה משפחה שהוא מאמין שהן מובילות ישירות או בעקיפין לתוצאה זו. זאת משום ההנחה כי התנהגויות ספציפיות בתוך משפחה הן בעלות ערך זהה בהשגת המטרה ובעלות ערך פונקציונאלי שווה. זיהוי משפחת ההתנהגות תעזור לחוקרים להמשיג את התופעה ולעגן אותה במסגרת הקונספטואלית, כמוכן, במידה וזוהה ביטוי התנהגותי אחר מזה שהתכוון החוקר למדוד , השתייכותה למשפחת ההתנהגויות יכולה להסביר את קיומה (Roznowski & Hullin, 1992) .
6. בחינה מה הן ההבחנות של התנהגות לא נאותה שמציעה ההגדרה - האם ההגדרה מציעה הסתכלות רב מימדית על תופעה במספר מישורים , כמו שבאה לידי ביטוי בעבודתם של Analoui & Kakabadse אשר זיהו שישה סוגים של התנהגות לא קונבנציונאלית שעל בסיסה בנו את המודל האינטגרטיבי של בעל שני המימדים: מעורבות בהתנהגות כפרט או כקבוצה אל מול מעורבות במישור גלוי או סמוי (Analoui & Kakabadse, 1992). או שההגדרה מתמקדת למשל בסוגים השונים ומוטיבציות שונות של ההתנהגות הלא נאותה כפי שאפיינו Vardi & Wiener אשר הוזכרה בפרק הראשון (Vardi & Wiener, 1996). ששת העקרונות שלעיל הינם מנחים בבחירת ההגדרה המתאימה והרלוונטית למטרת המחקר.

בחירת מושא המדידה - בין כוונה להתנהגות

תחום נוסף לגביו יש לקבל החלטה מקדימה הינו את מה אנחנו מודדים - כוונה להתנהגות, התנהגות שבפועל או תוצאת ההתנהגות? על פי גולדמן (1992) האם אנחנו מודדים את שלב הגירוי, השלב הקוגניטיבי (שלב התגובה המתווך בין המצבים הארגוניים השליליים לבין הביצוע) או שלב הביצוע (התוצאות)? למרות ההתייחסות לשלב התוצאות כשלב אינטגרלי בתהליך ההתנהגות הלא נאותה בארגונים רוב המחקרים בתחום ההתנהגות הלא נאותה מתמקדים בגרומים המקדימים להתנהגות, ובכוונות להתנהגות ופחות עוסקים בתוצאות.

בחינת רמת המדידה

הצורך למפות את רמות הניתוח השונות נובע מהבלבול הקיים בין התנהגות לא נאותה של הפרט בארגון לבין סטייה של קבוצה בארגון לבין סטייה של הארגון עצמו (גולדמן,1992). קיימות רמות שונות החל מרמת הפרט ועד לרמת התפקיד, הקבוצה או הארגון. לרוב ייתקלו חוקרים בבעיה כאשר רמת התיאוריה, כלי המדידה הניתוח הסטטיסטי והפרשנות לא יהיו קונסיסטנטים. (Aguinis et al, 2001). רמת התיאוריה היא רמת המטרה או הרמה אותה רוצים להסביר. רמת כלי המדידה מתייחסת למקור הידע שנאסף, רמת הניתוח הסטטיסטי מתייחסת לרמת הניתוח (מחקר ברמת הקבוצה מצריך איסוף מהפרטים המתורגם לציון קבוצתי) ורמת הפרשנות מתייחסת לרמה בה מסיקים את המסקנות ( אם אספנו חומר על קבוצה נוכל להסיק רק לגביה).

בחינת רובד המחקר

בירור הגורמים המקדימים שברצוננו למדוד - סוגים שונים של התנהגות לא נאותה יופיעו כתגובה לאירועים קודמים ומכאן החשיבות לקבוע מהם הגורמים המקדימים להתנהגות, אותם נמדוד כמנבאי התנהגות לא נאותה. דוגמה לכך הם למשל הגורמים המקדימים על פי ורדי ווינר (1996) המתמקדים בחמישה גורמים אינדיבידואלים ברמת הפרט ( אישיות, התאמה ערכית בין הפרט לארגון, הפנמת ערכי נאמנות ומחוייבות, נסיבות אישיות ואי סיפוק צרכים אישיים על ידי הארגון) וחמישה גורמים מקדימים ברמת הארגון (הזדמנות מובנית, מערכות שליטה, תרבות ארגונית, לכידות ארגונית ומטרות ארגוניות)

החלטה אודות מידת הכוונה - ההחלטה האם אנו מתמקדים בהתנהגות מכוונת או בטעות מקרית משפיעה על ההתנהגויות שנכלול במדידה. יש לקבוע האם אנחנו מודדים התנהגות שכוונתה לגרום נזק או התנהגות לא נאותה שאינה מכוונת אך גורמת נזק בפועל. חוקרים רבים מדגישים את אלמנט הכוונה בהגדרת התנהגויות לא נאותות בארגונים. הכוונה העומדת מאחורי ההתנהגות הלא נאותה היא מיקוד התחום התנהגויות לא נאותות מודעות ולא תאונות מקריות.

העקרונות לבחירה לקראת מדידת התנהגות לא נאותה על פי יולדוס (2002) מתמקדים בבחירת ההגדרה המתאימה , בחירת רמת המדידה המתאימה, ובחירת רובד המחקר המתאים (כוונה , התנהגות או תוצאה...) זאת לאחר שקבענו האם המחקר מתמקד בהתנהגויות מכוונות או לא מכוונות. המלצותיה כתוצאה מכך הינן : 1. בחירת ההגדרה הרלוונטית ביותר למטרת המחקר 2. קבלת החלטה האם נמדוד התנהגות מכוונת או לא מכוונת 3. שילוב מדידה של השלב הקוגניטיבי, שלב הגירוי ושלב התוצאות (גולדמן,1992) 4. מדידה ברמת הפרט, התפקיד והארגון. מערך המחקר נבנה תוך שהוא מאמץ את המלצות 1 ו 2 ומתייחס תחת אילוצים שיפורטו בהמשך להמלצות 3 ו4.

בעיות מרכזיות במדידה

לאחר שנבחנו העקרונות שלעיל בתחום ההתנהגות הלא נאותה , יש להתייחס למספר בעיות במדידת ההתנהגות הלא נאותה בארגונים. הבעיות רוכזו על ידי יולדוס (2002) בעבודתה, ומחולקות כהגדרתה לבעיות ברמת מיקרו הנוצרות על ידי המשיבים עצמם ולבעיות ברמת המאקרו הנובעות ממדידה על פי תרבויות שונות והשפעת הטכנולוגיות על המדידה. בפרק זה אסקור בקצרה בעיות בהם עלול להיתקל החוקר בשתי הרמות.

בעיות ברמת מיקרו:
1. רצייה חברתית - נטייה של הנחקר להציג עצמו באור חיובי, ללא קשר לרגשותיו, דעותיו או התנהגותו בתחום מסויים (Crowne & Marlowe ,1960). נטיית המשיבים הינה לענות תשובות קונפורמיות כפי שהם חושבים שהחוקר היה מעוניין שישיבו, מתוך רצון להיתפס באור חיובי, גם אם תשובות אלו אינן משקפות את דעתם האמיתית. נטיית התשובות עלולה להביא למציאת קשר מזוייף בין שני משתנים שאינו קיים במציאות או לדיווח חסר בנושאים רגישים כמו בתחום ההתנהגות הלא נאותה. קריגל (2001) שסקרה מחקרים רבים בתחום, טענה שהגורם לכך שהתנהגויות חמורות לא נכללו בעיבוד סטטיסטי בשל טווח שונות מצומצם, הינו קושי של הנחקרים להודות ורצייה חברתית.
2. ניהול רושם - ניהול רושם הינו "כל התנהגות שמשנה או מחזקת תדמית של אדם בעיני אחר ושכוונתה להשיג מטרות בעלות ערך" (Villanova & Bernardin,1989). ניסיון של הנחקרים לנהל רושם חיובי ולהימנע מלהודות בדברים השליליים משפיע על מהימנות המדידה של התנהגות לא נאותה.
3. אפקט ההילה - אפקט ההילה מוגדר על ידי Greenberg,& Baron כ"נטיית ההתרשמות הכללית מאדם המשפיעה על האופן בו אנו מעריכים תכונות ספציפיות שלו". התרשמות חיובית תוביל להערכה בדבר תכונות חיוביות והתרשמות שלילית תביא להערכה בדבר תכונות שליליות נוספות , מה שמעוות את הקורלציות בין משתנים ומשפיע על מהימנות ותוקף המחקר (Greenberg,& Baron, 1997).
4. דיסוננס קוגניטיבי- על פי Festinger צב של דיסוננס קוגניטיבי מתרחש כאשר הפרט מחזיק בשתי עמדות סותרות בעת ובעונה אחת. החשיבה על דבר והיפוכו אינה נסבלת עבור האדם אשר ינסה להפחית תחושה זו כמה שניתן. תחושת הדיסוננס גורמת לפרט להצדיק התנהגויות שאין להן סיבה הגיונית נראית לעין ולמצוא סיבות המחזקות את הבחירה (Festinger, 1957). יש מי שקושרים את התופעה לניהול רושם (Tedeschi, Schlenker & Bonoma, 1971), וטוענים כי כאשר שתי התנהגויות של הפרט סותרות, הוא ינסה לשנות אחת מהן על מנת ליצור רושם עקבי. במדידת התנהגויות לא נאותות, עשויים להימצא הנחקרים בפני פערים בין תפיסות ועמדות שונות. על מנת לצמצם את התסכול, הנובע מפערים אלו , בוחרים נחקרים התשובות שלא בהכרח משקפות את המציאות.

בעיות ברמת מאקרו:
1. התנהגויות בעלות שיעור בסיס נמוך- Low Base Rate . למרות שתופעת ההתנהגות הלא נאותה הרחבה ישנו מיעוט של התנהגויות לא נאותות נצפות. התנהגויות אלו גם אינן נחלת הכלל ולכן לא כל נחקר יכול לספק את האינפורמציה הדרושה. על פי Rozonowski & Hulin שיעור נמוך של משתנה בודד בינארי יוצר התפלגות לא נורמלית. כתוצאה מכך, לטענתם, על מנת להתמודד עם בעיית שיעורי הבסיס הנמוכים יש לפתח מסגרת רחבה למדידת משפחות של התנהגויות ולא התנהגויות פרטניות (Rozonowski & Hulin, 1992). הצעתם זו נדחית על ידי Robinson & Greenberg הטוענים כי יש בה החלפה של בעיה מתודולוגית אחת של מדידה לא מהימנה באחרת של תוקף מבנה (Robinson & Greenberg, 1998).
2. מדידה על פני תרבויות - האם מה שנתפס כלא נורמטיבי בתרבות אחת יכול להילקח לתרבות אחרת? הבעיה מתעצמת בשל הצורך ההולך וגובר להשתמש במחקרים והמשגות שנעשו במדינות אחרות לטובת העשרת התחום. גם במעברים בין חברות בתוך מדינה ישנה בעייתיות האם מה שנתפס כלא נאות במפעל יכול ללמד על מה שנתפס כלא נאות בצבא למשל? בעייה נוספת הינה עובדת היות הכלי מנוסח ומתוקף בשפה מסויימת, בעוד שברצוננו לתרגמו לטובת יישום במסגרת הדוברת שפה אחרת.
3. מדידה ממוחשבת - למרות הקלות, הזמינות ויכולת האדאפציה על פי רמת קושי, שהפכו להיות נחלת שיטות ממוחשבות, עדין קיימת סכנת עיוות הנתונים בהקלדה. בעיות ברמת המיקרו כמו הרצייה החברתית, ניהול הרושם, אפקט ההילה ודיסוננס קוגניטיבי משפיעות בעיקר על סוגיית המהימנות בעוד שהבעיות שהוזכרו ברמת המאקרו יוצרות קושי בתוקף המבנה של כלי המדידה באיכות ובמהימנות הנתונים. לכל הסוגיות שהוזכרו נדרשנו בבניית מערך המחקר , ולא ניטרלנו את כולן. השפעתן על המסקנות תידון בפרק הדיון.

יולדוס בעבודתה (2002) מציעה מודל מסכם למדידת התנהגות לא נאותה בארגונים. שלב א' הינו הגדרה מה בכוונתינו למדוד. לבחירת ההגדרה תהיה השפעה מכרעת על בחירת כלי המדידה, על הפריטים שכלי המדידה יכיל ועל האופן בו נפרש את התוצאות. בשלב זה נצטרך לקחת בחשבון את הבעיות ברמת המיקרו וברמת המאקרו. שלב ב' הינו שלב ההחלטה האם אנו מודדים התנהגות מכוונת או התנהגות שאינה מכוונת ותוצאותיה ביצירת נזק. מדידת התנהגות לא מכוונת מאפשרת לנו למדוד את התוצאות בלבד בעוד שבחירה בהתנהגות מכוונת מחייבת את מדידת הכוונות וההתנהגות בפועל. שלב ג' הינו השלב בו נקבע מהי רמת המחקר ומהם הגורמים המקדימים. מחקר שעוסק בהשפעת רגשות על התנהגות לא נאותה מתמקד ברמת הפרט, בעוד שמחקר שדן בהשפעת התרבות הארגונית על התנהגות לא נאותה מתמקד ברמת הארגון� בשלב הרביעי אנו יכולים לקבוע מהו המערך המחקרי הנבחר על פי מטרתינו והמטרה אותה מרצה לשרת. לדוגמה בדיקת הקשר בין רגשות להתנהגות לא נאותה מצריכה בחירה במחקר אפקטיבי שמתמקד ברגשות העומדים בבסיס ההתנהגות הלא נאותה ( לעומת מחקר קוגניטיבי למשל�)

תקציר | מבוא | התנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה, ריבוי הגדרות | טיפולוגיות של התנהגות לא נאותה | גורמים להתנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה של חיילים במסגרת תעסוקה מבצעית ביהודה | אישיות | הקשר בין משתני אישיות לבין התנהגות לא נאותה | השערות המחקר | שיטת המחקר | אוכלוסיית הנבדקים | כלי המחקר | מהלך המחקר | נתוני בסיס | הצגת המשתנים | הפעלת פרוצדורות סטטיסטיות | בדיקת השערות המחקר | דיון | מחקרי המשך | מקורות | דילמות במחקר ובמדידת אישיות והל'נ וקבלת ההחלטות | מדידת אישיות - דילמות המחקר והמדידה | מדידת התנהגות לא נאותה דילמות מרכזיות | תכנון שיטת המחקר רקע מתודולוגי וקבלת החלטות |