התנהגות לא נאותה של חיילים במסגרת תעסוקה מבצעית ביהודה

בכל שנות היותו של צה"ל ריבון בשטחי יהודה ושומרון, נדרשים מפקדים וחיילים למגע יומיומי עם אוכלוסייה אזרחית פלשתינית. בתוך ריבוי ההתנהגויות הארגוניות אותן מבצעים חיילים במסגרת התעסוקה המבצעית, נפקד בספרות המחקרית והצבאית מקומן של מגוון התנהגויות אשר אכלול בכותרת "לא נאותות", אשר מוכרות בדרך כלל דרך תלונות תושבים מקומיים , הדלפות לתקשורת, או חקירות המשטרה הצבאית . תחת הכותרת התנהגויות לא נאותות של חיילים כלפי אוכלוסיה נכללות כל ההתנהגויות אשר יש בהן שימוש בכוח ( פיזי, מילולי או סמלי) מעבר לנדרש על ידי הוראת המפקדים לצורך ביצוע המשימות.

ההתייחסות להתנהגויות אלו נדונה לרוב במישור הערכי חינוכי -מוסרי. דיון כזה מנתב את השיח למימד אחד של הבעיה ומתעלם מן ההכרח שבהיווצרות התנהגויות כאלו כהתנהגויות סוטות בתוך מגוון ההתנהגויות המאפיינות פעילות שיטור של צבא בתוך אוכלוסייה אזרחית. הסתכלות משלימה על התופעה מציעה להתייחס להתנהגויות מסויימות שהינן בעלות כוונה להסב נזק לאחר כאל סטייה מוכרת במחקר מתחום ההתנהגות הלא נאותה .

לניסיון לבחון התנהגויות חיילים אלו, תחת הפריזמה של "התנהגות לא נאותה" המוכרת מעולם חקר הארגונים, מספר חסרונות:

1. החייל אינו עובד במקום העבודה- הוא נטול חופש בחירה לניידות בין עבודות ונמצא במסגרת הצבאית מתוקף חובת השירות. מכאן נגזר שהוא פועל מתוך סולם דרגות חופש בהתנהגותו השונה בהכרח מהעובד במקום העבודה . כמו כן, ההתייחסות לסנקציה אפשרית שונה לעין ערוך. בעוד העובד חושש מפיטורין אפשריים או מסנקציות אחרות הקיימות במקומות עבודה, חושש החייל מאופי הענישה הנהוג במערכת הצבאית , בה משפט או חקירת משטרה צבאית הינם אירועים בעלי משמעות אחרת.
2. אופי ההתנהגות הלא נאותה - היות והעיסוק השיטורי בשטחי יהודה ושומרון מכיל בתוכו סיטואציות בהן נדרשת הפעלת כוח מול אזרחים במסגרת המשימה הצבאית , הרי שאותן התנהגויות בדיוק, ביניהן התנהגויות אלימות ביותר, כאשר הן ניתנות בפקודה, עשויות להיות התנהגויות נורמטיביות פונקציונאליות למשימה וכאשר מתבצעות מיוזמת החיילים ללא פקודה עשויות להיות דיספונקציונאליות והרות אסון למשימת הצבא. מצב זה מטשטש לעיתים את תפיסת הנורמות בעיני החיילים וגורם להטייה בשיקול הדעת של החייל.
3. המוטיבציות להתנהגות שונות כאשר מדובר בהתנהגות חיילים אל מול אוכלוסייה פלשתינית - ההתנהגות המבוצעת בה אנו דנים הינה אך ורק התנהגות מסוג D על פי החלוקה של ורדי ווינר , שנועדה לגרום נזק לאחר והיא עשויה לנבוע משלל גורמים שלא נידונים כמעט בעולם העבודה כמו : מאפייני סיטואציית הכיבוש, מאבק על סמלים לאומיים וכדומה.

מאידך, קיימים מספר יתרונות להתבוננות על התנהגות חיילים דרך הפריזמה של ההתנהגות הלא נאותה :

1. ההתייחסות לביצוע התנהגויות אלו כאל תופעה שלמה ולא כאל אוסף של התנהגויות אשר אין ביניהן קשר. הטיפולוגיה אשר הוצגה במסגרת הכרות עם ההתנהגות הלא נאותה מאפשרת קשירת התנהגויות כדוגמת התעללות פיזית באדם ועיכוב פלשתיני במחסום מעבר לנדרש לביצוע המשימה , כתחום אחד אשר עצם תיחומו מאפשר למידה טובה יותר של תופעות אלו .
2. הגדרתה של התופעה כתופעה "טבעית" במסגרת סטיות המוכרות בכל מסגרת ארגונית בלא ניסיון לטשטש את המקרים גם בתוך הארגון הצבאי, יאפשר הבנה טובה יותר שלה ואולי ילמד משהו על אפשרות צמצומה.
3. היות ובשנים האחרונות הצטבר גוף ידע משמעותי אודות דפוסי התנהגות לא נאותה, מוטיבציות ומשמעויות, נראה כי יהיה נכון לבחון את הרלוונטיות של תשתית ידע כזאת בסיטואציה ארגונית שונה בתכלית השינוי ולהשתמש בידע המתאים כדי להסביר את הסיטואציה הצבאית.

בשל האמור לעיל, נתייחס בעבודה זו למכלול התנהגויות של חיילים אל מול האוכלוסייה כאל התנהגויות המסווגות בתחום ההתנהגות הלא נאותה. לצורך ביצוע המחקר בודדנו את ההתנהגויות המרכזיות העולות מתוך תחקירים פנימיים של הצבא שהתנהלו במהלך שנתיים של אירועי "גאות ושפל" (בשנים 2000-2002). את ההתנהגות הלא נאותה של חיילים נבדוק כמשתנה תלוי דרך יצירת כלי מדידה שעשוי לאפשר לחוקרים בתוך הצבא ומחוצה לו, לייצר ידע נוסף אודות התופעה ההתנהגותית המאופיינת לראשונה במחקר זה.

תקציר | מבוא | התנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה, ריבוי הגדרות | טיפולוגיות של התנהגות לא נאותה | גורמים להתנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה של חיילים במסגרת תעסוקה מבצעית ביהודה | אישיות | הקשר בין משתני אישיות לבין התנהגות לא נאותה | השערות המחקר | שיטת המחקר | אוכלוסיית הנבדקים | כלי המחקר | מהלך המחקר | נתוני בסיס | הצגת המשתנים | הפעלת פרוצדורות סטטיסטיות | בדיקת השערות המחקר | דיון | מחקרי המשך | מקורות | דילמות במחקר ובמדידת אישיות והל'נ וקבלת ההחלטות | מדידת אישיות - דילמות המחקר והמדידה | מדידת התנהגות לא נאותה דילמות מרכזיות | תכנון שיטת המחקר רקע מתודולוגי וקבלת החלטות |