אישיות

מקובל כיום, לתמוך בגישתם של וייס ואדלר, שגרסו כי נטיית הפרט להתנהג באופן מסויים מושפעת מתכונות אישיותו , לא פחות ממה שהיא מושפעת מהקשרים אחרים (Weiss & Alder, 1985). תכונות אישיות מוגדרות על פי אלפורט כ"מבנים פנימיים המכוונים את התנהגותו של הפרט בדרכים יציבות האופייניות לו"(Allport, 1961).

בשני העשורים האחרונים, בוצעו מספר מחקרים , (Costa & McCrae, 1988 ,Goldberg 1981,1990,1992) בניסיון לאתר מספר תכונות גנריות אשר מאפיינות את האדם ואשר תורמות להבנת אישיותו. מחקרים אלו איתרו חמישה מימדי מפתח (Baron, 1996), המסבירים את ההבדלים העיקריים בין בני האדם ( Zuckerman ,Kuhlma & Camac , 1988). מימדים אלו מכונים חמשת הגדולים (Big 5) , או חמשת הגורמים,(Five Factor Model =FFM; Judge et al, 1997).

בחלקו הראשון של פרק זה אציג את התכונות הכלולות במודל , בחלקו השני אעסוק ביתרונות וחסרונות הגישה ובבעיות מתודולוגיות במדידתה ובחלקו השלישי את תמצית המחקרים שנעשו למדידת התכונות בהקשר של ההתנהגות הלא נאותה.

מודל "חמשת הגדולים" יהווה את התשתית למדידת התנהגות לא נאותה של חיילים אל מול אוכלוסייה פלשתינית ביהודה ושומרון , דרך מדידת השפעתו כמשתנה הבלתי תלוי במחקר.

חמשת תכונות האישיות

מסקירת ספרות של חמשת מימדי האישיות (McCare & John, 1992 , Mount & Barrick ,1995, Digman:1990) , ניכרת הסכמה אודות חמשת משתני אישיות מרכזיים :

מוחצנות (Extraversion) - מוגדרת על ידי תכונות כמו: חברתיות, דברנות,אסרטיביות, הרפתקנות העזה, פעלתנות ונמרצות. זאת אל מול אנשים המדורגים בקצה השני של הסקלה שהינם מופנמים המתוארים כביישנים, שקטים, עצורים וסגורים.

נעימות (Agreeableness) - הכוללת תכונות כמו אדיבות, נוחות ביחסים הבינאישיים, גמישות,נתינת אמון, שיתוף פעולה, סלחנות, התחשבות וסובלנות. בקצה השני של הסקלה יהיו עוינות, אדישות וחוסר דאגה לאחר. הקונצנזוס הרחב ביותר בין חוקרים מתגלה ביחס למימד הזה (Digman, 1990)

נוירוטיות (Neuroticism) - מייצגת הבדלים בין פרטים בנטייתם לחוות מתח, חרדה, הרגשת דיכאון, כעס, רגשנות, חוסר בטחון, עצבנות פחדנות. אנשים המדורגים נמוך בסקלה מתאפיינים ביציבות רגשית

מצפוניות (Conscientiousness) - מוגדרת על ידי תכונות כגון: אחריות, מהימנות , יעילות, ארגון, תכנון ושאיפה להישגים. בסקירה שנעשתה על ידי מאונט ובריק הדגימו החוקרים כי מצפוניות כוללת בו בעת, אדם שניתן לסמוך עליו , זהיר , אחראי, מאורגן, יעיל ומתוכנן, ואדם שמאופיין בהישגיות ותחרות (Mount & Barrick, 1995). על פי (McCare & John, 1992) , זהו המימד הערכי ביותר במחלק בין אדם טוב אל מול אדם רע.

פתיחות (openness) - מתארת תכונות כגון :היקף התעניינות נרחב, פתיחות להתנסויות, פעילות דמיונית, סקרנות, מקוריות, רגישות אומנותית והתעניינות אינטלקטואלית. מימד זה היה נתון במחלוקת בקרב החוקרים. בעוד חלק מהחוקרים כינו אותו תרבות (Norman,1963), הרי שאחרים הציעו לכנותו אינטלקט (John,1989). לאחרונה, בעקבות מחקריהם של קוסטה ומקרי נוצרה הסכמה כי מימד זה כולל תכונות כמו : דמיון, סקרנות, מקוריות, אומנותיות, הרחבת אופקים, והוא מכונה "פתיחות" (Costa & McCrae, 1988).

על פי Goldberg (1990) זיהוי חמשת מרכיבי האישיות הינו פריצת דרך בתחום חקר האישיות ותחילתו של טיפול מחקרי בבעיה שלא טופלה במידת הרצינות מעולם.

רוב סוקרי הספרות בנושא מייחסים את הופעת גישת חמשת הגדולים לשני מקורות היסטורים שונים (קריגל , 2001) המקור ההיסטורי הראשון, הינו הגישה הלשונית המייחסת את שורשי מודל חמשת הגדולים למחקרי שמות תואר בשפה. ממחקרים אשר מיפו המשגות שונות של תכונות אישיות (Allport & Odbert, 1936), דרך מי שסיווגו אותם למימדי אישיות מרכזיים (Cattell, 1947), ועד לאיתור סופי של חמישה מימדים (Digman & Takemoto-Chock ,1981, Goldberg ,1981,1990,1992). לטענת מקרי וג'ון המסורת הלשונית מתארת את האישיות בשפה בסיסית ופשוטה וכן מדגישה את ההבדלים הבינאישיים החשובים המצויים בשפה הטבעית. משמעות הדבר היא כי ניתוח של השפה יספק טיפולוגיה מקיפה של מבנה אישיות (McCrae & John, 1992). כמו כן, שבניתוח של כל שפה ניתן יהיה לקבל את אותם חמשת המימדים , מה שבפועל ניתו לראות מניתוח מחקרים בשפות נוספות (Digman,1990).

למרות יתרונות הגישה הלשונית , עדיין נותרה השאלה האם ניתוח של שמות עצם ופעלים בשפה עלול לחשוף גורמים אחרים אשר לא נמצאו בניתוח על פי שמות תואר (קריגל, 2001).

המקור ההיסטורי השני הינו מחקרים המבוססים על שאלוני האישיות. מאז Eysenck, אשר הגיע למסקנה כי קיימים שני מימדים עיקריים הקשורים בפיזיולוגיה ובתורשה (Eysenck, 1961), אשר בעזרתם ניתן לאפיין אישיות אשר הינם: מוחצנות (E) ונוירוטיות (N) ,נעשו מחקרים שונים הממשיכים בקו דומה, זיהוי מושג רחב וארגון קבוצה של תכונות תחתיו עד כדי הפיכתו למימד חדש, אחרים בחנו גם את הקשר בין מבנה חמשת הגורמים לסקאלות שונות בשאלוני אישיות שונים (Costa & McCrae, 1988).

על פי McCrae & John, עד ראשית שנות ה 90' לא היו ניסיונות לאחד בין השאלונים הרבים שנוצרו , מה שגרם לריבוי שאלונים בתחום. שילובן של שתי הגישות מהווה תשתית טובה ליצירת מחקר העוסק באישיות (McCrae & John, 1992).

בעבודתה, מציינת קריגל (2001) מספר יתרונות וחסרונות לגישת חמשת הגדולים. בין החסרונות היא מציינת את שימוש הלשון שדבק בגישה המכונה בפי רבים "מודל". לטענתה זהו אינו מודל במובנו התיאורטי לוגי, מכיוון שאין לו תשתית תיאורטית שהופכת דווקא את החמישה המדוברים למרכזיים. עיצוב המודל הינו אמפירי בעיקרו ולכן טענו מבקרים כי יותר נכון לכנות גוף ידע זה כ"גישת חמשת הגדולים". חסרון נוסף , הינו, ביקורת הקיימת בקרב חוקרים בנוגע לאמיתות התכונות המאופיינות באמצעות דיווח עצמי. דיווח זה עשוי להיות מושפע מרצייה חברתית ולהכיל הטיות רבות. ישנם הטוענים לחסרון השלישי והוא העדר מיצוי של כלל התכונות הקיימות באישיות , הגוררת ניסיונות מחקריים להרחיב את היריעה בעוד שחוקרים אחרים המתנגדים להם, טוענים כי המודל רחב מידי, ולא כל הגורמים הכלוליים בו הכרחיים לאיפיון אישיות.

לעומת כל האמור לעיל, מביאה קריגל (2001) מספר יתרונות העומדים בבסיס הבחירה להשתמש במודל כמסגרת מחקרית. יתרונו של המחקר כמסגרת שימושית הניתנת לשחזור ולהסבר, היות המודל "חסכוני " ו"שימושי" במסגרות עבודה שונות , היותו ניתן לשחזור בין מחקרים רבים , ותוקפו החיצוני החזק. ניתן לגרוס , מן האמור לעיל כי הגישה אינה מספקת הבנה עשירה ועמוקה של תהליכי אישיות, אולם האפשרות למדידת התכונות יעילה ומאפשרת ניבוי התנהגויותיו החשובות , בהסתמך על ההנחה שתכונות הפרט הן עקביות ומסבירות חלק גדול משונות ההתנהגות (Weiss & Adler, 1984).

תקציר | מבוא | התנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה, ריבוי הגדרות | טיפולוגיות של התנהגות לא נאותה | גורמים להתנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה של חיילים במסגרת תעסוקה מבצעית ביהודה | אישיות | הקשר בין משתני אישיות לבין התנהגות לא נאותה | השערות המחקר | שיטת המחקר | אוכלוסיית הנבדקים | כלי המחקר | מהלך המחקר | נתוני בסיס | הצגת המשתנים | הפעלת פרוצדורות סטטיסטיות | בדיקת השערות המחקר | דיון | מחקרי המשך | מקורות | דילמות במחקר ובמדידת אישיות והל'נ וקבלת ההחלטות | מדידת אישיות - דילמות המחקר והמדידה | מדידת התנהגות לא נאותה דילמות מרכזיות | תכנון שיטת המחקר רקע מתודולוגי וקבלת החלטות |