מבוא

העימות המתמשך בין צה"ל לפלשתינים המכונה "אירועי גאות ושפל ," המתרחש מאז שנת 2000 בשטחי יהודה , שומרון וחבל עזה, מציף ומחדד שוב את מוקדי החיכוך בין חיילי הצבא לאוכלוסייה הפלשתינית . חיכוך זה מפתח התנהגויות מגוונות בקרב חיילים. בין השאר הוא מצמיח תופעות אשר מתרחשות בין צבא כובש לאוכלוסייה והינן התנהגויות שליליות .

בשל היות התחום רגיש במיוחד לצבא, כמו גם לחברה , הופכות התנהגויות אלו לתחום תוכן שכמעט אינו מדובר ואינו נדון באופן רציני. כתוצאה מכך, בניגוד לתחומי ההתנהגות בקרב, סוציאליזציה לצבא, מורל ומוטיבציה ועוד, שהינם תחומים הנחקרים רבות בצה"ל כמו בצבאות אחרים, ישנו מעט מאד ידע על תחום ההתנהגויות השליליות של חיילים כלפי אוכלוסייה מקומית.

ההנחה כי תופעות כאלו מתרחשות דרך טבע, זאת משום שהתנהגויות סוטות, אגרסיביות ותוקפניות מצויות בקרב קבוצות וארגונים, עשויה לקומם אנשים רבים המעדיפים לשמור את התופעה כמקבצים של אירועים חד פעמיים אשר אינם מלמדים על הכלל. המכירים בתופעה, מעדיפים להתייחס אליה כפי שמתרחש בשיח הצבאי תחת שיח מוסרי -ערכי הנדון בהכשרות החיילים השונות במשקפיים חינוכיות, או לחלופין כשיח משפטי שעוסק בניתוח מקרים אשר נחשפו (על ידי דיווח נפגעים, או התקשורת) והובאו לחקירה. הצבא נמנע עד כה לעסוק בתופעה כתופעה התנהגותית אשר מתרחשת דרך טבע בסיטואציה של כיבוש והיא בבחינת התנהגות לא נאותה אשר יש לצפות את הימצאה, להכיר ולנתח את הגורמים והסיבות לה, וכך להתמודד עימה בצורה אפקטיבית יותר . מחקר זה מציע לראשונה להתבונן על תופעות אלו תחת הפריזמה של התנהגות שאינה נאותה בארגונים, מתוך ההנחה כי גוף ידע זה שופך אור על הבנת התופעה. בבסיס המחקר ההנחה, כי להתנהגויות תוקפניות או אלימות כלפי אוכלוסייה אזרחית בקרב חיילים, דמיון מסויים להתנהגויות תוקפניות או אלימות המתרחשות בקרב עובדים בארגוני עבודה ולכן ניתן לזהות אותן, לחקור אותן וללמוד עליהם דברים שיאפשרו התערבות בעתיד.

פריזמה ייחודית זאת, מתאפשרת כעת, לאחר שנים רבות בהן נפקד מקומה של חקר ההתנהגות הלא נאותה ממחקר התנהגויות בכלל והתנהגות לא נאותה בפרט (Robinson & Greenberg ,1998), עקב מגמה מתפתחת של עיסוק בתחום. מגמה זו נוצרת כתוצאה מהופעת מחקרים המתבוננים על התנהגויות אשר מאז ומתמיד היו בתחום "הצד האפל של הארגון ". צירוף ממצאי המחקרים השונים יוצר גוף ידע שלם , ופריזמה רחבה להתבוננות על תופעות של התנהגות לא נאותה, (לא נורמטיבית, סוטה, אנטי חברתית, דיס פונקציונאלית וכו').

כך למשל, התנהגויות שנתפשו עד כה כתופעות ייחודיות בודדות, כגון: אלימות מילולית, עיכוב לקוח בכוונה תחילה, והטרדה מינית , כאשר נחשפת מערכת של קשרים ביניהן, ניתנות כעת להבנה בקונטקסט יותר רחב. הדבר מאפשר מחקרי עומק תיאורטיים ואמפיריים הבוחנים בחינה מורכבת את ההתנהגות הלא נאותה , את המוטיבציות לביצועה ואת הקשר בינה לבין משתנים רבים אחרים.

עם הבחירה להתבונן על התנהגות חיילים כלפי אוכלוסייה תחת הפריזמה המחקרית המסויימת , ערכנו מיפוי של שאר גורמים אפשריים העשויים להשפיע על התופעות המצויים בספרות. ראינו, כי בעוד שמחקרים רבים התמקדו בהסברים מצביים (כגון: האקלים הארגוני או הלחץ התפקידי) , עמדתיים ( כגון : שביעות רצון, מחוייבות ), ו/או דמוגרפיים (גיל, השכלה) כדי להסביר את תופעת ההתנהגות הלא נאותה בארגונים , הרי שמספר מצומצם בלבד של מחקרים הצביעו על הקשר בין אישיות הפרט ונטייתו לבין התנהגות לא נאותה בעבודה. (קריגל,2001). כתוצאה מכך התקבלה ההחלטה לבחון את הקשר בין אישיותו של החייל, לנטייתו לבצע התנהגות לא נאותה אל מול אוכלוסיה פלשתינית במהלך ביצוע תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון. מספר השערות מחקר גובשו כתוצאה מהבנת הקשר המורכב שבין אישיות להתנהגות לא נאותה והושלכו על עולם החיילים אל מול האוכלוסייה (ראה השערות המחקר).

אכן, סיטואציית הכיבוש הינה ייחודית ויכולת ההסקה עליה מעולמות אחרים הינה מוגבלת, אולם כתוצאה מסקירת ספרות נרחבת בתחום ההתנהגות הלא נאותה נוצרו קשרים בין התנהגויות חיילים שהינן לכאורה בודדות (עיכוב פלשתיני במחסום, אלימות מילולית או ביזה) לכדי מסגרת מארגנת שלמה, וכן השערות לגבי השפעת מרכיבי אישיות עליה.

כפי שיעלה ממחקר זה, מדידת ההתנהגות הלא נאותה הינו תחום קשה ומורכב אשד נדון בעבודה זאת, אולם כתוצאה מהיכרות מעמיקה עם בעיות במדידת התחום, נוצר כלי למדידת התנהגות לא נאותה של חיילים .

למחקר זה , אם כן, תרומה משולשת :

ראשית, הוא מאפשר לראשונה הכרות עם התנהגות לא נאותה של חיילים כתופעה שיש לה מסגרת מארגנת, רציונאלית והיא ניתנת ללמידה ולהתערבות . שנית, הוא מאפשר התבוננות על הקשר בין משתנים אישיותיים ובין הנטייה להתנהגות לא נאותה ובכך מהווה בסיס אפשרי להתערבויות שונות בעתיד (השלכות על מיון למשל�) שלישית, הוא מציע כלי למדידת ההתנהגויות הללו בקרב חיילים ולכן מהווה תשתית לביצוע מחקר עתידי המנסה להסביר את ההתנהגויות הללו דרך שלל גורמים נוספים.

תקציר | מבוא | התנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה, ריבוי הגדרות | טיפולוגיות של התנהגות לא נאותה | גורמים להתנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה של חיילים במסגרת תעסוקה מבצעית ביהודה | אישיות | הקשר בין משתני אישיות לבין התנהגות לא נאותה | השערות המחקר | שיטת המחקר | אוכלוסיית הנבדקים | כלי המחקר | מהלך המחקר | נתוני בסיס | הצגת המשתנים | הפעלת פרוצדורות סטטיסטיות | בדיקת השערות המחקר | דיון | מחקרי המשך | מקורות | דילמות במחקר ובמדידת אישיות והל'נ וקבלת ההחלטות | מדידת אישיות - דילמות המחקר והמדידה | מדידת התנהגות לא נאותה דילמות מרכזיות | תכנון שיטת המחקר רקע מתודולוגי וקבלת החלטות |