מחקרי המשך

1. התנהגות חיילים כמשתנה התלוי אל מול מכלול גורמים - מחקר זה מהווה אבן דרך ראשונה בעיסוק בתחום התנהגות חיילים אל מול אוכלוסייה פלשתינית כאשר הבשורה המרכזית שלו הנוגעת לשאלות המחקר הינה עובדת ההצבעה על אפשרות הסבר על ידי משתנים מצביים סביבתיים המשפיעים על ההתנהגות כלפי האוכלוסייה הפלשתינית וכמעט ולא על ידי משתנים אישיותיים. Robinson & Greenberg טוענים כי התנהגות סוטה הינה תוצר של שילוב בין גורמים אישיים, חברתיים ומוסריים. גורמים אישיים הינם תכונות האופי, אשר מחקר זה מוכיח את השפעתם החלקית על התנהגות לא נאותה של חיילים במקרה של התנהגות ל"תועלת אישית" וחוסר השפעתם על התנהגויות למטרת נזק. נותרו אם כן לטענת החוקרים, גורמים חברתיים כגון: נורמות ולחץ חברתי וגורמים ארגוניים מעולמם של מדיניות הארגון (Robinson & Greenberg, 1998). מחקרים עתידיים, ראוי שיתמקדו בזיהוי הגורמים החברתיים והארגוניים המובילים להתנהגות אגרסיבית של חיילים כלפי פלשתינים.

בדומה, ראינו כי גם על פי Trevino הפרט מתמודד עם סוגיות אתיות בהשפעת שלושה מרכיבים: א. רמת ההתפתחות המוסרית שלו ב. משתנים אישיים (חוזק האגו, מיקוד שליטה, תלות בסביבה ) ג. משתנים מצביים (תוכן העיסוק , מבנה ארגוני, אחרים משמעותיים וכו'). מודל זה כורך יחדיו משתנים ארגוניים וחברתיים תחת הכותרת "משתנים מצביים" (Trevino, 1986). על מנת להבין טוב יותר את התופעה, אנו ממליצים לחקור את הקשר בין התנהגות לא נאותה של החייל לבין קריטריון לשיפוט מוסרי (תפיסת הצדק, הוגנות וכדומה), ובין התנהגות לא נאותה של החייל לקשת משתנים "מצביים", חברתיים וארגוניים, היכולים להוות משתנים בלתי תלויים על פי הדוגמאות הבאות : חברתיים - נורמות מקובלות ביחידה, מערכת ערכים פורמלית וא-פורמלית, סגנון המנהיגות ומסרים גלויים וסמויים המועברים על ידי המפקדים, לכידות, וכדומה. ארגוניים - מידת האוטונומיה במשימת החייל, מבנה צוותים וגודלם, מאפייני התפקיד השיטורי בביצוע המשימות, אופי ואיכות ההכנה לקראת הפעילות המבצעית, השפעת נהלים ופקודות על ביצוע ההתנהגויות, תחלופת חיילים, פערים בשפה וכדומה.

2. מחקרי מוטיבציה וגורמים להתנהגות - כבר הזכרנו ,גם במסגרת דיון זה, את נטיית החוקרים לערוך טיפולוגיה של ההתנהגות הלא נאותה דרך מסגרת מוטיבציונית. מחקרנו אנו, לא שאל אודות המוטיבציות השונות העומדות בבסיס ההתנהגות ואף לא ניסה לשער, אם כי, תוצאותיו מרמזות על ההבחנה בין המוטיבציות השונות. ההקשר המוטיבציוני מתבקש, דרך הדגשת הדמיון למחקרם של ורדי ווינר (Vardi & Wiener, 1996) ,על פי דפוסי ההתנהגות המרכזיים שמשקפים שני המרכיבים " כוונת נזק" ו"תועלת אישית", אשר כבר בעצם מתן השמות למשתנים טמונה התשתית התיאורטית של החוקרים המניחה כי אנשים שיש להם OMB מסוג S (עבור העצמי) מונעים מאמונת הפרט לגבי תוצאות הפעולות וערכן עבורו (תהליכים אינסטרומנטלים) בעוד שמבצעי OMB type D (נזק לשם נזק) מונעים מתהליכים נורמטיבים (הפנמת הנורמות והציפיות הארגוניות על ידי הפרט) או אינסטרומנטלים , או משניהם יחד. לטענת החוקרים, מניעים אינסטרומנטלים או נורמטיבים , ממתנים את הקשר בין גורמים ברמת הפרט והארגון ובין ההתנהגות בפועל. בנוסף , מזכירים מספר חוקרים את חשיבות האירוע או הסיטואציה המעוררים רגשות כגון תסכול ותוקפנות ( גולדמן ,1992;Neuman & Baron , 1997).

שני כיוונים למחקרי המשך נגזרים מהבנות אלו. הראשון, מציע מיפוי של גורמים ברמת הפרט והארגון וכמשתנים ממתנים- מיפוי גורמים אינסטרומנטלים ונורמטיביים, ובחינת הקשר בינהם לבין הנטייה לבצע התנהגות אגרסיבית של חיילים כלפי פלשתינים, מתוך ההנחה כי כוונת הפרט לבצע התנהגות מסויימת משפיעה ישירות על התרחשות ההתנהגות בפועל (Vardi & Wiener, 1996).

דוגמאות למשתנים ברמת הפרט - נאמנות לארגון, מידת הזדהות עם המשימות, דוגמאות למשתנים ברמת הארגון -מידת הפיקוח והדיווח, תרבות יחידתית , דוגמאות לגורמים אינסטרומנטלים יכולות להיות : צורך בהישגים, צורך בתגמול אישי, צורך בפורקן, ודוגמאות לגורמים נורמטיביים- הפנמת מסרים א-פורמלים המשודרים על ידי מפקדים לחיילים, ניסיון לפתור בעיות מערכתיות. כיוון אחר למחקר הינו ניסיון לאתר קווי דמיון במצבים אליהם נקלעים חיילים כתנאי מקדים לביצוע ההתנהגות. מצבים פיזיים ומצבים מנטליים. דוגמאות למצבים פיזיים יכולות להיות : שהייה ממושכת מעל פרק זמן מסוים בחיכוך גבוה עם אכלוסיה, תנאי מחיה ירודים. ודוגמאות למצבים מנטלים יכולות להיות כעס, תחושת חוסר הוגנות, חוסר צדק וכדומה. מחקר המשתנים הסביבתיים-חברתיים , כמו גם המחקר המוטיבציוני, קשים ליישום בשל שלל בעיות מתודולוגיות בשדה מחקר סבוך זה. ייתכן כי שיטת מחקר איכותנית תאפשר במחקר כזה קבלת תמונה מלאה יותר משיטה כמותית אשר מחייבת בחירה של המשיב בתוך סכמות שנבחרו מראש.

3. הרחבת גבולות ההסקה מן המחקר - היות ואוכלוסיות רבות באות במגע שיטורי עם האוכלוסיה הפלשתינית כדוגמת חיילי מילואים (שלא השתתפו במחקר), משטרת ישראל, משמר הגבול, שב"כ וכדומה , מעניין יהיה לבחון את מידת הרלוונטיות של הממצאים להסקה על אוכלוסיות אחרות. מחקר המשך להתנהגות בקרב שוטרים למשל. כמו כן התנהגות חיילים המכוונת אל מול האוכלוסייה הפלשתינית הינה מושא מחקרינו, אולם מעניין לגלות האם התוצאות שונות במקרים של הפעלת התנהגות אגרסיבית של כוחות בטחון אל מול אוכלוסיות אחרות (מפגינים, אוכלוסיה ישראלית �).

לעבודה זו השלכות שונות במספר מימדים.

ברמת המחקר האקדמי - לראשונה יושם המודל לבחינת הקשר בין משתני האישיות לבין התנהגות לא נאותה שגובש על ידי קריגל (2001) כמודל תיאורטי, בחלקו, באופן אמפירי . חלקו הוכח ולמרות יישומו על חיילים ולא על עולם העובדה נראה כי התוצאות עשויות להועיל למחקרים עתידיים בתחום ההתנהגות הלא נאותה ככלל.

עבור הצבא- ההשלכות עבור צה"ל הנן רבות. ראשית, ברמה המערכתית- נחשפת תופעה שעד כה היתה בבחינת ספקולציות בלבד, לסדר היום של מפקדים כתופעה קוהרנטית אשר יש להכיר בה. שנית, מתגלה הצורך להשקיע מאמץ במחקר פנים צבאי לאפיון משתנים מצביים וסביבתיים הקשורים להתנהגות חיילים ולגורמים לה. שלישית, מפקדים יכולים כיום ללמוד את התופעה ולצפות במידת מה, דרך הכרות עם אישיות חייליהם, את נטיית החיילים הפוטנציאלית להתנהגות מסוג "רווח אישי" (ביזה, גניבת כסף), ייתכנו כתוצאה מכך השלכות אפשריות על מיון החיילים. רביעית - עם ההכרה בתופעה ישנן משמעויות הנוגעות להכשרת החיילים, ולדפוסי הפיקוח שהצבא מציב במוקדי החיכוך עם האוכלוסייה. עוד משמעויות נוגעות לאופי הכנת המפקדים לפעילות המבצעית, דרך ההכרות עם התופעה ופיתוח כלים להתמודדות עמה. חמישית- כעת, יכול הצבא לעשות שימוש בכלי מתוקף לחקר כל האמור לעיל, כלי המאפשר אינדיקציה לשכיחותן, והיקפן של ההתנהגויות הלא נאותות כלפי האוכלוסייה כמשתנה תלוי לכל מחקר אפשרי (השוואות בין יחידות לניבוי "יחידות פוטנציאליות" להתנהגות לא נאותה וכדומה.

במהלך כתיבת עבודה זו, תוך כדי ביצוע המחקר וכן בשלב עיבוד הממצאים, חשנו בטעינות הנושא ובקושי הרגשי לעסוק בו. עם זאת, ההנחה התיאורטית בבסיס עבודה זו כי מדובר בהתנהגות אשר יש להודות בקיומה ולא להתייחס אליה כאל "כשל חינוכי" בלבד אלא כתופעה נורמטיבית המכילה סטיית שוליים, שופכת אור חדש על הסוגיה, ועל ביטויי ההתנהגות ואולי מהווה מפתח להתמודדות אפקטיבית בעתיד.

תקציר | מבוא | התנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה, ריבוי הגדרות | טיפולוגיות של התנהגות לא נאותה | גורמים להתנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה של חיילים במסגרת תעסוקה מבצעית ביהודה | אישיות | הקשר בין משתני אישיות לבין התנהגות לא נאותה | השערות המחקר | שיטת המחקר | אוכלוסיית הנבדקים | כלי המחקר | מהלך המחקר | נתוני בסיס | הצגת המשתנים | הפעלת פרוצדורות סטטיסטיות | בדיקת השערות המחקר | דיון | מחקרי המשך | מקורות | דילמות במחקר ובמדידת אישיות והל'נ וקבלת ההחלטות | מדידת אישיות - דילמות המחקר והמדידה | מדידת התנהגות לא נאותה דילמות מרכזיות | תכנון שיטת המחקר רקע מתודולוגי וקבלת החלטות |