מדידת אישיות - דילמות המחקר והמדידה

על פי קריגל (2001), שסקרה את סוגיית מדידה והערכה של האישיות, חוקר העומד בפני בחירת כלי מדידה להערכת חמשת הגדולים נתקל במגוון כלים רב. היא מסווגת את המגוון לשתי קבוצות עיקריות. שאלונים הנעזרים בשמות תואר כפריטים לעומת שאלונים המורכבים מביטויים או משפטים מורכבים יותר (Brrigs, 1992). לטענתה, לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. בכלי המשתמש בשמות תואר בלבד - מחד, קיים יתרון בצמצום 100 פריטים לעמוד אחד ומשך זמן של כ-10 דקות למילוי השאלון על ידי נחקרים, מאידך, בכלי כזה נדרש המשיב לענות על פריט המורכב ממילה אחת ללא הקשר. לעומתו, בכלי המורכב מביטויים ניכר העושר בתיאור התכונה, אולם הוא דורש זמן רב מהנחקר.

יש הטוענים (Brrigs, 1992), כי השימוש בשאלון המבוסס על ביטויים (כדוגמת NEO-PI, McCREA & Costa, 1988) יעיל יותר למחקר שמטרתו לחשוף תכונות ספציפיות לעומק ולהגיע להבנה עשירה יותר של האישיות. לעומת זאת טוענים אחרים (Hough & Schniedr:1996), כי במידה ומטרת המחקר הינה לחשוף קשרים בין תכונות אישיות להתנהגויות של פרטים, הרי ששאלון המבוסס על שמות תואר מתאים יותר. כתוצאה מכך השאלון הנבחר למחקר זה הינו תרגום ופיתוח של שאלון 100 הפריטים שפותח על ידי גולדברג (Goldberg, 1992) .

בעיות מתודולוגיות הקיימות במילוי שאלון זה הינן בעיר אלו הנובעות מסילוף התשובות על ידי הנחקר. מילוי השאלון בצורת דיווח עצמי יכול להיות מושפע מרצייה חברתית הכוללת לרוב, שני גורמים :הונאה עצמית (מתן תשובות מוטות כתוצאה מנטייה לא מודעת של הפרט לדווח על עצמו דברים חיוביים ) וניהול רושם (הטיה מכוונת כדי להיתפש באופן נאות על ידי המתבונן). (Zerbe & Paulhus, 1987).

לכאורה, מילוי שאלון אישיות בקרב חיילים לוחמים בשגרה מבצעית עלול לסבול מהטיות רבות בשל רצונם של החיילים לחפות על כשלים מסויימים כדי לזכות בהערכת מפקדיהם. אולם מה תהיה עוצמת ההטייה �סוגיה זו שנויה במחלוקת בקרב החוקרים.

אל מול חוקרים הטוענים כנגד השימוש במדדי האישיות לצורך מיון בשל פוטנציאל ההטיות שלעיל (Hough & Schnieder ,1996), טוענים אחרים כי סילוף התשובות אינו משפיע על התוקף המנבא של שאלוני אישיות. מספר חוקרים הראו, שפיקוח על השפעת הסילוף של התשובות אינו מגדיל באופן מובהק את ההמתאם בין ציוני האישיות והקריטריון הנבדק (Barrick & Mont:1996, Hough et al.1990, Ones et al,1996).

בשל כך, נראה כי למרות חסרונות המדידה והחשש מהטיות, אופן מדידת האישיות בקידודה לחמשת הגדולים מספקת עקרונות מארגנים המאפשרים לחפש ולמצוא קשר בין מבנה האישיות כמשתנה מנבא לבין קריטריונים להתנהגות חיילים שאינה נאותה.

תקציר | מבוא | התנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה, ריבוי הגדרות | טיפולוגיות של התנהגות לא נאותה | גורמים להתנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה של חיילים במסגרת תעסוקה מבצעית ביהודה | אישיות | הקשר בין משתני אישיות לבין התנהגות לא נאותה | השערות המחקר | שיטת המחקר | אוכלוסיית הנבדקים | כלי המחקר | מהלך המחקר | נתוני בסיס | הצגת המשתנים | הפעלת פרוצדורות סטטיסטיות | בדיקת השערות המחקר | דיון | מחקרי המשך | מקורות | דילמות במחקר ובמדידת אישיות והל'נ וקבלת ההחלטות | מדידת אישיות - דילמות המחקר והמדידה | מדידת התנהגות לא נאותה דילמות מרכזיות | תכנון שיטת המחקר רקע מתודולוגי וקבלת החלטות |