השערה שנייה

החרטה תהיה חזקה יותר ככל שהאחריות גדולה יותר. בנוסף לא צפוי דפוס שונה של חרטה מעבר לזמן שעבר מאז ההחלטה.

הגראף הבא מראה את תוצאות ניתוח השונות הדו גורמי (Ancova) בין קבוצה (פעל / לא פעל / לא שקל) ובין זמן (זמן קצר / זמן ארוך), על גבי מדד ההדמייה המכוונת, כאשר הציון הסופי בקורס מוחזק קבוע. תוצאות הניתוח מצביעות על קיומה של אינטראקציה בין שני המשתנים (F(2,79)= 3.71, p < 0.05). ניתוחים לאחר מעשה (Duncan), מצביעים על כך שבעוד שבקרב קבוצת הלא פועלים למרות ששקלו זאת רמת מדד ההדמייה המכוונת יורדת במשך הזמן, בקבוצת הלא שוקלים רמתו עולה.

בזמן הקצר אין הבדל בין קבוצת הפעולה וקבוצת הלא שוקלים ומדד ההדמייה המכוונת של קבוצת הלא פועלים למרות ששקלו זאת גבוהה מהן באופן מובהק. בזמן הארוך אין הבדל בין שני הקבוצות שלא פעלו ואילו הקבוצה שפעלה נמוכה מהם באופן מובהק. אינטראקציה זו נעלמת כאשר משתמשים במדד הכללי. בהקשר זה לא נבדק מדד ההחלטה שכן קבוצת הלא שוקלים לא התבקשו לענות על שאלה זו.

תוצאות הבדיקה של ההשערה השנייה מצביעות על כך שבאופן כללי ההשערה לא אוששה. ראשית לא נמצאה תמיכה להשערת המדרג בין הקבוצות, דהיינו שהקבוצה שפעלה תביע תגובה חזקה יותר מאשר הקבוצה שלא פעלה אבל שקלה זאת וזו תביע תגובה חזקה מזו של הקבוצה שלא שקלה כלל פעולה. שנית דווקא נמצא שישנה השפעה של מימד הזמן על התחושות שמביעות הקבוצות. בהקשר זה ניתן לציין שהתוצאה המעניינת ביותר היא הדפוס השונה בתכלית של תגובות בין קבוצות שלא פעלו, כך שרמת התגובה הרגשית השלילית מתעצמת במשך הזמן בקבוצת הלא שוקלים זאת לעומת דפוס זמן הפוך בקבוצת הלא פועלים ששקלו זאת. תוצאה מצביעה על כך שהפירוש של גילוביץ' ומדבק לתוצאותיהם, דהיינו שהחרטה עקב חוסר פעולה עולה במשך הזמן, הנה בעייתית (Gilovich & Medvec, 1994).

תקציר | חרטה | אפקט הפועל? | השערת דפוס הזמן השונה | ספקנות מאוחרת | הערכה עצמית ואחריות | סקירה של המחקר הנוכחי | השערות המחקר | נבדקים | כלים | ניתוחים סטטיסטיים | אפיון המדגם | השערה ראשונה | השערה שנייה | השערה שלישית | השערה רביעית | החרטה בטווח הקצר | החרטה בטווח הארוך | דפוס זמנים שונה? | הערכה עצמית ואחריות | סיכום | מקורות |