סקירה של המחקר הנוכחי

לאור הממצאים הסותרים בהקשר של חרטה עקב פעולה לעומת חוסר פעולה נראה שיש צורך במחקר נוסף בשיטות שונות מאלה ששימשו עד כה, ותוך אינטגרציה רבה יותר בין התחומים השונים של המחקר על חרטה. כאמור לעיל המחקר הנוכחי יעסוק בנושא החרטה עקב פעולה וחוסר פעולה, מבחינת נקודת המבט של הערכה עצמית והאחריות, ובנוסף לכך המתודולוגיה תהיה שונה מזו של המחקרים בנושא עד כה. לצורך המחקר יתבקשו סטודנטים משנים שונות במחלקה לפסיכולוגיה להיזכר בסיטואציה החלטה המוכרת להם היטב: הם יתבקשו להיזכר בהתלבטות שלהם (אם הייתה) לגבי ההחלטה לגשת או לא לגשת למועד ב' בבחינה בקורס "מבוא לפסיכולוגיה". מבחינה זו המחקר הנוכחי הינו מחקר שדה וקרוב ככל האפשר לתפיסה של מחקר אורכי.

בניגוד למחקרים אחרים אשר עסקו בחרטה "אמיתית" (לא במצבים היפוטטיים), מחקר זה עוסק בהחלטה דומה עבור כל הנבדקים. כך המחקר הנוכחי מתגבר על בעיה אפשרית שנובעת מכך שייתכן שלרוב הבעיות המועלות ע"י הנבדקים (כאשר הן מוצגות), הן שונות במשמעות שלהן, עוצמתן, עוברות צנזורה עצמית וכדומה.

באופן דומה למחקר הנוכחי יתרון מול המחקר במצבים היפוטטיים שכן לא קיימת במקרה זה הבעיה של הפער בין רגשות מנובאים לבין רגשות בפועל (Kahneman & Snell, 1990, 1992; Loewenstein & Adler, 1995 ) וכן אין את הפער שבין רגשות שצופים לאדם הפועל והרגשות אותם מרגיש הפועל בפועל , אפקט הידוע כ- Actor-Observer Effect, אפקט "פועל משתתף" (Jones & Nisbett, 1972; Storms, 1973; Steele, 1988; Tesser, 1988).

זילנברג ושותפיו המשתנים התלויים שנבחרו למחקר זה מהווים פשרה, שכן אמנם ביקרו את השימוש שנעשה במדד שביעות רצון כללית כמדד לחרטה ומביאים כתמיכה לכך ממצאים שהראו באותו מחקר ששביעות הרצון הכללית נראית כקשורה לאכזבה ולא לחרטה. אולם לעומת זאת השימוש הישיר במונח "חרטה" עלול להיות בעייתי כאשר מדובר בחקירה אודות החלטות אמיתיות ולא אודות החלטות היפוטטיות של אחרים (Zeelenberg et al, 1998).

כך במחקר זה המשתנה התלוי ימדד בשלוש צורות שונות ע"י השאלות "עד כמה המצב היום היה שונה לו היית מחליט אחרת", "עד כמה את/ה שבע רצון מההחלטה לגשת או לא לגשת למועד השני" ו- "עד כמה את/ה שבע/ת רצון מהציון הסופי בקורס" . השאלה הראשונה מכילה את הטבע החשיבה הנגד עובדתית שבחרטה. כך שאם הנבדק טוען שמצבו היה טוב יותר אם היה בוחר אחרת, סביר שהוא משקף חרטה ולא אכזבה. שכן כזכור האכזבה מתרחשת כאשר מדמיינים תוצאה טובה יותר שהייתה מתרחשת לאחר בחירה זהה לכן מדד זה יקרא מדד ה- CFT. המדד השני בודק באופן ישיר שביעות רצון מההחלטה לכן מדד זה יקרא מדד ההחלטה ואילו השאלה השלישית בודקת שביעות רצון כללית לכן יקרא מדד כללי.

הערכה עצמית נצפתה כמשפיעה על התנהגות: נבדקים שסווגו כבעלי הערכה עצמית נמוכה נטו להימנע מבחירות באלטרנטיבה שמגדילה את הסיכוי לחרטה (ציפיה לחרטה). אולם הערכה עצמית לא נבדקה לגבי ההבחנה של חרטה לגבי פעולות לעומת חוסר פעולות, אם החרטה עקב פעולה מביא לחרטה בעוצמה חזקה יותר (לפחות בטווח הקצר), נבדקים בעלי הערכה עצמית נמוכה ייטו להימנע מפעולה לעומת נבדקים בעלי הערכה עצמית גבוהה. בנוסף ניתן לבדוק את ההשפעה של הערכה העצמית על רמת החרטה, כאשר צפוי שנבדקים בעלי הערכה עצמית נמוכה ירגישו חרטה רבה יותר הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

במקרה של האחריות, היא נבדקה רק בהקשר של החלוקה הגסה שבין אחריות של הפועל כן או לא. ניתן לחשוב גם על חלוקה יותר מעודנת, כך במחקר הנוכחי נבדק ההבדל שבין פעולה, חוסר פעולה שנובעת מהחלטה שבה הושקע מאמץ (סטודנט ששקל לגשת למועד השני אולם החליט לא לגשת) ובין חוסר פעולה שנובעת מהחלטה שבה לא הושקע מאמץ (סטודנט שכלל לא שקל לגשת למועד השני).

הקשר בין פעולה וחוסר פעולה ותחושת האחריות נבדק במספר מחקרים אשר מצביעים על כך שאנשים מרגישים יותר אחריות לגבי הפעולות שלהם מאשר על חוסר הפעולה שלהם (Zeelenberg et al. 1998; Ritov & Baron, 1990; Koerdes-de Vaal, 1996). באופן דומה ניתן להתקדם צעד נוסף ולהניח שאנשים ירגישו אחריות רבה יותר על החלטות שבהן הושקע מאמץ רב לעומת החלטות שבהם לא הושקע מאמץ.

במחקר הנוכחי ההשוואה העיקרית תהיה בין שלוש קבוצות (משתנה "קבוצה"): 1. הסטודנטים שניגשו למועד ב' ("פעל"). 2. הסטודנטים שלא ניגשו למועד ב' לאחר ששקלו זאת ("לא פעל"). 3. הסטודנטים שלא ניגשו למועד ב' מאחר ולא ממש שקלו זאת ("לא שקל").

מערך המחקר הנוכחי יאפשר גם לערוך מספר השוואות משניות: 1) משתנה "פעולה": בין הנבדקים שפעלו וכלל הנבדקים שלא פעלו (איחוד קבוצות 2 ו- 3). 2) משתנה "חשיבה": בין הנבדקים ששקלו לגשת וכלל הנבדקים שלא שקלו לגשת (איחוד קבוצות 1 ו- 2). 3) משתנה "התנהגות": בין הנבדקים שניגשו ובין הנבדקים שלא ניגשו לאחר ששקלו זאת (התייחסות רק לקבוצות 1 ו- 2).

תקציר | חרטה | אפקט הפועל? | השערת דפוס הזמן השונה | ספקנות מאוחרת | הערכה עצמית ואחריות | סקירה של המחקר הנוכחי | השערות המחקר | נבדקים | כלים | ניתוחים סטטיסטיים | אפיון המדגם | השערה ראשונה | השערה שנייה | השערה שלישית | השערה רביעית | החרטה בטווח הקצר | החרטה בטווח הארוך | דפוס זמנים שונה? | הערכה עצמית ואחריות | סיכום | מקורות |