חרטה

רק מעטים מאתנו לא "נפגעו" מחווית החרטה: אנשים מתחרטים על כך שהם לא למדו יותר בבית הספר, שהתחתנו עם האדם הלא נכון, שלא הסתדרו היטב עם הוריהם וכן הלאה. מהי חרטה?

גישות פילוסופיות שעסקו בניסיון להגדיר את המונח של חרטה הגיעו לקונצנזוס נרחב לגבי כך שהמרכיב השיפוטי חזק יותר לגבי החרטה מאשר לגבי כל רגש אחר. אולם באותו זמן, החרטה היא יותר מאשר סתם הערכה או שיפוט, היא לרוב טעונה בתחושות ולפיכך היא מסווגת כרגש אמיתי (Hampshire, 1960 בתוך Gilovich & Medvec, 1995).

כבר בתחילת ה"גל" הנוכחי של המחקר האמפירי על חרטה, היה מחקר זה קשור קשר הדוק למודלים של קבלת החלטות. כך בהתאם ל- Regret Theory שנוסחה ע"י לומס וסוגדן, החרטה נובעת מההשוואה בין תוצר שהתקבל ובין תוצר טוב יותר שהיינו יכולים לקבל אם היינו בוחרים אלטרנטיבה אחרת (Loomes & Sugden, 1982), ז"א החרטה נובעת מהחלטה לא טובה. מאז, הגישה הכלכלית ניסתה להעמיד למבחן אמפירי את ההשערה שהסטיות שנצפו מבחירה "רציונלית" (בחירה עפ"י עקרון ה- EU או ה- SEU), נובעים מכך שאנשים מנסים למזער את החרטה שאותה הם עלולים להרגיש (למשל Loomes & Sugden, 1987, di Cagno & Hey, 1988; Kelsey & Schepansky, 1991; Larrick & Boles, 1995; Ritov & Baron, 1995; Ritov, 1996; Bar-Hillel & Neter, 1996).

החרטה הוגדרה גם בצורות אחרות, כגון זו של לדנמן, אשר טענה שהחרטה הנה מצב רגשי פחות או יותר כואב לגבי צער על חוסר מזל, מגבלות, הפסדים וטעויות (Landman, 1993). היא חוויה של שילוב בין תבונה ותחושה. כך אנו יכולים להתחרט הן על דברים שעשינו והן על דברים שלא עשינו, הן על דברים שבשליטתנו והן על דברים שלא בשליטתנו, הן על דברים שביצענו בפועל והן על דברים אותם דמיינו.

חוקרים אחרים העירו שהגדרה זו היא נרחבת מדי וגורמת לחוסר מובחנות בין חרטה ובין תחושת חוסר שביעות רצון כללית (Connolly, Ordonez & Coughlan, 1997). הגדרה זו גם משקפת תפיסה שהאשמה עצמית איננה חלק מהותי בתחושת החרטה, תפיסה אשר נראית כמנוגדת לתוצאות של מחקרים אשר בדקו את הקשר בין חרטה ותחושת אחריות (Zeelenberg, van Dijk & Manstead, 1998). בהתאם לכך זילנברג ושותפיו הציעו הגדרה אחרת צרה יותר למושג החרטה, על פיה החרטה הנה רגש שלילי אשר נחווה כאשר מגלים או מדמיינים שמצבנו הנוכחי היה יכול להיות טוב יותר אם היינו פועלים אחרת (Zeelenberg et al, 1998). זו ההגדרה שתשמש אותי במחקר זה.

תקציר | חרטה | אפקט הפועל? | השערת דפוס הזמן השונה | ספקנות מאוחרת | הערכה עצמית ואחריות | סקירה של המחקר הנוכחי | השערות המחקר | נבדקים | כלים | ניתוחים סטטיסטיים | אפיון המדגם | השערה ראשונה | השערה שנייה | השערה שלישית | השערה רביעית | החרטה בטווח הקצר | החרטה בטווח הארוך | דפוס זמנים שונה? | הערכה עצמית ואחריות | סיכום | מקורות |