השערה ראשונה

עוצמת החרטה עקב פעולה תרד במשך הזמן ואילו החרטה עקב חוסר פעולה תישאר בעינה או אף תתגבר

הנבדקים חולקו עלפי דיווחם במשתנה הזמן שחלף מאז הבחינה לנבדקים שעבר זמן קצר מאז עשו את הבחינה (שנה או פחות מכך) ובין נבדקים שחלף זמן ארוך מאז עשו את בחינה (מעל שנה). החלוקה נעשתה במועד זה משום שהוא קרוב לחציון (14 חודשים), אולם כפי שניתן ללמוד מההתפלגות של הזמן זהו ערך שכיח למדי.

הגראף הבא מסכם את תוצאות ניתוח השונות הדו גורמי (Ancova) שנעשה בין זמן * פעולה (פעולה/חוסר פעולה), כאשר הציון הסופי מוחזק קבוע, על גבי מדד ההדמייה המכוונת. בניתוח זה נמצאה אינטראקציה מובהקת בין המשתנים (F(1,81)= 3.96; p < 0.05). ניתוח לאחר מעשה (Duncan) מצביע על כך שלא נמצא הבדל בעוצמת מדד ההדמייה המכוונת בין הקבוצות בזמן הקצר, כן נמצא הבדל כזה בזמן הארוך, כאשר קבוצת החוסר פעולה חשה שאם הייתה פועלת אחרת מצבה היה טוב יותר היום מאשר קבוצת הפעולה. בנוסף בעוד שעוצמת מדד ההדמייה המכוונת בקבוצת החוסר פעולה נשאר זהה, נראה שעוצמתו בקבוצת הפעולה ירדה במשך הזמן.

תקציר | חרטה | אפקט הפועל? | השערת דפוס הזמן השונה | ספקנות מאוחרת | הערכה עצמית ואחריות | סקירה של המחקר הנוכחי | השערות המחקר | נבדקים | כלים | ניתוחים סטטיסטיים | אפיון המדגם | השערה ראשונה | השערה שנייה | השערה שלישית | השערה רביעית | החרטה בטווח הקצר | החרטה בטווח הארוך | דפוס זמנים שונה? | הערכה עצמית ואחריות | סיכום | מקורות |