מאפייני אישיות והנכונות לדעת

מחקר זה בחן האם ההחלטה לדעת קשורה בפרופילי או מאפייני אישיות שונים. נבחרו 5 סולמות שהיה יסוד תיאורטי ואמפירי להניח כי עשויה להיות להם השפעה על הנכונות לדעת. סולמות 'חיפוש מידע', 'הימנעות ממידע' ו'העדפה לחשיבה' נמצאו כבעלי קשר עקבי יחסית להחלטה לדעת. מסתבר כי הקשר בין סולמות האישיות להחלטה לדעת שונה בין 3 רמות הטיפול, דבר המרמז כי כל רמת טיפול מייצגת דילמה אחרת, בעלת אופי שונה של קבלת החלטה. כך נמצא שבתנאי הטיפול הפשוט לא התקבלו מתאמים בין סולמות האישיות לבין ההחלטה לדעת. הדבר נובע, כאמור, מן השונות הנמוכה שהתקבלה בתנאי זה מכיוון שרוב הנבדקים בחרו לדעת. הרצון לדעת בתנאי העדר טיפול נמצא קשור לשלושת הסולמות, חיפוש, הימנעות (מתאם שלילי) והעדפה לחשיבה; הרצון לדעת בתנאי טיפול קשה נמצא קשור לחיפוש מידע והעדפה לחשיבה. מסתבר גם כי שני תנאי הנגישות, כמו הטיפול, מהווים דילמות שונות והנכונות לדעת בהם מקושרת בצורה שונה לסולמות האישיות. הממצא המפתיע הוא שחלק ממאפייני האישיות נמצאו מובהקים בתנאי הנגישות הגבוהה אולם בתנאי הנגישות הנמוכה לא נמצאו מתאמים כאלה.

סולמות 'חיפוש מידע' ו'הימנעות ממידע' מהווים שני צדדים של אותה מטבע, שני ציוני אישיות שמניב שאלון לבדיקת התמודדות עם מצבים מעוררי חרדה של Miller. ההשערה לגבי מאפיינים אלה הייתה כי בעוד נבדקים הגבוהים בחיפוש יעדיפו לדעת, אנשים הגבוהים בהימנעות יעדיפו לא לדעת. השערה זו אוששה בחלק מהתנאים. באופן כללי סולם חיפוש מידע נמצא בעל מתאם עם הנכונות לדעת באופן עקבי וחזק יותר מסולם ההימנעות, ואף נמצא כבעל תרומה עקבית לניבוי הנכונות לדעת בכלל הרגרסיות שנערכו. בתנאי בו אין טיפול מתקבלים מתאמים מובהקים בין הנכונות לדעת ובין הימנעות ממידע, (מתאם שלילי) וחיפוש מידע. המתאמים ההפוכים עם חיפוש והימנעות מתיישבים עם התיאוריה שכן הם מתארים שני טיפוסי אישיות שונים ובמידה רבה קצוות של אותה תכונה. לפי מילר, אנשים שונים בדרכי ההתמודדות שלהם עם המידע שהם מקבלים על אירוע אברסיבי מאיים, כך למשל מצאה Miller כי כאשר הודיעו לנבדקים שהם עומדים לקבל שוק חשמלי, העדיפו הגבוהים בחיפוש והנמוכים בהימנעות, לקבל אות המודיע על השוק ואילו הנמוכים בחיפוש והגבוהים בהימנעות העדיפו לשמוע מוסיקת רקע מסיחה (Miller, 1987).

מחקר זה מגלה גם הוא דרכי התמודדות שונים עם מידע מאיים, ככל שהנבדק הוא 'מחפש' גבוה יותר (מעוניין במידע במצבים מעוררי חרדה - כשאין טיפול למחלה מפחידה, למשל), כך הוא נכון יותר להיחשף למידע הגנטי; וככל שהנבדק בעל נטיית הימנעות גבוהה יותר (מעוניין להימנע ממידע במצבים מעוררי חרדה) כך הוא נכון פחות להיחשף למידע הגנטי המוצע לו. בתנאי הטיפול הקשה המתאמים עם מאפייני ההימנעות והחיפוש יורדים והמתאם עם הימנעות אף הופך לא מובהק. ייתכן כי הדבר נובע מכך שהמצב פחות מעורר חרדה (מצב בו קיים טיפול על פני מצב בו אפשרות הטיפול נעדרת כליל) ולכן הקשר של המצב לסולם שמודד התמודדות עם מצבים מעוררי חרדה רבה (חטיפה, התרסקות) יורד.

הממצאים לגבי חיפוש מידע והנכונות לדעת התקבלו גם במחקרים אחרים אך לא באופן עקבי. במחקרם של שילה ועמיתיה נמצא קשר בין הנכונות לדעת לבין חיפוש מידע (Shiloh, Ben-Sinai & Keinan, 1999). כמו כן ממצאים אחרים בספרות מראים כי 'מחפשי מידע' עסוקים יותר במרץ בהתנהגויות חיפוש מידע קשור בריאות, מעורבים יותר בבדיקות עצמאיות של סרטן השד (Steptoe & Osulivan, 1986) ומעונינים יותר בבדיקות רפואיות ובמידע על מצבם הרפואי הכללי ועל הגורמים לבעייתם הרפואית (Miller, Brody & Summerton, 1988). אולם במחקרים  אחרים של שילה (Shiloh, Petel, Papa & Goldman, 1998) ובמחקרה של בנאדור (2000) לא נמצא קשר בין סולמות אלה לבין הנכונות לדעת.

משתנה נוסף שנכלל במחקר היה ההעדפה לחשיבה (Need for Cognition). משתנה זה מתאר את הנטייה האישית להשקיע וליהנות מחשיבה. ההשערה לגבי משתנה זה הייתה כי ככל שההעדפה לחשיבה עולה, כן גדלה ההיענות למידע הגנטי. השערה זו אוששה לגבי שני תנאי הטיפול (העדר טיפול וטיפול קשה) ברוב הבדיקות הסטטיסטיות שנערכו. פריטי סולם ההעדפה לחשיבה נבחרו לפי יכולתם להבחין בין חברי סגל באוניברסיטה לבין פועלי ייצור; המטרה הייתה לצור סולם שיאפשר מדידה של הצורך להשקיע בחשיבה וליהנות ממנה. הסולם נמצא כלא קשור לרצייה חברתית או לסגנון קוגניטיבי (חשיבה הוליסטית), ומאידך בעל קשר בינוני (r=0.39, P<0.01) לאינטליגנציה כללית (שנבדקה ב ACT). נבדקים הגבוהים בהעדפה לחשיבה גילו פחות אי נעימות ממטלה מורכבת ביחס למטלה פשוטה לעומת אנשים הנמוכים בהעדפה לחשיבה, אצלם המגמה הפוכה (Cacioppo & Petty, 1982).

סולם זה נבדק בהקשרים שונים ונמצא כי אנשים בעלי העדפה מוגברת לחשיבה עסוקים יותר בעיבוד ובהערכת המידע שהם חשופים אליו, בוחרים לעצמם מידע רב יותר בעת חיפוש מידע ומשקיעים מאמץ רב יותר בחיפוש מידע. תהליך חיפוש המידע מאופיין בכמות רבה יותר של מידע שהגבוהים בהעדפה לחשיבה צורכים ולא בסוג המידע או בסדר הצגתו (Verplanken, Hazenberg & Palenewen, 1992); אולסון ואחרים מצאו קשר בין סולם ההעדפה לחשיבה לבין סקרנות (Olson, Camp & Fuller, 1984). סדובקי ושותפיו בדקו קשרים בין ההעדפה לחשיבה לבין 5 תכונות האישיות המופיעות בתיאורית "חמשת הגדולים" (Big Five) ומצאו כי הסולם מקושר לפתיחות לשינוי (קשר המתיישב לטענתם עם ההנאה מהפעילות הקוגניטיבית) ולמצפוניות (קשר המשקף את המוטיבציה לעסוק בחשיבה מאומצת) (Sadowski & Cogburn, 1997). קסיופו ועמיתיו מצאו כי נבדקים הגבוהים בהעדפה לחשיבה הם בעלי צורך חזק יותר לעבד מסרים במסלול העיבוד המרכזי (בו מעובדים מסרים חשובים ורלבנטיים לאדם והוא מקדיש להם יותר תשומת לב ומעריך את חוזק הטעונים והגיונם) ומשתכנעים בעיקר כאשר יש מידע תומך ובהתאם לטיב הנימוקים (Cacioppo, Petty & Morris, 1983). ממצאים אלה מצביעים, מזוויות מבט שונות, על הקשר בין חיפוש מידע והרצון להיחשף אליו לבין ההעדפה לחשיבה.

ייתכן כי אנשים הגבוהים בהעדפה לחשיבה מנטרלים את ההשלכות הרגשיות של המידע ומעדיפים לדעת מתוך שיקולי עניין, והנאת ההתעסקות במידע המהווה עבורם חיזוק חיובי יותר מלאנשים הנמוכים בהעדפה לחשיבה, משום כך נוטים יותר הראשונים, להביע נכונות להיחשף למידע בכלל, ולמידע הגנטי שהוצע להם בניסוי זה, בפרט. ממצא דומה שניתן לפרט בהקשר זה מתאר קשר שנמצא בין סולם הצורך בסגירות (The Need for Closure) לבין הנכונות לדעת. הסולם מבטא את הצורך בתשובות מוחלטות ומלאות ללא בלבול וערפול. בדומה להעדפה לחשיבה, גם בסולם זה יש העדפה להתעסקות במידע מתוך מניע קוגניטיבי פנימי. השאלון כולל אמירות המבטאות צורך לסגור דברים ("הייתי מעדיף לדעת חדשות רעות מאשר להישאר בחוסר ודאות") ואמירות המבטאות צורך בהימנעות מלסגור דברים ("אני אוהב את אי הודאות של ללכת למצב חדש בלי לדעת מה יקרה"). הצורך בסגירות נמצא קשור לנכונות לדעת עבור נבדקות שהוצע להם להיבדק בכדי לגלות גן הגורם לסרטן השד (r=0.37, p<0.01) (Shiloh, Petel, Papa & Goldman,1998).

משתנה נוסף שנבדק היה אופטימיות. האם אנשים אופטימיים נבדלים מאנשים שאינם אופטימיים בנכונותם לדעת? המחקר מעלה כי, בניגוד להשערת המחקר לפיה אופטימיים יענו יותר למידע הגנטי, משתנה זה אינו קשור להחלטה לדעת. כפי הנראה, שני כיווני ניבוי מתאפשרים לגבי משתנה זה ומהווים כוחות מנוגדים שלא מאפשרים קבלה של מתאם עקבי. מחד, האדם האופטימי אמור להיענות למידע בחיוב כיוון שהוא אופטימי לגבי סיכויי הקבלה של מידע מסוג: "אינך נשא של הגן הפגום" והחרדה מן הידיעה, מנוטרלת; תפיסה כזו של המידע תעודד, כמובן, את האדם, להיענות לו, ואכן זליגמן מציין במחקרו כי אנשים אופטימיים מחפשים יותר מידע רפואי ופנים, יותר מפסימיים, לשירותים רפואיים. מאידך, אנשים אופטימיים מאופיינים לעתים באופטימיות לא ריאלית, המביאה אותם לעתים קרובות לשאננות באשר לעתידם ולסיכונים הטמונים בו (Seligman, 1987). בהקשר זה האדם אמור שלא למצוא עניין במידע הגנטי שכן ממילא "לי זה לא יקרה" ו"הכל יהיה בסדר". כך מצאו שייר ושותפיו קשר בין אופטימיות לאסטרטגיות התמודדות של הכחשה וחוסר מעורבות (Scheier, Wientaub & Carver, 1986). לא נמצא קשר בין הנכונות לדעת גם במחקרם של שילה ועמיתיה . חוקרים אלה מדווחים כי ההנחה הרווחת בספרות לגבי אופטימיות היא שזו תהיה פחות מקושרת לתחושת פגיעות, ולכן גם מקושרת באופן שלילי להתנהגויות הקשורות בבריאות (Shiloh, Petel, Papa & Goldman, 1998). גם במחקר הנוכחי לא נמצאה עדות לקשר כזה.

משתנה אחרון שנבדק במחקר הוא הרצון לשליטה. רצון זה הוגדר על ידי בורגר וקופר כצורך של הפרט לשלוט באירועים בסביבתו (Burger & Cooper, 1979). ההשערה הייתה כי נבדקים הגבוהים ברצון לשליטה יטו יותר להיענות למידע הגנטי. השערה זו לא אוששה, ולא התקבל קשר עקבי בין הרצון לשליטה לבין הנכונות לדעת. ממצא זה פחות מפתיע לגבי תנאי העדר הטיפול שבו לידיעה יש פחות קשר עם שליטה (כפי שנדון לעיל). גם עבור תנאי הטיפול הפשוט, היעדר השונות בנכונות לדעת יכולה להסביר את העדר המתאמים, אולם בתנאי הטיפול הקשה ציפיתי כי יתקבלו מתאמים חיוביים עם שליטה מאחר ולידיעה, בתנאי זה, יש קשר לשליטה (אני יכול לבצע כריתה כטיפול מונע או מעקב אינטנסיבי יותר). בכל זאת, ניתן לראות כי מתאם נמוך מובהק התקבל בין הנכונות לדעת לבין שליטה במדגם המלא וכן בתת מדגם אחד מתוך השלושה שנבדקו. ממצאים אלה עשויים לרמז על כך שבמדגם גדול יותר, היה מתקבל קשר בין שליטה לנכונות לדעת, בתנאי הטיפול הקשה. ואכן, במחקרם של שילה ועמיתיה נמצא אותו הסולם של רצון לשליטה קשור לנכונות לדעת (Shiloh, Petel, Papa & Goldman, 1998)(r=0.27, p<0.05). שתי סיבות יכולות לסייע בכל זאת בהסבר הממצא לגבי העדר הקשר. ראשית, השונות של סולם זה במדגם נמצאה הנמוכה ביותר מבין השונויות של סולמות האישיות וייתכן כי לעובדה זו השפעה על העדר מתאמים. שנית, למרות המחקרים שמצאו קשר בין הנכונות לדעת לבין הרצון לשליטה, ייתכן כי הסולם הספציפי של הרצון לשליטה הוא כללי מדי וכי כדאי היה להבחין בין סוגים שונים של רצון בשליטה. כך למשל פיסק וטיילר מדברים על 6 סוגי שליטה והשפעתם על הסתגלות למצבים שליליים. בהקשר זה רלבנטי בעיקר הסוג העוסק בשליטה בידע. הכוונה לצורך בשליטה שבא לידי ביטוי בצורך בהשגת מידע אודות אירוע מעורר חרדה (Fiske & Taylor, 1991). ייתכן כי הצורך בסוג זה של שליטה יהיה קשור לנכונות לדעת יותר מהצורך הכללי בשליטה. בנוסף, ייתכן כי ניתן למפות שליטה לפי תחומי חיים שונים למשל אנשים שיש להם צורך לשלוט במערכת היחסים, בעבודה. כאן ייתכן והצורך לשלוט במצב הבריאותי יהיה קשור לנכונות לדעת יותר מהצורך הכללי של תחושת שליטה בחיים.

בסיכום, הממצאים לגבי סולמות האישיות ניתן לומר כי היינו מעונינים שסולמות האישיות יהיו מנבא יציב להחלטה לדעת אולם אין הדבר כך. תרומתם של סולמות האישיות (לפחות אלו שנבדקו) לניבוי ההחלטה לדעת אינה עקבית. מחקרים נוספים מצביעים על אי היציבות של משתני האישיות בניבוי הנכונות לדעת (בנאדור, 2000; Shiloh, Petel, Papa & Goldman,1998). העובדה כי עבור אחדים מהווה הידע כוח ורצון להתמודד ואילו עבור אחרים הידע "מאיים" בחרדה, מחזקת את ההנחה כי סביר שקיימים פרופילי אישיות שונים בהתמודדות עם מידע מאיים וכי יש לנסות ולבחון כיצד מאפייני אישיות אחרים מקושרים (או לא) לנכונות לדעת.

תקציר | מבוא | מטרת המחקר | טיפול | העדפה לודאות כפונקציה של הנגישות למידע | משתני אישיות | נבדקים | כלים | מערך המחקר | תיאור המדגם | הנכונות לדעת בתנאים השונים | הקשר בין הנכונות לדעת לנטיות אישיות | סדר השאלות וההבדלים הבין אישיים | ניתוח תוכן לנימוקים המילוליים | השפעת הטיפול על הנכונות לדעת: הפרדת שליטה מידיעה | השפעת הנגישות למידע על הנכונות לדעת | מאפייני אישיות והנכונות לדעת | סוגיות נוספות בהחלטה לדעת | ביקורת וסיכום | מקורות |