טיפול

מן הספרות עולה כי סוגיית קיומו של טיפול למחלה הנה מרכזית מאוד בהחלטת הנבדק האם להיחשף למידע הגנטי. משתנה זה מצוי אף בתיאור של המחלה גנטית שמעניק היועץ הגנטי לנבדק. מחקרים רבים מניחים כי אם הייתה קיימת אפשרות טיפול היו מרבית הנבדקים מעונינים להיבדק (Welkenhuysen, Evers-Kiebooms & Van den Berghe, 1997), במחקרים אחרים מציינים הנבדקים עצמם את היעדר הטיפול כסיבה לחוסר הנכונות להיבדק (Deruyenaere, Evers-Kiebooms & Van den Berghe, 1993). במחקר מקדים שערכנו לאחרונה נמצא כי הטיפול היווה משתנה קריטי בהחלטות הנבדקים (לעומת משתנים אחרים שהתקבלו לא מובהקים כמו השיעור הבסיסי או הסתברות מותנה). ממצא דומה נמצא במחקר שנערך בהולנד שם נמצא כי למטה ממחצית הנבדקים בחרו להיבדק בתנאי העדר טיפול ולמעלה מ 75% בחרו להיבדק כאשר הוצע טיפול (Keren, Yaniv & Sagi, 2001).

משתנה הטיפול חולק בניסוי זה לשלוש רמות - קיומו של טיפול תרופתי פשוט; קיומו של טיפול מורכב הכרוך בכריתת איברים והעדר טיפול. קיומו של טיפול מסיר טוב יותר את אי הודאות ומעודד להיבדק כיוון שגם במקרה ויימצא הגן הפגום ניתן להתנחם בעובדת הטיפול. לעומת זאת, חיים בצל מחלה חשוכת מרפא נתפסו בידי נבדקים כבלתי נסבלים והם מעדיפים לעצמם את הזכות לא לדעת (Deruyenaere, Evers-Kiebooms & Van den Berghe, 1993). בהתייחס לרמות הטיפול, סביר כי טיפול מורכב מנחם פחות ומטריד יותר מטיפול פשוט. ההשערה היא לכן, כי בתנאי טיפול פשוט הבחירה בחשיפה למידע הגנטי (להיבדק או לקבל מידע קיים) תהייה גבוהה יותר מבתנאי טיפול מורכב, אולם בתנאי טיפול מורכב יותר מבתנאי היעדר טיפול.

תקציר | מבוא | מטרת המחקר | טיפול | העדפה לודאות כפונקציה של הנגישות למידע | משתני אישיות | נבדקים | כלים | מערך המחקר | תיאור המדגם | הנכונות לדעת בתנאים השונים | הקשר בין הנכונות לדעת לנטיות אישיות | סדר השאלות וההבדלים הבין אישיים | ניתוח תוכן לנימוקים המילוליים | השפעת הטיפול על הנכונות לדעת: הפרדת שליטה מידיעה | השפעת הנגישות למידע על הנכונות לדעת | מאפייני אישיות והנכונות לדעת | סוגיות נוספות בהחלטה לדעת | ביקורת וסיכום | מקורות |