פרויקט המדגם - העדפה לודאות כפונקציה של הנגישות למידע - מי חושב שכדאי לו/לא לדעת ומתי: התנאים בהם נכונים נבדקים לקבל מידע גנטי לגבי עצמם

סולם ההחלטה בשאלון מעוגן במושגי הסרת ודאות (למשל "בהחלט ארצה להסיר כל ספק ולדעת בודאות אם אחלה" או "בהחלט ארצה להישאר במצב של חוסר ודאות"). מושגים אלה מדגישים לנבדק את משמעות הבדיקה (הידיעה) ומזמנים לו נגישות רבה יותר ליתרונות או חסרונות הודאות. משתנה הודאות מול אי הודאות הוא משתנה מרכזי במחקרים פסיכולוגיים בגנטיקה והממצאים לגביו שנויים במחלוקת. מחד, ודאות עשויה להביא הקלה אולם מאידך, חוסר הודאות עשויה, גם היא, לסייע לנבדק בכך שהיא משמשת עבורו "בורות מגוננת" (protective uncertainty) - במובן של "מה שאני לא יודע, לא מזיק לי". כמו כן, הודאות עשויה לתת מחד, תחושה של שליטה ובטחון ומאידך, להביא לחרדה וחשש. סולם התשובות מדגיש את מושגי הודאות על מנת לחדד לנבדק את משמעות הבדיקה כדי להביא, כלל הניתן, לכך שישתמש בשיקולים אלו בעת קבלת ההחלטה.

בניסוי זה אבדוק את השפעת הנגישות למידע על ידי הצגת אפשרות קבלת המידע באחד משני תסריטים. בתסריט הראשון (תנאי הנגישות הנמוכה), מוצעת לנבדק האפשרות לערוך את הבדיקה כדי להגיע למידע, הנבדק נדרש לבצע פעולה (בדיקה) כדי להשיג את מידע שנמצא "רחוק" ממנו. בתסריט השני, תנאי הנגישות הגבוהה, נאמר לנבדק כי הסתבר שנערכו לו בדיקות שונות, ובין היתר, בדיקה לזיהוי הגן הגורם למחלה X. עוד נאמר לנבדק כי ממצאי הבדיקה שמורים בסודיות במעבדה של קופת החולים ויש לו אפשרות לקבלן ללא תשלום. בתנאי זה הנבדק צריך רק להסכים לקבל את המידע, הנגיש לו, ללא כל פעולה מצדו. תנאי זה הוכנס כדי לבחון את הרעיון שלנבדקים שנמצאים "רחוק" מהמידע קל יותר להפעיל את מנגנון הבורות המגוננת לעומת נבדקים הנגישים למידע. נבדקים הקרובים למידע פחות יכולים להפעיל את המנגנון כיוון שהמידע ממש "מונח לפניהם" והם יתקשו יותר להפעיל מנגנון המבקש להתעלם ממנו. ההנחה היא שבשני המקרים יכול הנבדק לבחור להיחשף למידע אולם הוא יחוש נוח יותר להתעלם מהמידע כאשר הוא נמצא רחוק ממנו. ניתן לשער, אם כן, כי נבדקים בתנאי הנגישות הגבוהה יהיו נכונים יותר להיחשף למידע הגנטי מאשר נבדקים בתנאי הנגישות הנמוכה.