סדר השאלות וההבדלים הבין אישיים

חשוב לציין כי כל העיבודים נעשו מעבר למשתנים דמוגרפיים וכן מעבר לסדרי שאלות. כאמור, בתחילת השאלון התבקש הנבדק להשיב על כמה פרטים דמוגרפיים. כדי לברר האם קבוצות שונות באוכלוסייה מגיבות באופן שונה לשאלות, בדקתי האם המשתנים הדמוגרפיים מבחינים בין הנבדקים מבחינת הנכונות לדעת. במבחן t לבחינת ההבדלים בין תלמידי מכללה לאוניברסיטה לא התקבלו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות בנכונות לדעת (בשלושת מצבי הטיפול + בנכונות הכללית לדעת שחושבה כממוצע התשובות בשלושת מצבי הטיפול, ערכי t נמוכים מ-1 לא מובהקים) וכן לא התקבלו הבדלים מובהקים בין הקבוצות (מכללה ואוניברסיטה) במשתני האישיות. באותו אופן לא התקבלו הבדלים בין קבוצות הגברים והנשים; בין נשואים ורווקים; ובין הורים וחסרי ילדים. לא התקבלו מתאמים מובהקים בין הנכונות לדעת במצבי הטיפול והנכונות הכללית לבין גיל ורמת השכלה (כל המתאמים נמוכים מ 0.1).

כזכור, כל נבדק השיב על שלוש שאלות המתארות שלושה מצבי טיפול שונים. כדי למנוע השפעה של סדר השאלות בשאלון על תגובות הנבדק הורכבו 4 סוגי שאלונים (עבור כל תנאי נגישות בנפרד) כאשר סדר השאלות השתנה בין הסוגים. שלושה תנאים מהווים רבוע לטיני (א', ג', ד'), תנאי ב' לא נדרש לאיזון הרבוע אך הנתונים נאספו ונעשה בהם שימוש. בניתוח שונות נמצא כי לסדר השאלות לא הייתה השפעה על הנכונות לדעת.

תקציר | מבוא | מטרת המחקר | טיפול | העדפה לודאות כפונקציה של הנגישות למידע | משתני אישיות | נבדקים | כלים | מערך המחקר | תיאור המדגם | הנכונות לדעת בתנאים השונים | הקשר בין הנכונות לדעת לנטיות אישיות | סדר השאלות וההבדלים הבין אישיים | ניתוח תוכן לנימוקים המילוליים | השפעת הטיפול על הנכונות לדעת: הפרדת שליטה מידיעה | השפעת הנגישות למידע על הנכונות לדעת | מאפייני אישיות והנכונות לדעת | סוגיות נוספות בהחלטה לדעת | ביקורת וסיכום | מקורות |