תקציר

בשנים האחרונות חלו התפתחויות מרחיקות לכת בתחום המחקר הגנטי. גנטיקאים מסוגלים כיום לזהות יותר ויותר גנים המעידים על מחלות עתידיות העשויות להתפתח בבני האדם. התפתחויות אלו מלוות בשאלות אתיות, פסיכולוגיות ומשפטיות כאחד בעיקר כאשר הן הופכות רלבנטיות עבור כלל הפרטים באוכלוסייה. אחת השאלות הפסיכולוגיות המרכזיות הינה בתחום קבלת ההחלטות: נכונותן של הבריות לקבל מידע קריטי (גנטי) על עצמם. מחקר זה מנסה לבחון את התנאים והמאפיינים המשפיעים על קבלת החלטה קשה זו עבור פרטים שאינם נמצאים דווקא באוכלוסיית הסיכון. הניסוי בוחן את ההחלטה לדעת או לא לדעת מידע גנטי בעל אופי ניבויי תוך בדיקת השפעתם של שני משתנים: משתנה הטיפול (האם מצב של טיפול קל, טיפול קשה או העדר טיפול משפיעים על החלטת הנבדק) ומשתנה הנגישות למידע (האם כאשר המידע נגיש לי אני נכון יותר לדעת מאשר במצב בו עלי לעשות מאמץ אקטיבי על-מנת להשיגו). במקביל נעשה ניסיון לבחון האם החלטות שונות מקושרות למאפייני אישיות שונים, לצורך כך מילאו הנבדקים את ארבעת שאלוני האישיות הבאים: ההעדפה לחשיבה (Cacioppo & Petty, 1982), הרצון לשליטה (burger & cooper, 1979), אופטימיות (Scheier & Carver, 1985) וסגנונות התנהגות כלפי מידע מעורר חרדה (Miller, 1987). הן למשתנה הטיפול והן למשתנה הנגישות ישנה השפעה על הנכונות לדעת, בנוסף סולמות ההעדפה לחשיבה, 'הימנעות ממידע' ו'חיפוש מידע' קשורים לקבלת ההחלטה בתנאי טיפול שונים. בסיום מוצג דיון במשמעות הממצאים, במורכבות ההחלטה והשלכותיהם.

תקציר | מבוא | מטרת המחקר | טיפול | העדפה לודאות כפונקציה של הנגישות למידע | משתני אישיות | נבדקים | כלים | מערך המחקר | תיאור המדגם | הנכונות לדעת בתנאים השונים | הקשר בין הנכונות לדעת לנטיות אישיות | סדר השאלות וההבדלים הבין אישיים | ניתוח תוכן לנימוקים המילוליים | השפעת הטיפול על הנכונות לדעת: הפרדת שליטה מידיעה | השפעת הנגישות למידע על הנכונות לדעת | מאפייני אישיות והנכונות לדעת | סוגיות נוספות בהחלטה לדעת | ביקורת וסיכום | מקורות |