השוואה חברתית

תיאוריית ההשוואה החברתית, שהוצעה ע"י ליאון פסטינגר (1954), הוא הרעיון שישנו דחף אנושי ללמוד על עצמך, יכולותיך ודעותיך, ע"י ההשואה אל אחרים. המודל כלל כמה השערות מרכזיות:

• הנטייה להשוואה חברתית היא דחף להערכה עצמית על ידי השוואה אל יכולותיהם ודעותיהם של אחרים
• הנטייה להשוואה עם אדם ספציפי יורדת ככל שההבדלים עם אותו אדם נתפסים כגדולים יותר
• לגבי יכולות - הדחף הוא להשוואה כלפי מעלה - זאת אומרת עם אנשים שיכולותיהם נתפסות כטובות יותר, על מנת לשפר את היכולת האישית

ישנם שני סוגים עיקריים של השוואה חברתית: כלפי מעלה וכלפי מטה. השוואה חברתית כלפי מעלה מתרחשת כאשר אנשים משווים את עצמם לאחרים הנתפסים כמוצלחים יותר מאיתנו בהיבט כלשהו. בהשוואה הזאת, אנשים מעוניינים להאמין שהם עצמם חלק מאליטה ומבצעים השוואות המראות את הדימיון בינם לבין לבין קבוצת ההשוואה לעומת זאת השוואה חברתית כלפי מטה נתפסת כנטייה הגנתית להשוואה עצמית אל מול אנשים הנתפסים כמצויים במצב פחות טוב (Suls, Martin & Wheeler 2002).

המניע העיקרי להשוואה חברתית הוא הרצון למידע אודות העצמי. אולם חוקרים הצביעו על כך שיתכנו מניעים נוספים:

• הערכה - מבין המניעים שהוצעו רק מניע זה נובע באופן ישיר מהמודל המקורי. פסטינגר הציע שההשוואה נעשית בשני מימדים, יכולות ודעות, אולם חוקרים מאוחרים טענו שהשוואה יכולה להיעשות על היבטים רבים נוספים של העצמי - הישגים, תכונות, רכוש או רגשות. אולם עדיין ההבחנה בין יכולות ודעות משמעתית מכוון שהיא מעוררת 2 תהליכים מעט שונים. לגבי יכולות, השאלה הנשאלת היא "מה מצבי?"; לעומת זאת, לגבי דעות השאלה היא אחרת - "איך אני צריך לחשוב או להרגיש?".
• שיפור - פסטינגר לא דן בשיפור כמניע נפרד, אך בהחלט ניתן להסיק על מניע זה מההשערה לגבי הנטייה להשוואה כלפי מעלה. כך, סיבה אפשרית להשוואה חברתית היא שעל ידי ההשואה אנשים לומדים לגבי יכולותיהם ובעשותם כך הם פועלים לשיפור עצמי.
• תחושה טובה - פסטינגר לא כלל מניע זה בין המניעים לדעתו להשוואה חברתית. חוקרים מאוחרים הציעו שהשוואה יכולה להיעשות על מנת להרגיש טוב יותר לגבי עצמך תוך שיפור תחושת ההערכה העצמית. הרצון לתחושה טובה יותר לגבי העצמי יכול להכתיב את כיוון ההשוואה (כלפי מעלה או כלפי מטה) וגם את השפעתה.

מתי עוסקים בהשוואה חברתית?

חוקרים הראו שתהליך ההשוואה החברתית הוא ספונטני, לא דורש מאמץ, לעיתים גם לא מכוון ואוטומטי באופן יחסי (Gilbert, Giesler & Morris, 1995). למרות זאת ישנם מצבים אשר בהם הצורך להשוואה חברתית הוא חזק יותר. באופן כללי, הצורך בהשוואה חברתית מתקשר למצבים בהם האי וודאות גוברת. כך, בתקופות של מתח, חדשנות ושינוי הנטייה להשוואה חברתית תגבר. כמובן, יש סכנה שההשוואה בתנאי של איום לעצמי תוביל למידע שאינו מחמיא. סיכון זה עשוי להוביל לכך שתהליך ההשואה נעשה בהחבא, בעיקר על ידי אלו אשר התוצרים של ההשוואה באמת מובילים לתוצאה שאינה מחמיאה מבחינתם. באופן דומה, מצבי תחרות מגבירים גם את העניין בהשוואה חברתית לגבי רוב האנשים, בעוד שמצבים בהם התנהגות מבוצעת במצבים שאינם תחרותיים תוביל להשוואה חברתית בקרב קבוצה מצומצמת יותר.

האם אתם נוטים להשוואה חברתית יותר מאחרים? בואו לבחון זאת בשאלון באתר.

מקורות:

Festinger, L. (1954). A theory of social comparison processes. Human Relations, 7(2) 117-140.

Gibbons, F.X. & Buunk, B.P (1999). Individual differences in social comparison: Developement of a scale of social comparison orientation. Journal of Personality and Social Psychology, 76, 129-142.

Gilbert, T.D., Giesler, R.B. & Morris, K.A. (1995). When comparisons arise. Journal of Personality and Social Psychology, 69, 227-236.

Suls, J., Martin, R., & Wheeler, L. (2002). Social Comparison: Why, with whom and with what effect? Current Directions in Psychological Science, 11, 159-163.