חקירה עצמית

כיצד אנשים לומדים על האמונות, עמדות, רגשות ומוטיבציות שלהם? לכאורה, השכל הישר מצביע על כך שהשאלה מיותרת. התשובה היא שהידע לגבי העצמי מונע מחקירה עצמית (Introspection), הסתכלות פנימית אל המחשבות והתחושות.

אנשים מאמינים שהידע הנרחב לגבי העצמי מגיע מתוך גישה למידע הפנימי לגבי התחושות והמחשבות של האדם ופחות מצפייה בהתנהגות שלו. אולם התמונה מעט מורכבת, ומחקרים מראים שרק לפעמים חקירה עצמית משפרת את התובנות לגבי העצמי ולעיתים אפילו פוגעת בהבנה העצמית.

צמד החוקרים היקסון וסוון, ביצעו מחקר שפורסם ב- 1993 וניסה להתמודד בדיוק עם השאלה הזו - מתי חקירה עצמית משפרת את ההבנה העצמית ומתי היא פוגעת בה. הם שיערו שחקירה עצמית עשויה להיות מונעת ע"י שאלות מנחות. כך למשל אנשים עשויים לנסות לחקור מה הם מרגישים לגבי משהו (מה אתה מרגיש לגבי האובייקט הזה?) או, אנשים עשויים לחשוב למה הם חשים משהו (למה אתה מרגיש את מה שאתה מרגיש לגבי האובייקט הזה).

במחקר שלהם, השתתפו 39 סטודנטיות, אשר נבחרו למחקר על סמך שאלונים קודמים שהן מילאו ואשר הצביעו שהן בעלות הערכה עצמית נמוכה מאוד. נאמר להן שהמחקר עוסק ביכולת של מתמחים בפסיכולוגיה לנתח את האישיות האמיתית של האדם בהתבסס על מבחני אישיות. משום כך 2 מתמחים בפסיכולוגיה הכינו קודם לכן הערכות שלהן בהתבסס על מבחני אישיות שהמשתתפות מילאו כמה חודשים קודם לכן והמטלה שלהן היא לדרג עד כמה מדויקות בעיניהן ההערכות. בשני המקרים המשתתפת דורגה ע"י המתמחים במימדים של חברתיות, משיכה ומידת העניין שהיא מעוררת. לפני שהן קראו את ההערכות, חצי מהמשתתפות התבקשו להתמקד בשאלה "איזה סוג של אדם את, מבחינת מידת החברותיות, המשיכה ומידת העניין שאת מעוררת" (שאלת ה"מה"), החצי האחר של המשתתפות התבקשו להתמקד בשאלה "למה את האדם שאת מבחינת החברותיות, המשיכה ומידת העניין שאת מעוררת". הן הוזהרו שיש להן מגבלת זמן לבצע את ההערכה, חצי מהן התבקשו לעשות זאת תוך 10 שניות (אין זמן לחקירה עצמית), חצי מהן התבקשו לעשות זאת תוך 45 שניות (יש זמן לחקירה עצמית). כל המשתתפות קיבלו ההערכות לפיהן מתמחה אחד העריך אותן באופן חיובי מאוד ואילו המעריך השני העריך אותן באופן בינוני על המימדים שצוינו. לבסוף לאחר שקראו את ההערכות (במגבלת הזמן שקיבלו) הן התבקשו להעריך עד כמה ההערכה שקיבלו הייתה מדוייקת בסקאלה מ- "מאוד לא מדוייק" (-5) ועד "מדוייק מאוד" (5).

החוקרים ציפו שכל המשתתפות אשר התבקשו לחשוב על "למה" הן כפי שתוארו והמשתתפות שלא היה להן זמן לחקירה עצמית והתבקשו לחשוב על ה"מה" יטו לציין שההערכה החיובית היא יותר מדויקת מאשר ההערכה הבינונית (תוצאה אשר נמצאת בניגוד למצב העניינים האמיתי, לאור העובדה שהערכה העצמית שלהן נמוכה מאוד) ואילו המשתתפות אשר התבקשו לחשוב על ה"מה" ויש להן זמן לחקירה עצמית, אכן יטו יותר להעריך את ההערכה הבינונית שהן קיבלו כיותר מדויקת מאשר הערכה החיובית. כפי שאפשר לראות בגרף הבא:

התוצאות של המחקר מראות שהציפיות של החוקרים אכן התממשו. לטענתם הניסוי מצביע על כך שחקירה עצמית אכן עזרה להבנה עצמית - אבל רק בקרב המשתתפות שהתבקשו לחשוב על ה"מה". דווקא התמקדות בשאלת ה"למה", ועם זמן לחקירה עצמית, התובנה העצמית הייתה פחות טובה. החוקרים מסכמים שעל מנת שחקירה עצמית תהיה מוצלחת - יש צורך במשאבים (זמן) ולהיות מכוונת ע"י השאלות הנכונות.

מקורות:

Hixxon, J.G. & Swann, W.B. Jr. (1993). When does introspection bear fruit? Self-reflection, Self-Insight, and Interpersonal Choices. Journal of Personality and Social Psychology, 64, 35-43.