מי מאיתנו יגיש תלונה במשטרה?

תמר רבינוביץ כהנא ודר' אריאל איילון - 9/6/2013

מי מאיתנו לא נתקל בחייו בחוסר צדק ? יש להניח שרוב האנשים נפגעו בחייהם מעבירות פליליות שונות, החל בגניבה וכלה בהטרדה מינית. אבל מי מאתנו בוחר ללכת ולהתלונן במשטרה? בסקר החודש שאלנו אתכם באילו מקרים הנכם חושבים שהייתם בוחרים להגיש תלונה במשטרה. על הסקר ענו יותר מ-200 משיבים, 56% נשים ו- 44% גברים. רוב המשיבים הם יהודים (94%) וישראלים (84%).

נראה כי מה שמשפיע על הנכונות של אנשים להתלונן במשטרה נובע מגורמים שונים הקשורים בסוג הפגיעה. כלומר, מה שבסופו של דבר שולח אותנו לתחנת המשטרה אינה הנכונות להשקיע מאמץ בהגשת תלונה אלא מאפיינים שונים של סוג הפגיעה- מהי חומרת הפגיעה עבורנו? מהי רמת ההיכרות שלנו עם העבריין הפוגע? מהו אופי הפגיעה? ומהן ההשלכות עבורנו של הגשת התלונה?

ניתן לראות שקיימות עבירות שקיים קונצנזוס שיש לדווח עליהן למשטרה, ואכן כמעט כל המשיבים ענו כי בהחלט היו מתלוננים במשטרה, כמו פריצה לבית (96% ) וגניבת רכב (98%). נראה כי מה שגורם לנכונות הגבוהה להגשת התלונה הן חומרת העבירות. הפגיעה ברכוש היא גדולה וכן התחושה שאדם זר פלש אל המרחב הכי אישי שלנו. בנוסף, ייתכן והתפיסה של יעילות המשטרה בעבירות אלו היא גדולה בקרב הציבור, ולכן מתלוננים במשטרה מתוך אמונה ביכולתה של המשטרה למצוא את העבריינים ואולי אף להחזיר אלינו את הרכוש האבוד. סיבה אפשרית אחרת לנכונות הגבוהה להתלונן במשטרה על עבירות אלו הן חברות הביטוח. היות וכדי לקבל החזר מחברת הביטוח על הרכוש שנגנב יש להתלונן במשטרה, ייתכן ורוב האנשים יגישו תלונה במשטרה על מנת לקבל החזר כספי על רכושם האבוד מחברות הביטוח. בעבירות הנתפסות כעבירות "קלות" יותר (ואלי גם בגלל שמדובר ברכוש שבדרך כלל אינו מבוטח...), הנכונות להתלונן פוחתת. על גניבת אייפון רק 39% מהמשיבים היו נוטים לדווח על כך למשטרה. אולם כאן מתגלה פער מעניין בין גברים לנשים- מחצית מהגברים היו מדווחים על גניבה של המכשיר שלהם לעומת רק 43% מהנשים. אפשר להסביר את הפער בכך שגברים מייחסים חשיבות גדולה יותר למכשיר הנייד יותר מאשר נשים, או שהם תופסים את המשטרה כיעילה יותר במקרים אלו.

על פגיעה בזכויות במקום העבודה 44% מהמשיבים נוטים שלא להתלונן במשטרה. אך כאן, מתגלה תופעה מעניינת. בגילאי ה-20, רוב המשיבים מגלים נכונות להתלונן במשטרה על פגיעה בזכויות במקום העבודה (38%), אך בגיל מבוגר יותר, החל מגילאי 30 דרך גילאי ה-40 וגילאי ה-50 ומעלה, המשיבים מגלים הרבה פחות נכונות להתלונן על כך במשטרה, והרוב השיבו כי היו מעדיפים שלא להתלונן על כך במשטרה (43%-60%). בתלונה במשטרה מעמדנו בעבודה עלול להיפגע, ואנחנו עלולים אף להפסיד את מקום עבודתנו. בגילאי ה-20 פגיעה זו היא דבר שרובנו יכולים להרשות לעצמנו, אך ככל שאנחנו גדלים מעמדנו בעבודה עולה וכן, המחוייבות שלנו בחיים גדלה-לבית ומשפחה. לכן, אנחנו פחות יכולים לאפשר לעצמנו את ההשלכות השליליות של תלונה במשטרה.

ומה קורה בעבירות של הטרדה או פגיעה מינית? נושא זה הינו נושא מורכב ביותר, הן בשל מורכבות הפגיעה והן בשל ההשלכות של תלונה במשטרה. מתוך התשובות לסקר עולה כי קיים הבדל בנכונות להתלונן במשטרה כאשר מדובר בהטרדה או פגיעה המינית מאדם מוכר לבין פגיעה או הטרדה מינית מאדם שאינו מוכר. כאשר מדובר באדם מוכר מהמשפחה או מהעבודה, רק 35% מתוך המשיבים היו מתלוננים במשטרה על פגיעה זאת. ומה קורה כאשר מדובר באדם שאינו מוכר? נכונות המשיבים להתלונן במשטרה עולה באופן חד, ויותר ממחצית מהמשיבים (52%) ענו כי בהחלט היו מתלוננים במשטרה על פגיעה זו.

נראה כי כאשר אדם מוכר פוגע בנו, הגשת התלונה במשטרה הופכת מורכבת וקשה יותר. חששות רבים עולים סביב תלונה זו, החל מתגובות הסובבים וכלה מתגובת האדם המוכר והפוגע. כאשר מדובר במקום העבודה, אנחנו חוששים למעמדנו בעבודה, וגרוע מכך- איבוד מקום העבודה. במשפחה- אנחנו חוששים מההשלכות המשפחתיות של הגשת התלונה. בנוסף לכך , כאשר האדם הפוגע הוא אדם מוכר גבולות הפגיעה בעייתיים יותר וייתכן ויש שמעדיפים להתחמק מעימות- הן עם האדם הפוגע והן עם החקירה המשטרתית והמשפטית.

לסיכום, ניתן לראות שהגשת תלונה במשטרה אינה עניין פשוט לרובנו. הקושי להגיש תלונה במשטרה נובע מגורמים רבים הנעוצים באופי העבירה, חומרתה, היכרות עם העבריין, תפיסת היעילות של המשטרה וההשלכות על חיי המתלונן כתוצאה מהגשת התלונה. ומה משפיע על הנכונות שלכם להתלונן? מוזמנים להגיב...