מתי לפנות לטיפול מיני?

דר' דני דרבי וטל פלג שגיא - 29/5/2013

לא רצים לרופא על כל האפצ'י, אבל אם נזניח בעיה שמצריכה טיפול היא יכולה להסתבך ומבעיה קטנה שניתן לפתור בקלות להפוך לבעיה רצינית וכרונית או מזיקה שהטיפול בה מורכב. במובן זה בעיות מיניות דומות לבעיות רפואיות, חלק מהן יעברו מעצמן ואין צורך להילחץ ולחפש טיפול באופן בהול ואחרות יכולות להתפתח לבעיה עיקשת וכרונית במידה ואינן מטופלות. בעיות מיניות שיש צורך לטפל בהן אך אינן מטופלות נוטות להתרחב ולהשפיע על התפקוד המיני בכלל וגם על תחומי חיים אחרים כמו זוגיות ודימוי עצמי. במידה ואתם סובלים מבעיה בתפקוד המיני, כיצד תוכלו לדעת אם כדאי לפנות לטיפול מיני או שמדובר בבעיה שתעבור מעצמה?

באופן כללי ההמלצה היא לחכות כחודש עד חודשיים ואם הבעיה אינה נפתרת מעצמה לפנות לטיפול. אולם, כמו בעולם הרפואה, ישנם לא מעט מקרים שהמתנה יכולה להיות מזיקה ולהוביל להחרפת המצב ואף ליצור בעיות אחרות (כגון בעיות בזוגיות, פגיעה בדימוי העצמי...).

לפניכם מספר כללי אצבע שיעזרו לכם להכריע אם אתם מתלבטים. אם אינכם מצליחים להכריע, רצוי להחמיר וללכת לפגישת אבחון אצל איש מקצוע על מנת שיסייע לכם להחליט אם יש צורך בטיפול או לא – המחיר של פגישה מיותרת נמוך יחסית למחיר מהתעלמות מבעיה המצריכה טיפול.

1. האם הבעיה מסוכנת או בעלת השפעות ארוכות טווח? חלק מהבעיות המיניות עלולות לגרום לנזק פיזי, נפשי, פגיעה חברתית, זוגית, הסתבכות עם החוק או פגיעה באחר גם אם הן קיימות זמן קצר. במקרים אלו יש לפנות מיידית לטיפול ולא לחכות עד שהנזק יגרם או יחריף. דוגמאות לכך הן התמכרות מינית המובילה להתנהגויות מסוכנות או קושי לסרב לקיים יחסי מין. דוגמא פחות קיצונית היא בעיית תפקוד מיני (כגון ירידה בחשק המיני, קושי לשמור על זיקפה, קושי להגיע לאורגזמה) היוצרת או מחריפה בעיות בזוגיות ברמה שאינכם מצליחים להתמודד עמה בכוחות עצמכם.
2. רמת המצוקה שהבעיה המינית מעוררת. במידה והבעיה מעוררת מצוקה עזה, פוגעת במצב הרוח ו/או בתפקוד בתחומי חיים שונים, אין טעם לחכות ולסבול וכדאי לפנות לטיפול מיני. אם הבעיה אינה מצריכה טיפול, לא נגרם נזק, נהפוך הוא - חוות דעת של מטפל מיני שאין צורך בטיפול יכולה להיות מרגיעה מאוד ולהפחית את המצוקה או אף לפתור אותה לגמרי.
3. האם הבעיה מחריפה? חלק מהבעיות המיניות יכולות להחריף במהירות, במידה והדבר קורה יש לפנות לטיפול מיידית, לפני שתתרחש החמרה נוספת במצב. דוגמא לכך היא בעיית זקפה היכולה להפוך במהירות לחרדת ביצוע: האדם חרד כל כך מ"כישלון" נוסף שרמת החרדה והעיסוק שלו בנושא לפני מגעים מיניים בהמשך מגבירה את הסבירות שלא יצליח להגיע לזקפה, דבר שיגביר את החרדה ממגעים מיניים נוספים וכן הלאה. דוגמא אחרת היא התמכרות לפורנוגרפיה, כשהאדם רואה שהזמן שהוא מקדיש לנושא מתארך ו/או נוצר קושי בקיום יחסי מין שמחריף עם הזמן.
4. האם יש שינוי או עומס מיוחד בחייכם? הפרעות בתפקוד המיני יכולות לצוץ בשלבים שונים בחיים ולחלוף מעצמן. הריון, תפקיד חדש בעבודה, מוות של אדם קרוב, החלטה חשובה שצריך לקבל ומגוון רחב של שינויים משמעותיים נוספים יכולים להוביל לטרדה שתשפיע על היכולת להתרכז וליהנות ממין. גם לחץ, עייפות, תזונה לקויה, שעות עבודה או לימודים ארוכות וכן הלאה יכולות להוביל לירידת העניין המיני ובעיות תפקוד שונות. במידה וזה המצב ניתן לחכות עד שהאיזון יחזור לחיים ולראות אם ההפרעה נמשכת או עוברת מעצמה. במידה ומדובר בלחץ מתמשך או שקיים קושי עקבי להתמודד עם שינויים הגורם לפגיעה באיכות החיים כדאי לשקול טיפול קוגניטיבי התנהגותי שיקנה כלים להתמודדות טובה יותר.
5. האם קיים רקע רפואי? מצבים רפואיים כגון מחלה או טיפול תרופתי מסוים יכולים להוביל לשינויים בחשק המיני ובביצוע. ריפוי המחלה או שינוי תרופתי יכולים להוביל לשיפור ולכן לא כדאי לפנות לטיפול עד שהמצב הרפואי יתבהר. במידה והמצב הרפואי כרוני כדאי לפנות בכל זאת לטיפול מיני על מנת לקבל כלים להתמודדות עם המצב. גם שימוש בחומרים כמו אלכוהול או סמים יכול להוביל לפגיעה בתפקוד המיני ולכן יש לטפל בשימוש לפני שרצים לטיפול מיני.
6. האם קיים קושי נפשי? דיכאון, חרדות, בעיות בערך העצמי או בדימוי הגופני יכולים להשפיע באופן דרסטי על התפקוד המיני. במידה וקיים קושי מעין טיפול מיני יכול להחמיץ את המטרה וכדאי לפנות לטיפול בבעיה ולא בסימפטום.

מידע נוסף על טיפול מיני ניתן למצוא באתר חושים – המרכז הישראלי לטיפול מיני.





---

יש להיכנס למערכת על מנת להגיב