משפחה וקריירה- משתלבים או מתנגשים?

תמר רבינוביץ כהנא ודר' אריאל איילון - 6/5/2013

עבודה ומשפחה הם שני מרכיבים חשובים ומשמעותיים בחיינו. אנחנו משקיעים בהם זמן, מאמץ, מחשבה ודאגה. העבודה שלנו והמשפחה שלנו הופכים לחלק חשוב בזהות שלנו ובהגדרה העצמית שלנו. אך האם העבודה והמשפחה אכן משתלבים בחיינו? או שמא הם באים אחד על חשבון השני? בסקר החודש רצינו לבדוק איתכם- עד כמה אתם חשים שעולם העבודה ועולם המשפחה באים זה על חשבון זה ? האם אתם חושבים על המשפחה בעודכם נמצאים בעבודה? האם אתם מספרים למשפחתכם על הנעשה במקום עבודתכם? האם אתם מפסידים אירועים משפחתיים בגלל עבודתכם?

על הסקר ענו קצת יותר מ-200 משיבים ומשיבות, עם רוב של נשים ( 63% ) לעומת גברים (37%). רוב המשיבים ( 62%) הם נשואים והשאר הם רווקים או גרושים. כמו כן רוב המשיבים הם שכירים (60%).

במבט ראשון על תוצאות הסקר , נראה שבאופן כללי רובכם משלבים באופן מאוזן בין חיים אישיים לקריירה. רובכם, לעיתים מוטרדים או עוסקים בנושאים אישיים או משפחתיים בעודכם בעבודה, ולעיתים מוטרדים או עוסקים בנושאי עבודה כאשר אתם נמצאים בבית או בחברת חברים ומשפחה. אבל המצבים האלו לא מתרחשים לעיתים קרובות. מעבר לזה, רובכם לא מפסידים ימי עבודה בגלל עניינים אישיים וגם לא מפסידים אירועים אישיים בגלל ענייני עבודה. אם כך- כל הכבוד לנו על חיינו המאוזנים! האמנם? מה קורה כאשר בוחנים את שילוב המשפחה והעבודה בקרב נשים לעומת גברים? כאן , עולים ממצאים מעניינים.

משפחה מפריעה לעבודה

ניתן לראות, כי נשים חוות את קונפליקט קריירה- משפחה באופן עוצמתי יותר מגברים. נשים חוות את העבודה כמפריעה לחייהן האישיים בעוצמה גבוהה מגברים, 33% מהנשים מדווחות על כך שהן מוטרדות בנושאי עבודה בזמן שהותן עם המשפחה לעומת 26% מהגברים. אנחנו רואים את הפער הזה, בין נשים וגברים בעיקר בשנות ה-30 , שבשנים אלו מצד אחד נולדים הילדים והם עדיין זקוקים לטיפול והשגחה צמודים, ומצד שני אלו השנים בהם יש להשקיע רבות בביסוס המעמד המקצועי בעבודה. ממצא זה עשוי להפתיע את חלקנו, הרי נשים נתפסות כמחוייבות יותר לבית ולמשפחה ופחות מחוייבות לעבודה, אז איך זה שבפועל אנחנו רואים שנשים מוטרדות יותר בענייני עבודה בזמן שהן עם המשפחה או החברים? ההסבר שלנו לכך הוא שהמחוייבות הכפולה של הנשים, הן לבית והן לעבודה יוצרת את הגלישה הזו. לעומתן גברים נמצאים שעות רבות יותר בעבודה, אך כאשר הם מסיימים יום עבודה ויוצאים לביתם, הם בדרך כלל מסיימים את מטלותיהם ומחוייבותיהם ויכולים להתפנות לחייהם האישיים ולא להיות מוטרדים בענייני עבודה. לעומת זאת ,נשים מחוייבות גם לעבודה וגם למשפחה, לכן כאשר הן יוצאות מהעבודה, אין זה אומר שהן סיימו את מחוייבותן. שעת היציאה מהעבודה מוכתבת על ידי המחוייבויות האישיות שלהן- לילדים ולמשפחה. לכן, בהמשך היום שלהן, גם לאחר צאתן ממקום העבודה הן ממשיכות להיות מוטרדות בנושאי העבודה . בנוסף לכך , הרבה מהמקצועות ה"נשיים" הן מקצועות בתחום הטיפול וההוראה. במקצועות אלו, העבודה אינה תמיד מסתכמת במטלות שיש לבצען, אלא ממשיכה ללוות את העוסקים בעבודה זאת גם מחוץ לשעות העבודה. זאת, בניגוד למקצועות "גבריים" בתחום הביצועי והטכנולוגי, שם פעמים רבות ניתן לתחום את העבודה במשימות מוגדרות שיש להן התחלה וסוף.
אך האם בקרב גברים לא קיימת כלל גלישה של העבודה לחיים האישיים? כמובן שלא, אך הביטוי לכך שונה. גברים פחות מוטרדים בענייני עבודה כאשר הם עם המשפחה, אך הם בפועל עוסקים בענייני עבודה כאשר הם עם המשפחה והעבודה גולשת אל זמנם האישי. 33% מהגברים מדווחים כי לעיתים קרובות הם עוסקים בענייני עבודה כאשר הם בבית ועם המשפחה לעומת 23% מהנשים שמדווחות על כך . בנוסף לכך, 14% מהגברים מדווחים על כך שלעיתים קרובות הם מפסידים אירועים אישיים ומשפחתיים בגלל סיבות הקשורות בעבודה, לעומת 7% מהנשים שמדווחות על כך. אנחנו מניחים שהסיבה לכך היא שגברים מרגישים שיש להם פחות לגיטימציה לדרוש שלא להפסיד אירועים אישיים ומשפחתיים ביחס לנשים, היות והם חשים כי המחוייבות שלהם לעבודה גדולה מהמחוייבות שלהם למשפחה.

עבודה מפריעה למשפחה

נושאים אישיים ומשפחתיים נוטים להשפיע על נשים יותר מאשר על גברים כאשר הן נמצאות בעבודה. עולה מתוך הסקר כי גברים עסוקים פחות מנשים בנושאים אישיים במהלך יום העבודה שלהם, כלומר 46% מהגברים מדווחים כי רק לעיתים רחוקות הם עוסקים בעניינים אישיים כאשר בעבודה. לעומת, 38% מהנשים מדווחות שלעיתים רחוקות הן עוסקות בעניינים אישיים כאשר הן בעבודה, כלומר, רוב הנשים עוסקות בעניינים אישיים בזמן העבודה לעיתים קרובות יותר. בנוסף לכך, 14% מהנשים מדווחות כי הן נוטות להפסיד לעיתים קרובות ימי עבודה בגלל סיבות הקשורות בחייהן האישיים והמשפחתיים לעומת 7% מהגברים. אפשר להסביר את ממצאים אלו על ידי המחוייבות הכפולה של נשים, הן לעבודה והן לחייהן האישים. לדוגמא, ילד שמרגיש לא טוב בבית ספר, לרוב יתקשר לאימו, וכך האם, באמצע יום עבודה תמצא את עצמה עוסקת בנושאים משפחתיים, ויום אחר כך, מי יישאר לטפל בילד החולה? ניחשתם נכון, האימא. וכך נשים מפסידות ימי עבודה בגלל המחוייבות שלהן למשפחה.

אבל האם באמת הגברים משאירים מאחור את בעיותיהם האישיות והמשפחתיות? לא ממש. עולה מתוך תשובותיכם לסקר כי גברים ונשים מוטרדים באותה מידה מנושאים אישיים כאשר הם נמצאים בעבודה. אפשר לראות כי בשנות ה-30 מוכוונות העבודה של גברים עולה, ולכן פעמים רבות העבודה מפריעה להם בחיי המשפחה, וכפי שראינו העבודה גולשת לזמנים בהם הם נמצאים עם המשפחה והם מוטרדים מנושאי העבודה בעודם הם עם המשפחה. ניתן להניח כי תהליך זה מתרחש דווקא בשנות ה-30, היות ואז הם עסוקים ומשקיעים רבות בביסוס המעמד המקצועי בעבודה. לאחר מכן, בשנות ה-40, כאשר מעמדם מבוסס יותר בעבודה , הם יכולים להרשות לעצמם להשקיע במשפחה יותר, ואז אנחנו רואים "זליגה" הפוכה- של חיי המשפחה לתוך העבודה.

לסיכום, ניתן לומר שלאור תוצאות הסקר, אפשר ללמוד כי בתחום השילוב בין משפחה לקריירה, יש לחברה שלנו לאן להתקדם. כיום , גם גברים וגם נשים חווים קונפליקט מסויים בין המשפחה לעבודה. כמו שראינו, בקרב גברים, העבודה "גולשת" אל חייהם האישיים יותר מבקרב נשים. עם זאת אפשר לומר כי באופן כללי נשים מחזיקות במחויבות כפולה ביחס לגברים, הן למשפחה והן לקריירה. החוויה של נשים היא של גלישה וזליגה, הן של העבודה לתוך חייהן האישיים והן של חייהן האישיים אל העבודה, יותר מהחוויה של הגברים. בעולם אידיאלי, נשים וגברים יחזיקו שניהם במחוייבות הכפולה למשפחה ולעבודה, ואז לכולנו יהיו חיים מאוזנים יותר .