איך לא להרוג את הילד שלך?

דר' דני דרבי ותמר פודולי - 1/5/2013

לא נעים להודות, אבל לפעמים הילדים מקשים עלינו את החיים. הם בוכים, לא תמיד אנחנו מבינים למה, גם כשאנחנו כבר מבינים למה הם בוכים לא תמיד אנחנו יכולים להענות לצרכיהם, לא תמיד אנחנו רוצים להענות. לפעמים הם מפריעים לנו לישון בלילה, לפעמים אנחנו לא מצליחים להרגיע אותם במהלך היום. יש ימים בהם שום דבר לא מסתדר, הילד פורץ בבכי מכל דבר, וההורים מאבדים את העשתונות, הסבלנות וכמובן גם את שפיותם הנפשית. מה עושים? איך מגיבים כאשר מרגישים שעוד שניה אורזים מזודה ושולחים את הילד לאימוץ או לחלופין בורחים לתאילנד ומשאירים את הילד אצל סבתא?

ראשית כל, חשוב לשנן את שני הכללים הבאים היטב ביומיום, לא במצב משבר:

1. זה נורמאלי להרגיש כך. כל הורה חווה תסכול בשלב מסוים בגידול ילדיו. תסכול וכעס הם רגשות לגיטימיים בכל מערכת יחסים, קל וחומר עם ילדים הבודקים כל העת את גבולות הוריהם, ומתקשים לווסת את עצמם. הלקאה עצמית על רגש נורמאלי מחמירה את הקושי, הכרה בכך שזה בסדר תאפשר לכם להרגיש טוב יותר ובסופו של דבר להתמודד מול ילדיכם בצורה טובה יותר.
2. יכול להיות שהילד שלכם קשה. הרבה פעמים שומעים משפטים נוסח "בשביל אמא הילד שלה תמיד הכי מוצלח", משפטים אלו יכולים לגרום לתחושות אשמה או חוסר יכולת כשהורה מוצא את עצמו חושב שהילד שלו קשה במיוחד. האמת היא שיש ילדים בעלי טמפרמנט קשה, לא רק להורה עצמו, אלא גם לעוד דמויות הבאות במגע עם הילד. ילדים אלו הינם קשים לויסות, ויכולים להרגיז ולהביא לסף היכולת גם את האדם הרגוע ביותר. הודאה בכך אינה אומרת שאתם הורים פחות טובים או פחות אוהבים את הילד.

בחנו את מחשבותיכם בזמן אמת

באופן בלתי נמנע, במוקדם או במאוחר יגיע הזמן בו תרגישו שהילד שלכם מוציא אתכם מהכלים. מחשבות מוטות נגד עצמכם ותפקודכם יחמירו את הקושי שאתם חווים. איתור ואתגור מחשבות אלו על מנת לראות שהן אינן משקפות את המציאות נכונה יסייעו להפחית מעט את הקושי שאתם חווים באותו רגע ולאפשר לכם להתמודד בצורה טובה יותר. דוגמאות למחשבות מוטות:

1. אני הורה גרוע אם הילד שלי בוכה ככה. (הורה גרוע אם אני לא מצליח להרגיע את הילד, אם אני לא מצליח לשים גבולות לילד וכו וכו). מחשבה זו משליכה את המצב הרגעי על כל ההתנהלות ההורית בעבר ובעתיד. ניתן לאתגר מחשבה זו על ידי בחינה האם תמיד אני לא מצליח להרגיע את הילד, האם יש דברים אחרים שאני יודע לעשות כהורה.
2. אני לא יכול לסבול את ההתנהגות הזו יותר. מחשבה זו מובילה לתחושת חוסר אונים וייאוש. על מנת לאתגר מחשבה זו ניתן לבחון האם היו מקרים אחרים בהם כן הצלחתי לסבול את ההתנהגות, ולחשוב מה בעצם יקרה אם הילד ימשיך לבכות/לצעוק/להתנהג בצורה הלא רצויה. כמו כן, ניתן גם לבחון בעצם מה בהתנהגות של הילד גורם לסבל עבור ההורה – האם זה חוסר השליטה במצב, הקושי לראות את הילד בוכה וכדומה. הבנת הסיבה מאפשרת לחפש פתרונות, בין אם של ההורה מול עצמו (למשל לזכור כי בכי הוא חלק נורמאלי מההתפתחות ובילדות הילד לומד כישורי התמודדות עם תסכול החיוניים להמשך חייו) ובין אם פתרונות חיצוניים כמו הכנת רשימת אנשים שיכולים לעזור במצבי משבר. מצד שני, גם הליכה לקיצוניות השנייה אינה בריאה. קבלה נונשלנטית של כעס ללא ביקורת עצמית והפקת לקחים יכולה ליצור בעיות לא מעטות. אם אתם נמצאים במקום זה, חשוב שתבינו את המחיר של כעס לא מרוסן. הדימוי העצמי של ילדים, הוויסות הרגשי, האמון שהם נותנים באנשים ועוד נקבעים במידה רבה על ידי מה שלמדו בבית. אין סיבה שילד שרואה את אחד מהוריו מאבד שליטה שוב ושוב ידע איך לשלוט בצורה טובה ברגשות שלו. כעס לא מרוסן יכול גם להעביר לו מסרים שליליים לגבי עצמו (למשל "אני רע" ולכן צועקים עלי, שיתרחב בהמשך ל"אני רע") ולגבי העולם (למשל "אנשים הם לא יציבים, אי אפשר לדעת מה הם יעשו ברגע הבא"). במידה ואינכם מצליחים להתמודד עם הכעס כדאי לשקול פנייה לאנשי מקצוע על מנת לקבל כלים להתמודדות רגועה יותר עם המצב.

שנו את התנהגותכם בזמן משבר

1. השהיית תגובה. אל תגיבו באופן מיידי ובלי מחשבה. חכו רגע, נשמו עמוק, התרכזו, חשבו ורק לאחר מכן הגיבו.
2. קבעו סימן או תזכורת מוחשיים שיכולים לעזור להיזכר כיצד להירגע ולא להגיב באימפולסיביות ברגעי משבר (למשל גומיה על היד, מגנט על מקרר עם מסר מסוים וכו).
3. שימוש בהומור בסיטואציות קשות. נסו להסתכל על המצב בהומור, לא לצחוק על הילד כמובן, אלא על המצב הבעייתי בו ההורה והילד נמצאים. לא מבינים איך אפשר לעשות את זה? חפשו בסביבתכם אנשים שמצליחים לספר סיפורים הומוריסטים על רגעי טרור עם הילדים או קראו ספרים/טורים על הנושא (אפרים קישון וטורים של יאיר לפיד על משפחתו, לדוגמא).
4. זכרו שלמרות שכרגע אתם בטוחים שהוא בנו של לוציפר, בזמנים אחרים אתם מאוד אוהבים אותו. תעלו רגע כזה במחשבתכם, תזכרו איך הרגשתם באותו רגע ועם ההרגשה הזאת תפנו להתמודד עם המצב.

מידע נוסף על התמודדות עם מצבי חיים מאתגרים ניתן למצוא באתר קוגנטיקה – המרכז הישראלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי