כשהחשש מסטריאוטיפ שלילי הופך לנבואה שמגשימה את עצמה

דר' נורית שנבל - 24/2/2011

ממצא מטריד שהתגלה במגוון רחב של מחקרים הוא שקבוצות מסויימות מצליחות פחות מקבוצות אחרות במבחנים אקדמיים (למשל, במבחנים פסיכומטריים או מבחנים במתמטיקה). הפסיכולוג החברתי קלוד סטיל ועמיתיו ניסו לבדוק האם הסטיגמה השלילית על אותן קבוצות היא זו שגורמת להרעה בביצועיהן, למשל – האם הסטיגמה לפיה נשים מוכשרות פחות מגברים במתמטיקה, היא זו שגורמת לנשים להצליח פחות במבחנים במתמטיקה?

כדי לבדוק את האפשרות הזו, הם זימנו למעבדה גברים ונשים בעלי הזדהות גבוהה עם תחום המתמטיקה (כלומר, גברים ונשים שההצלחה בתחום חשובה להם), וערכו להם מבחן במתמטיקה. בתנאי הביקורת, לא נאמר לנבדקים דבר על אופי המבחן. בתנאי הניסוי, לעומת זאת, נאמר לנבדקים שניסיון העבר מלמד כי נשים מצליחות במבחן באותה המידה כמו גברים. התוצאות הראו כי בתנאי הביקורת נשים הצליחו פחות מגברים ואילו בתנאי הניסוי ביצועיהן של הנשים השתפרו, כך שלא נמצא כל פער בין גברים ונשים. הניסוי הזה הוביל לעשרות ניסויי המשך, ובכולם נמצא דפוס דומה של ממצאים. למשל כאשר נבדקים שחורים (אפרו-אמריקאיים) ולבנים עברו מבחן אינטליגנציה ללא כל הוראות מיוחדות השחורים הצליחו פחות מהלבנים (בגלל הסטריאוטיפ הרווח לפיו שחורים פחות אינטליגנטים מלבנים). אבל כאשר ההוראות למבחן כללו הסבר פיקטיבי לפיהו המבחן אינו בודק אינטליגנציה אלא משהו אחר – הפער בין הגזעים נעלם.

סטיל ועמיתיו כינו את התופעה הזו "איום סטריאוטיפ" כלומר, תחושת האיום הנחווית על ידי אדם המשתייך לקבוצה הסובלת מסטריאוטיפ שלילי וחושש מכך שהוא עלול להישפט בהתאם לסטריאוטיפ או לעשות שלא בכוונה משהו שיאושש את הסטריאוטיפ. חשש זה גורם באופן פרדוקסלי להרעה בביצועים הרלבנטיים לסטריאוטיפ. לדוגמה – נשים הלומדות מדעים מדוייקים עלולות לחשוש מכך שהן פחות מוכשרות מהגברים הלומדים איתן (או שהמורים יתפסו אותן מראש כפחות מוכשרות) והחשש הזה יגרום להן, בסופו של דבר, להצליח פחות בלימודיהן. לרוע המזל, נמצא כי האיום משפיע יותר דווקא על אנשים המזדהים עם התחום (למשל, דווקא נשים המזדהות יותר עם תחום המתמטיקה מושפעות יותר מאיום הסטריאוטיפ), וככל שהלחץ עליהם גבוה יותר (למשל, דווקא כשהמבחן נתפס כבעל חשיבות רבה השפעת איום הסטריאוטיפ גדולה יותר).

בשנת 2006, הפסיכולוג החברתי ג'ף כהן ועמיתיו פרסמו מאמר בז'ורנל Science לפיו התערבות פשוטה של אישוש עצמי (self-affirmation) הצליחה להקטין את ההשפעה השלילית של איום סטריאוטיפ על תלמידי חטיבת-ביניים שחורים וכך לצמצם את פער הציונים ביניהם לבין התלמידים הלבנים. מטרתה של מניפולצית אישוש עצמי הוא הגברת התפיסה העצמית של האדם כחיובי ובעל ערך. בפועל היא מתבצעת על ידי כך שנבדקים מתבקשים לכתוב בקצרה על מספר ערכים שחשובים להם (למשל – להסביר מדוע קשר עם חברים ומשפחה, יכולת אתלטית, הצלחה בלימודים או מוזיקה ממלאים תפקיד משמעותי בחייהם). כהן ועמיתיו מצאו שהמניפולציה לא השפיעה על תלמידי חטיבה לבנים (מכיוון שהם אינם חווים איום סטריאוטיפ), אך היא כן השפיעה לחיוב על תלמידי חטיבה שחורים, ושיפרה באופן מובהק את ציוניהם בבית הספר בהשוואה לתלמידי חטיבה שחורים שלא עברו אישוש-עצמי. בשנת 2010 התפרסם ב-Science מאמר נוסף שמצא תוצאות דומות עבור נשים בקולג' אשר בחרו ללמוד פיזיקה – בתנאי הביקורת הן הצליחו פחות מגברים, ואילו בתנאי הניסוי (שבו הן עברו מניפולציה של אישוש עצמי), פער ההישגים בינן לבין הגברים נסגר. ממצאים אלה ואחרים, מספקים מעט אופטימיות בנוגע ליכולתנו להילחם, לפחות באופן חלקי, בתוצאותיו המזיקות של איום הסטריאוטיפ.