ישראל - יהודית או דמוקרטית?

יעקב טייב ודר' אריאל איילון - 24/2/2011

ביום שלישי, 30 בנובמבר 2010, כ'ג בכסלו תשע'א, הוגש מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2010 לנשיא המדינה, מר שמעון פרס. המחקר נערך מדי שנה ע'י המכון הישראלי לדמוקרטיה בקרב מדגם מייצג של אזרחי המדינה והוא בוחן במבט השוואתי, היסטורי ובין-לאומי את איכות הדמוקרטיה הישראלית, את תפקודה ואת מצבה היום.

במסגרת המחקר נשאלת השאלה ''איזה חלק מהגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית חשוב לך יותר''. במחקר האחרון שנערך ב- 2010, האפשרות השכיחה ביותר (43%) הייתה ששני החלקים חשובים במידה זהה. מיעוטים משמעותיים של האוכלוסייה בחר באחת האפשרויות 'מדינה יהודית' (31%) או ''מדינה דמוקרטית'' (20%).

בסקר הנוכחי ביקשנו לברר מאפיינים שונים של ממצא זה. מה המשמעות של הממצא? האם זה אומר שלמעלה ממחצית מתושבי המדינה היו משנים את האופי הציוני של המדינה? או שמא ייתכן והממצאים נבעו מהניסוח של השאלה?

המדגם

הסקר היה פתוח לאורך של כחודש ויותר, ונענו לו 1799 משתתפים, הענות הגבוהה מהרגיל שנבעה ככל הנראה מהעובדה שהסקר היה פתוח יותר זמן מהרגיל. מבחינת הפיזור הדמוגרפי, רוב המשיבים על הסקר היו נשים (61%), 12% מהמשיבים הם תושבי ירושלים, 49% תושבי המרכז, 22% תושבי צפון הארץ ו - 12.6 תושבי דרום הארץ. גם בסקר הנוכחי מתקיים ייצוג יתר של האוכלוסיה היהודית (93.5%). מבחינת ההזדהות עם הדת: 56% מהמשיבים היו חילונים, 22% מסורתיים, 14% דתיים ו – 8% חרדים.

כמו סקרים קודמים שנערכו במסגרת 'סקר החודש', גם הסקר הנוכחי היה פתוח רק לגולשים הרשומים באתר ''פרויקט המדגם'', והוא אינו סקר מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל.

העדפה של אחת ההגדרות של מדינת ישראל

בפתיחת הסקר, נשאלו המשיבים איזה חלק של הגדרת מדינת ישראל חשוב להם יותר, החלק היהודי, הדמוקרטי, שניהם או אף אחד מהם (נוסח השאלה זהה לזה שהיה במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה).

29% מהמשיבים השיבו כי הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית חשובה להם יותר, 27% מהמשיבים השיבו כי הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית חשובה להם יותר. שני קבוצות אלו יחד מהוות את רוב האוכלוסייה (56%). 43% מהמשיבים השיבו כי שני החלקים חשובים עבורם במידה שווה.

מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. אישית, איזה חלק מההגדרה חשוב לך יותר?

מבין המשיבים 81.3% מהחרדים, 62.1% מהדתיים, 30.7% מהמסורתיים ו – 12.7% מהחילונים העדיפו את הגדרתה היהודית של מדינת ישראל.

בהתאמה, 39.9% מהחילוניים, 15.3% מהמסורתיים, 7% מהדתיים ו – 2.2% מהחרדים העדיפו את הגדרתה הדמוקרטית של מדינת ישראל.

הקבוצה היחידה בה מירב המשתתפים בחרו באפשרות ''מדינה יהודית דמוקרטית'', הייתה קבוצת המסורתיים.

בחינה של הממצאים לפי הצבעה לכנסת האחרונה, מראה שמרבית מצביעי הימין (53.6%) והמפלגות החרדיות (74.8%) משיבים על כך שהם שההגדרה היהודית חשובה להם יותר, מרבית המשיבים בוחרי מרץ (63.5%) והמפלגות הערביות (85.7%) מעידים על כך שההגדרה הדמוקרטית חשובה להם יותר ואילו כמחצית מהמשיבים מצביעי המרכז הפוליטי, העבודה-קדימה-ליכוד מעידים על כך שההגדרה המשלבת, היהודית והדמוקרטית היא החשובה להם ביותר.

התוצאות מראות כי רובה של האוכלוסייה מעדיף הגדרה אחת מבין שתי ההגדרות של מדינת ישראל. על מנת לברר האם תוצאות אלו משמעותם רצון בקיום שתי ההגדרות אך העדפה של הגדרה אחת, או מדובר על רצון או שאיפה לשינוי מהותי בהגדרתה של מדינת ישראל, שאלנו את המשתתפים, אם הם היו שותפים להגדרתה של מדינת ישראל, כיצד היו מגדירים אותה כיום?

רוב הציבור במדינת ישראל שלם עם הגדרתה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית

71.1% מהאוכלוסייה ענו כי היו מגדירים את מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית. 14% מהמשיבים היו מגדירים אותה מדינה יהודית ו – 14% היו מגדירים אותה מדינה דמוקרטית.

אם היית מקים מחדש את מדינת ישראל היא היתה:

בחלוקה לפי הזדהות עם הדת הממצאים הם ש- 55.2% מהמשיבים החרדים, 29.7% מהמשיבים הדתיים, 12.9% מהמשיבים הדתיים ו – 5.1% מהמשיבים החילוניים היו מקימים את ישראל כמדינה יהודית בלבד.

לעומת זאת, 20.7% מהמשיבים החילוניים, 9.4% מהמשיבים המסורתיים, 3.9% מהמשיבים הדתיים ו- 1.5% מהמשיבים החרדיים היו מקימים את המדינה כמדינת דמוקרטית בלבד.

77.0% מהמשיבים המסורתיים, 73.7% מהמשיבים החילוניים, 66% מהמשיבים הדתיים ו – 43.3% מהמשיבים החרדים היו מקימים את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

בחינה של הממצאים לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת מראה שרוב ברור של הבוחרים היהודים היו מקימים את המדינה כיהודית ודמוקרטית, על כך מעידים 80% מהמשיבים מבין בוחרי הליכוד, 78% מבין בוחרי קדימה, 78% מבין בוחרי מפלגת העבודה, 70% מבין בוחרי מפלגות הימין (ישראל ביתנו, האיחוד הלאומי והבית היהודי), ו- 65% מבין בוחרי מרץ.

הבוחרים של המפלגות החרדיות (ש'ס ויהדות התורה) נוטים להתחלק (לפחות במדגם הנוכחי) חלוקה כמעט שווה בין אלו אשר היו מקימים מדינה יהודית בלבד (51%) ואלו המקימים מדינה יהודית ודמוקרטית (48%). לבסוף, במדגם שלנו, המצביעים של המפלגות הערביות נוטים להעדפה ברורה של להקמה של מדינה דמוקרטית בלבד (76%).

מניעת השתתפותן של סיעות אנטי-ציוניות בכנסת ישראל

כעת, נשאלו המשיבים האם יש למנוע את השתתפותן של סיעות המתנגדות לאופייה היהודי או אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

מעבר לכל המשתנים הדמוגרפיים, כ – 60% מהמשיבים סבורים שיש למנוע את השתתפותן של סיעות אלו בכנסת.

גברים פחות סובלניים מנשים כלפי סיעות אלו. 64% מהגברים, לעומת 57% מהנשים השיבו כי יש למנוע מהן להשתתף בכנסת ישראל.

הדתיים לאומיים הם המובילים העיקריים בחוסר הסובלנות למפלגות האנטי ציוניות ו- 73% מהמשיבים תומכים במניעה של ההשתתפות של מפלגות לא ציונית בבחירות לכנסת. לעומתם החילוניים הם הסובלניים ביותר, אבל גם במקרה זה, רוב המשיבים החילוניים (55%) תומכים במניעה של ההשתתפות של מפלגות אלו בבחירות.

בדקנו האם השיוך הפוליטי יכול אף הוא להסביר חלק מן השינויים בתשובה זו. מבין המפלגות השונות, בוחרי המפלגות הערביות ומר'צ הם אלו שבהם רוב המשתתפים הביעו התנגדות גדולה למניעה של השתתפות סיעות אנטי ציוניות בכנסת (81% במפלגות הערביות ו – 56% במר'צ). לעומתם, 78% ממצביעי האיחוד הלאומי, הבית היהודי וישראל ביתנו, 69% ממצביעי ש'ס ויהדות התורה, 69% ממצביעי העבודה, 57% ממצביעי קדימה, 53% ממצביעי הליכוד סברו כי יש למנוע את ההשתתפות של סיעות המתנגדות לאופייה היהודי – דמוקרטי של מדינת ישראל.

סיכום

המחקר שלנו מראה שההגדרה המשולבת של המדינה, כמדינה יהודית ודמוקרטית, היא עדיין המועדפת באופן ברור על ידי רוב האוכלוסייה היהודית. גם בקרב החרדים, ההעדפה למדינה יהודית בלבד הוא לא מובן מאליו ונראה שיש מאבק בין אלו אשר היו מעדיפים את קיומה של המדינה ללא המרכיבים הדמוקרטיים לבין אלו אשר חושבים שיש לשמר את השילוב שבין 'יהודית ודמוקרטית'.

אם זאת, עצם העובדה שמרבית המשיבים במדגם תומכים במניעה של השתתפות של מפלגות לא ציונית בבחירות מעידה על כך שמרבית המשיבים מוכנים לכך שהמדינה תהיה פחות דמוקרטית, כאשר עומדת הסוגיה של האופי של המדינה הפרק. מכוון שנראה שהכוח הפוליטי של הקבוצות המעוניינות לשנות את האופי של המדינה יתעצם בשנים הקרובות נראה שהאופי הדמוקרטי של המדינה הוא זה שיעמוד למבחן.