חוק האברכים

איילת הדס ודר' אריאל איילון - 12/12/2010

רקע

בעקבות החלטת בג"צ לבטל את ההסדרים הקיימים בעשרות השנים האחרונות בהקשר של מימון אוכלוסיית האברכים, הועלתה לפני כחודשיים לדיון בכנסת הצעת חוק האברכים. מטרתה של הצעת החוק היתה לעגן מתן מלגת קיום לתלמידי ישיבות שתורתם היא אומנותם. בעקבות המחאות שנשמעו סביב החוק, הציעה הממשלה פשרה על פיה פרט לאברכים יקבלו את המלגה גם סטודנטים להם שלושה ילדים לפחות, שאינם מחזיקים ברכוש. עלות החוק נאמדת בכ-120 מליון ש"ח לשנה.

בסקר החודש הנוכחי בחרנו לברר את דעותיכם בנושא: האם אתם תומכים בחוק האברכים ובהתערבות בית המשפט העליון בסוגיה? באיזו שכבת אוכלוסיה יש לתמוך במידה הגבוהה ביותר, והאם לכל מגזר באוכלוסיה יש תרומה ייחודית משלו? להלן התוצאות הסקר, שמתייחסות לסוגיות אלו ואחרות.

המדגם

הסקר היה פתוח לאורך חמשת השבועות האחרונים, ונענו לו 1780 משתתפים, הענות גבוהה מהרגיל. בסקר ישנו ייצוג יתר מסוים לנשים על פני גברים (60% לעומת 40%). מבחינת הפיזור הגיאוגרפי של המשיבים, 48% הינם תושבי המרכז, 14% תושבי מחוז ירושלים, 21% תושבי חיפה והצפון, 13% תושבי הדרום ו-4% תושבי יהודה ושומרון. כבדרך כלל, גם בסקר החודש הנוכחי ייצוג יתר משמעותי ליהודים (95%) על פני בני הדתות האחרות.

כמו כן, חשוב לציין את התפלגות הנטייה לדת של המשיבים, שהינה משתנה רלבנטי במיוחד בסקר הנוכחי. כבדרך כלל, עלה ייצוג יתר מסוים לחילונים על פני מסורתיים, עם 55% משיבים חילונים, 19% מסורתיים, 16% דתיים ו-10% חרדים.

כמו סקרים קודמים שנערכו במסגרת "סקר החודש", גם הסקר הנוכחי היה פתוח רק לגולשים הרשומים באתר "פרויקט המדגם", והוא אינו סקר מייצג של כלל האוכלוסיה בישראל.

הרוב מתנגדים לחוק

בפתיחת הסקר נשאלו המשתתפים למידת תמיכתם בחוק האברכים.
כשני שלישים מן המשיבים ציינו כי הם מתנגדים לחוק האברכים (41% מתנגדים לחלוטין ו-25% מתנגדים). מנגד, 13% ציינו כי הם תומכים בחוק ו-13% נוספים ציינו כי הם תומכים לחלוטין בחוק. רק כ-8% ציינו כי הם חסרי דעה בנושא.

מי בתומכים ומי במתנגדים?

הנטייה לדת הינה המשתנה המשמעותי ביותר בכל הנוגע לדעות הקשורות לחוק. כמו שניתן לראות בגרף, לא מפתיע לגלות שכ-86% מהחילונים מתנגדים לחוק, בעוד ש-90% מהחרדים תומכים בו. עם זאת, מעניין לראות את התפלגות הדעות בקבוצות ה"ביניים" מבחינת הנטייה לדת, משמע בקרב המסורתיים והדתיים. נראה כי המסורתיים קרובים יותר בדעתם אל החילונים, אולם יש לשים לב כי אחוז חסרי הדעה גם בקרב המסורתיים וגם בקרב הדתיים גבוה יחסית בהשוואה לחסרי הדעה בקרב החילונים והחרדים.

התמיכה וההתנגדות לחוק האברכים, על פי נטייה לדת

(החרדים) אופטימיים לגבי הגעה להסדר

בהמשך שאלנו את המשתתפים האם הם סבורים שניתן יהיה להגיע לניסוח חוק תקציבי לתלמידי ישיבות שיהיה מוסכם על כל הצדדים. למרות הפערים בדעות, נראה כי רוב המשיבים (52%) מאמינים כי אפשר יהיה להגיע לניסוח מוסכם, לעומת 43% שאינם סבורים כך. השאר ציינו כי אינם יודעים.

בהקשר זה, עולה כי חרדים משוכנעים הרבה יותר מחילונים כי בהחלט ניתן יהיה להגיע לניסוח חוק מוסכם – 49% מהחרדים סברו כך, בהשוואה ל-15% בלבד מהחילונים. במקביל, 21% מהחילונים בטוחים כי לא ניתן יהיה להגיע להסדר מוסכם, לעומת 5% מהחרדים, ו-2.5% מהדתיים.

לא דיון עבור בית המשפט העליון

כמו כן, רצינו לשאול למידת ההסכמה של המשתתפים עם הטענה כי בית המשפט העליון טעה בהחלטתו לקיים דיון בסוגיה בעלת השכלות פוליטיות מעין אלו.

רובם המכריע של המשיבים (40%) סברו כי בית המשפט העליון טעה בהחלטתו להתערב בנושא, ואילו רק 25% סברו כי לא היתה בכך טעות. בשאלה זו אחוז גבוה ביותר (28%!) של משיבים, בעיקר צעירים אך לא רק, ציין כי הוא לא יודע האם זו היתה טעות או לא, מה שמבליט את מורכבות הנושא.

גם כאן מעניין לראות את השפעת משתנה הנטייה לדת על תשובות המשיבים. כפי שניתן לראות בגרף שלהלן, בעוד שבקרב הקבוצות הפחות דתיות (משמע חילונים ומסורתיים) המשיבים היו חלוקים בדעתם והביעו דעות הטרוגניות, כלומר ללא נטייה בולטת לכיוון מסוים, בקרב הדתיים והחרדים היתה מגמה ברורה יותר לעבר הטענה כי ביהמ"ש העליון טעה בהתערבותו.

התערבות בית המשפט העליון בדיון בסוגיה, על פי נטייה לדת

בהמשך, רצינו להרחיב מעט את המבט על משמעויות חוק האברכים והשלכותיו, ועל כן שאלנו את המשיבים גם לגבי שכבות אחרות באוכלוסיה, התמיכה בהן, וכן תרומתן לחברה.

תרומת הסטודנטים ותרומת האברכים

שאלנו למידת ההסכמה עם הקביעה כי מגזר הסטודנטים תורם רבות להתהוותה של התרבות הישראלית. ברוב מכריע, 85% מהמשיבים ציינו כי הם מסכימים עם הקביעה, ורק 9% ציינו שאינם מסכימים איתה (השאר ציינו כי אינם יודעים).

בדומה, שאלנו למידת ההסכמה עם הקביעה כי המגזר החרדי תורם רבות לשמירה על התרבות היהודית. בהתייחס לקביעה זו הדעות היו מעט יותר חלוקות, כאשר 53% ציינו כי הם מסכימים עמה, בעוד ש-40% ציינו שאינם מסכימים.

הנטייה לדת השפיעה כמובן על התשובות לשתי השאלות הללו – בהתייחס לתרומת הסטודנטים, בקרב החילונים והמסורתיים עלתה הסכמה גורפת (כ-90%) עם הקביעה, לעומת 61% הסכמה בקרב החרדים (אחוזים שאינם מבוטלים כשלעצמם).

בהתייחס לתרומת החרדים, הנטייה לדת השפיעה בצורה מעט שונה - ככל שהנטייה לדת חזקה יותר, כך עולים בצורה משמעותית אחוזי ההסכמה עם הקביעה: 34% הסכמה בקרב החילונים, 62% בקרב המסורתיים, 77% בקרב הדתיים ועד תמיכה גורפת (כ-98%) בקרב החרדים.

לסיכום

הצעת חוק האברכים עוררה דיונים סביב סוגיית מימונן ותרומתן של שכבות אוכלוסיה שונות, ובהן האברכים והסטודנטים. רוב המשיבים (66%) בסקר הנוכחי הביעו התנגדותם לחוק האברכים, אולם מטבע הדברים דפוס התשובות היה בשאלה זו, כמו גם בשאלות האחרות בסקר, קשור באופן הדוק לנטייה לדת. בעוד שחילונים הביעו התנגדות לחוק, החרדים הביעו בו תמיכתם. מעניין לראות כי קבוצות הביניים מבחינת הנטייה לדת, משמע מסורתיים ודתיים, הביעו לעתים דעות שהינן "באמצע הדרך" בין החילונים לחרדים, ובמקרים אחרים דווקא היו קרובות בדעותיהן לקצוות.