שרה מול העוזרת... מי אומרת אמת?

איילת הדס ואריאל איילון - 14/3/2010

רקע

לאחרונה כותרות החדשות עסקו רבות בתביעה המתוקשרת של עובדת משק הבית הגב' ליליאן פרץ כנגד מעסיקתה לשעבר הגב' שרה נתניהו, אשת ראש הממשלה. פרץ טענה כי הגב' נתניהו התעללה בה בעת שעבדה אצלה, והפרשייה התגלגלה לכדי השמצות הדדיות, תביעות נוספות ואיומים שקיבלו שני הצדדים. בסקר החודש הנוכחי רצינו לבדוק מה דעתכם על הפרשייה ועל השפעתה של הגב' נתניהו על תפקודו ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו.

המדגם

הסקר היה פתוח לאורך שלושת השבועות האחרונים, ונענו לו 788 משתתפים. בסקר יש ייצוג יתר לנשים (64% לעומת 36%). הפיזור הגיאוגרפי של המשיבים נראה תקין (49% תושבי המרכז, 10% תושבי מחוז ירושלים, 25% תושבי חיפה והצפון, 14% תושבי הדרום ו-2% תושבי יהודה ושומרון), וכצפוי ישנו ייצוג יתר ליהודים (95%). ההתפלגות לפי היחס לדת מראה שיש ייצוג יתר קל לחילונים על פני מסורתיים וחרדים (62% חילונים, 23% מסורתיים, 12% דתיים ו-3% חרדים).
כמו כן, על מנת לאפשר ניתוחים על פי השתייכות פוליטית, בסופו של הסקר נשאלו המשתתפים לאיזו מפלגה הם הצביעו בבחירות האחרונות. 27% הצביעו למפלגות ימין, 27% למפלגות מרכז, 16% למפלגות שמאל ו-6% למפלגות דתיות. כלומר, נראה שיש בסקר ייצוג יתר קל למחנה השמאל. האחוזים הנותרים לא הצביעו או הצביעו למפלגות אחרות. כמו סקרים אחרים במסגרת "סקר החודש" הסקר היה פתוח לגולשים רשומים בלבד, ועל כן הוא אינו סקר מייצג של האוכלוסיה.

למי אתם נוטים להאמין יותר – לאשת ראש הממשלה או לעוזרת?

ראשית, המשתתפים התבקשו לענות למי משני הצדדים הם מאמינים יותר – לגב' נתניהו, לגב' פרץ או לאף אחת מהן. כפי שניתן לראות בגרף, כמחצית מן המשיבים ענו כי הם נוטים לגב' פרץ. כמו כן, נראה כי הסיקור התקשורתי הנרחב לא החמיא במיוחד לשני הצדדים שכן לא פחות מרבע מן המשיבים ענו כי הם אינם מאמינים לאף אחת מהן.

תוצאות בקרב כלל המשיבים

האמונה ששרה נתניהו אומרת אמת לפי דתיות

האם שרה משפיעה על תפקוד ראש הממשלה?

נראה שהציבור סבור שכן, ולא בטוח שבצורה חיובית. בשאלה השניה בסקר המשיבים נשאלו איזו השפעה לדעתם יש לגב' נתניהו על תפקודו של ראש הממשלה. מרבית המשיבים (56%) ענו כי השפעתה של הגב' נתניהו על תפקודו של רה"מ הינה שלילית, 17% סברו כי השפעתה חיובית, ורק 27% השיבו כי אין לה השפעה על תפקודו. לא נצפו הבדלים בין המינים בתשובה לשאלה זו. גם כאן כצפוי, לנטייה הפוליטית של המשיבים היתה השפעה מכרעת על תשובתם. בהתייחס למצביעי הימין התפלגות הדעות היתה יחסית אחידה, כאשר 29% סברו כי לשרה השפעה שלילית על תפקוד רה"מ, 34% סברו כי השפעתה עליו חיובית, ו-37% סברו כי אין לה השפעה. בקרב מצביעי השמאל המצב שונה לחלוטין. רובם המכריע (75%) סברו כי לשרה השפעה שלילית, 22% טענו כי אין לה השפעה ורק 3% סברו כי השפעתה חיובית. גם בקרב מצביעי המרכז התקבלה תמונה דומה, אך מעט יותר מתונה (70% השפעה חיובית, 19% ללא השפעה ו-11% השפעה שלילית). בדומה לממצאי השאלה הקודמת, גם בשאלה זו היתה לנטייה לדת השפעה על דפוסי התשובות. נמצא כי ככל שרמת הדתיות עולה, כך המשיבים נוטים להאמין כי לשרה השפעה חיובית וממעטים לחשוב כי השפעתה שלילית. למשל, בעוד ש-62% מהחילונים ו-56% מהמסורתיים סברו כי השפעתה שלילית, רק 29% מהדתיים ו-26% מהחרדים סברו כך.

האם מדובר ברדיפה פוליטית של משפחת נתניהו? תלוי את מי שואלים

לבסוף, נשאלו המשתתפים האם לדעתם העיסוק התקשורתי בפרשה נובע מרדיפה פוליטית כלפי משפחת נתניהו. מרבית המשיבים (45%) הסכימו עם הטענה כי העיסוק נובע מרדיפה פוליטית, 38% סברו כי טענה זו אינה נכונה ו-17% השיבו כי הם אינם יודעים האם הטענה נכונה או לא. השפעת הנטייה הפוליטית והדתית של המשיבים ברורה גם כאן. בעוד שרוב אנשי הימין ואנשי המפלגות הדתיות מאמינים כי מדובר ברדיפה פוליטית (63% ו-65% בהתאמה), רק כ-30% אחוזים מאנשי השמאל והמרכז מאמינים בכך. מנגד, כ-50% מאנשי השמאל והמרכז חושבים כי לא מדובר ברדיפה פוליטית, לעומת 22% ממצביעי הימין ו-13% בלבד ממצביעי המפלגות הדתיות.בהקשר לנטייה לדת, נמצא כי ככל שרמת הדתיות של המשיבים עולה, הם נוטים להאמין כי כן מדובר ברדיפה פוליטית (40% מהחילונים, 43% מהמסורתיים, 67% מהדתיים ו-82%(!) מהחרדים).

לסיכום – הכל פוליטיקה, אך גם דת

ממצאי הסקר הראו כי מרבית המשיבים נוטים לקחת את צידה של ליליאן פרץ בויכוח ומאמינים כי לגב' נתניהו השפעה שלילית על תפקוד רה"מ, אך רובם גם סבור כי העיסוק התקשורתי המוגבר בפרשה נובע מרדיפה פוליטית של משפחת נתניהו. ניתוח התוצאות הראה כי דפוס המענה של המשיבים מושפע בצורה חזקה מנטייתם הפוליטית. כלומר, יהיה המקרה אשר יהיה, אנשי הימין נשארים נאמנים בבסיסם כלפי משפחת נתניהו, ואילו אנשי השמאל והמרכז ממשיכים להביע תמיכתם בצד הנגדי לימין, במקרה זה בליליאן פרץ. ממצא מעט יותר מפתיע היה קשור להשפעה של הנטייה לדת על דפוס המענה של המשיבים. לא פעם, השפעה זו היתה אף חזקה יותר מההשפעה של הנטייה הפוליטית. ככלל, נראה כי ככל שרמת הדתיות של המשיבים היתה גבוהה יותר, כך עלתה הנטייה שלהם לתמוך בצדה של משפחת נתניהו.