ביטוח חיים ושלווה נפשית

פרופ' אורית טיקוצינסקי - 29/9/2009

בשאלון שהועבר לגולשים בפרויקם המדגם נשאלו המשיבים אם יש להם ביטוח חיים, דהיינו, פוליסה המייחדת סכום כספי שיועבר ליורשיהם לאחר מותם. 62% מבעלי משפחה בגיל שלושים ומעלה השיבו בחיוב. קבוצת משיבים דומה נשאלה אם כתבו צוואה הקובעת כיצד יחולקו נכסיהם לאחר מותם. רק 8% השיבו בחיוב. הפער המשמעותי הזה מפתיע למדי לאור העובדה ששתי הפעילויות דורשות מאיתנו להכיר בכך שאנו בני תמותה, ושיום אחד לא נהיה כאן על מנת להמשיך לדאוג לרווחתם של היקרים לנו.

יתכן כי אנשים נרתעים מכתיבת צוואות. על פי נתוני רשם הצוואות המתפרסמים באתר האינטרנט של משרד המשפטים, בכל שנה יש יותר בקשות להוצאת צו ירושה על ידי בני משפחה של אנשים שמתו מבלי להשאיר אחריהם צוואה, בהשוואה למספר הבקשות לצווי קיום צוואה (בקשות להוציא לפועל צוואות שהופקדו). הנטייה שלא לכתוב צוואה נובעת כפי הנראה מתחושתם של אנשים שרכושם איננו בעל ערך כה גדול שמצדיק צעד כזה, וממילא ללא צוואה, הרכוש יחולק בין בני משפחתם על פי חוק. כמו כן, בניגוד לכתיבת צוואה, הדורשת מאמץ ויוזמה מיוחדת, עבור רבים הסדר ביטוח החיים נעשה במקום העבודה כחלק מהסדרת הזכויות הסוציאליות וזכויות הפנסיה. עם זאת, אין ספק שעריכת צוואה מעלה אצלנו באופן מוחשי יותר את עובדת היותנו בני חלוף. העיסוק בשאלה "מי יקבל את מערכת כלי החרסינה המשובחת שלי" מדגיש את העובדה שאני כבר לא יהיה שם על מנת להשתמש בכלים אלה. השאלה כיצד יש לחלק סכום כסף שיתממש אך ורק לאחר מותי, כפי הנראה מאיימת הרבה פחות.

בניסוי שבו התבקשו אנשים לכתוב אסוציאציות למילה "צוואה" ולביטוי "ביטוח-חיים" נמצא שצוואה העלתה אצל המשיבים מחשבות הקשורות בפרידה ומוות בעוד שביטוח חיים העלה מחשבות הקשורות לשקט נפשי, אחריות, ותחושת ביטחון. נראה שהמאמצים של חברות הביטוח לשווק לנו את הרעיון שאם קנינו ביטוח - קנינו שקט נפשי, הצליחו מעל ומעבר. שיווק של ביטוח כ"מטריה" המגוננת עלינו מעתיד מאיים ואסונות שונים ומשונים מתבטא בעצם השימוש ביופמיזם "ביטוח חיים" כאשר אולי ניתן היה לדייק יותר בעזרת המונח "ביטוח מוות".

הדימויים החזותיים המופיעים בפרסומות לביטוח הינם בעיקר דימויים חיוביים. בפרסומות של ביטוח נסיעות למשל מוצגים זוגות אוהבים על חופים אקזוטיים, ולא תמונות של מזוודות קרועות. ביטוח רפואי נמכר לנו בעזרת דימויים של משפחות מאושרות, לא בעזרת תמונות של מחלקות סיעודיות. אפילו עצם הבחירה במילה "ביטוח" שמשמעותה הענקת ביטחון, נועדה להשרות עלינו תחושת שקט נפשי ושלווה. האסוציאציות החיוביות שרכשנו כלפי המושג ביטוח מעניקות לו מעין כוח מאגי. אמונה נאיבית ש "אם יש לי ביטוח – שום דבר רע לא יקרה". ואכן, בניסוי שנערך לאחרונה התבקשו נוסעים ברכבת להעריך את ההסתברות שבעשר השנים הקרובות יסבלו מבעיות רפואיות שונות. מחצית מהמשיבים התבקשו לציין בראש השאלון את שמה של תוכנית הביטוח הרפואי שלהם. מטרת שאלה זו הייתה להזכיר למשתתפים אלה שיש להם ביטוח רפואי. המשיבים שציינו את שם תוכנית הביטוח הרפואי שלהם בטרם השיבו לשאלון דרגו את הסיכוי שלהם לסבול מבעיות רפואיות בעתיד כקטן יותר בהשוואה למשיבים שלא קיבלו תזכורת לכך שיש להם ביטוח רפואי.

ברוח דומה, כאשר אנחנו נעשים מודעים לכך שפג תוקפו של הביטוח שלנו, או שאיננו מבוטחים כנגד אסונות מסוימים נחוש שההסתברות של האירוע השלילי הזה גדולה יותר. כלומר שהסכנה גדולה יותר. אם שקלת להוציא ביטוח נסיעות ולא הספקת לעשות זאת טרם נסיעתך –תחוש שהסיכוי לכך שהמזוודות שלך יאבדו, או שתזדקק לטיפול רפואי במהלך שהותך בחו"ל, גדול יותר. גם עובדה זו לא נעלמה מעיניהן של חברות הביטוח. בשנים האחרונות מספר חברות אשראי מציעות ללקוחותיהן ביטוח נסיעות חינם. כל שעליך לעשות הוא לערוך שיחת טלפון לסוכן הביטוח ולמסור מספר פרטים. בשיחה זו, הסוכן ייתן לך מספר פוליסה אך גם יבהיר לך שהביטוח אותו אתה מקבל חינם מצומצם בהיקפו ואיננו מכסה ניתוחים, השתלות, סופות טורנדו ועוד. למרבה המזל, כך יסביר לך הסוכן, תמורת תשלום של דולר אחד ליום אתה תקבל ביטוח נסיעות מקיף יותר, ואת אותה שלוה נפשית שאליה כולנו שואפים.

לעסקי הביטוח יש היסטוריה ארוכה. כבר בימי הביניים דאגו סוחרים לבטח הלוואות שלקחו כנגד סחורות שנשלחו מעבר לים למקרה שהספינות לא תגענה ליעדן. השרפות הגדולות במאה ה19 כמו למשל השרפה הגדולה בניו יורק ב1835, הביאו לפריחה של ביטוחים כנגד נזקי שריפה. ביטוחי חיים, הם חדשים יחסית, והפופולאריות שלהם עלתה בד בבד עם הירידה בכוחה של הכנסייה שעד אז תמורת תרומות, הבטיחה את השלוה בעולם הבא. בתחילת הדרך, אנשים היססו להוציא פוליסות של ביטוח חיים בגלל התחושה שאולי צעד כזה שקול להתגרות באלים או בגורל ועלול לקרב את קיצם. המאמצים השיווקיים של חברות הביטוח לאורך השנים נשאו פרי. היום רובנו לא מקשרים את המושג ביטוח חיים למוות אלא דווקא לאחריות ולשקט נפשי. עם זאת יתכן שאותה אמונה פולקלוריסטית עתיקה של התגרות בגורל עומדת מאחרי הרתיעה של רבים מאיתנו לכתוב צוואות.

באדיבות פרופ' אורית טיקוצינסקי
בית הספר החדש לפסיכולוגיה
המרכז הבינתחומי הרצליה