אמונה דתית - במה אנחנו מאמינים וכמה?

רונן יום טוב ואריאל איילון - 11/8/2009

רקע

האמונה נחשבת לבסיסה של דת, שכן הסברים רבים אודות טבעם של המציאות, הקיום והעולם אינם נגזרים ישירות מההתנסויות החושית, הלשונית והתחושתית האנושיות. למעשה, כל תפיסת עולם מחייבת אמונה בבסיסה שכן מהווה השלכה של העולם הסובייקטיבי. בגישה הדתית, רעיון האמונה מגדיר ישירות את הידע האנושי או לפחות רובו.

בבואנו להבין מהי אמונה או מהי דת, אנו נתקלים במגוון תשובות, שכן כל אדם מבין מושגים אלו בצורה אחרת, מתוך תפיסת עולם שבנה לאורך השנים ודעות קדומות שהוטמעו בו.

האמונה עצמה נקבעת באופן סובייקטיבי, דרך מערכת היסקים שאינה נגזרת ישירות מההתנסות אלא מהשלכה של עולמו הפנימי של האדם על המציאות, ומכאן שהיא סוג של וודאות לגבי דבר מה אשר ניתן להטיל בו ספק. אמונותינו נקבעות בבסיס על ידי רצונות, תשוקות, פחדים, תקוות, חששות, אשליות ועוד. הן מסדרות את העולם האנושי ומאפשרות לאדם לחיות בתנאי אי וודאות, כך שניתן לומר שהאמונה היא נטייה טבעית וצורך הכרחי של האדם.

בסקר החודש האחרון ניסינו לבחון את האמונה במספר מרכיבים בסיסיים הקיימים במספר דתות, החל מהאמונה בקיומו של הבורא, אחדותו ומעורבותו בעולמנו, דרך אמונה בחיים שלאחר המוות, ועד אמונה בכך שמוצא האדם מהקוף. הנבדקים נשאלו באשר לרעיונות השונים המשתקפים באמונות הדתיות השונות, ונתבקשו לציין על סקלה בין 0 ל-100 מהי ההסתברות עבורם לנכונותו.

המדגם

הסקר היה פתוח לאורך כל חודש יולי, ונענו לו 785 משתתפים. שלא כמו בסקרים קודמים, בסקר יש ייצוג יתר בולט לנשים לעומת גברים (92% לעומת 8%). ההבדלים הם משמעותיים, ולכן לא נתייחס להבדלים בין המינים בסקר זה. כמו כן, יש לקחת את תוצאותיו בערבון מוגבל עקב כך. הפיזור הגיאוגרפי נראה תקין (46% תושבי המרכז, 13% תושבי מחוז ירושלים, 24% תושבי חיפה והצפון, 14% תושבי הדרום ו-3% תושבי יו"ש). כצפוי יש ייצוג יתר גם ליהודים (95%). ההתפלגות לפי היחס לדת מראה שיש ייצוג יתר קל לחילוניים על פני המסורתיים והחרדים (57% חילוניים, 23% מסורתיים, 15% דתיים ו- 5% חרדים). כמו סקרים אחרים במסגרת "סקר החודש", הסקר היה פתוח לגולשים הרשומים באתר ולכן אינו מהווה סקר מייצג של האוכלוסייה.

אז מה באמת ההבדל בין חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים?

ראשית, המשתתפים התבקשו לציין מהי ההסתברות לדעתם לקיומו של הבורא ושהדברים הקיימים במציאות נמצאים מכוחו של הבורא, זאת בסקלה בין 0 (לא מאמין כלל) ל-100 (מאמין לחלוטין). ככלל, המשתתפים מאמינים בהסתברות של 65% בקיומו של הבורא. ההבדלים, כצפוי, מובהקים בין קבוצות ההגדרה הדתית. בעוד חילוניים מאמינים ב-43% בקיומו של הבורא, מסורתיים מאמינים ב-86%, ואילו דתיים וחרדים מאמינים ב-98% בקיומו של הבורא.

כמו כן, נשאלו כלל המשתתפים באשר לקיומם של חיים לאחר המוות וכן באשר לגלגול נשמות. בסה”כ, האמונה בשני מרכיבים אלו היא נמוכה מהאמונה בקיומו של האל אך עדיין די גדולה (64%): 48% בקרב חילונים, 72% בקרב מסורתיים.

כאן, בניגוד לרוב השאלות שנשאלו המשתתפים, מתגלה הבדל בין הדתיים לחרדים. בעוד הדתיים והחרדים שניהם מאמינים ברמה גבוהה (92-96%) בקיומם של חיים לאחר המוות, בגלגול נשמות החרדים מאמינים יותר(86%) מאשר דתיים (75%).

האמונה בתקומת המתים לתחייה באחרית הימים מתגלה כחלשה יותר באופן כללי (45%), בעיקר בקרב החילונים (21%) ובקרב המסורתיים (60%). דתיים וחרדים, עדיין מאמינים בכך ברמה גבוהה (91-97%).

האמונה בביאת המשיח ובקיומם של שליחי אלוהים עלי אדמות זוכה לעוד פחות תמיכה בקרב הציבור החילוני (30%). המסורתיים מאמינים ב-65% בביאת המשיח, והדתיים/חרדים ב-97%.

האמונה בכך שקיימים כיום שליחי אלוהים עלי אדמות (כדוגמת רבנים כאלו ואחרים) זוכה לאחוזי תמיכה שונים בקרב הקבוצות השונות: 30% בקרב חילונים, 48% בקרב מסורתיים, 66% בקרב דתיים ו-81% בקרב חרדים.

בנוגע לאמונה בביאת המשיח, יש קונצנזוס בקרב הציבור הדתי והחרדי כאחד, ואילו באשר לכך כי קיימים כיום שליחי אלוהים עלי אדמות הדעות חלוקות, ונוצרים פערים בולטים בין הקבוצות השונות. זוהי אמונה אשר בניגוד לרוב שאר האמונות עליהן שאלנו, הציבור הדתי מאמין בה פחות באופן משמעותי מהציבור החרדי.

בניסיון להאיר על האמונות מזווית קצת אחרת, נשאלו המשתתפים גם באשר לאמונתם כי מוצא האדם מן הקוף. כאן, כצפוי, אנו מגלים תמונה הפוכה. באופן כללי המשתתפים מאמינים בהסתברות של 45% בכך שמוצא האדם מן הקוף: 66% בקרב חילונים, 33% בקרב מסורתיים ורק 6% בקרב דתיים וחרדים.

לאחר מכן, אלו אשר לא הביעו חוסר אמונה מוחלט בקיום האל (שלא ציינו 0 בשאלה הקודמת), נשאלו שאלות שונות הנוגעות לרבדים השונים באמונה באל.
המשתתפים מאמינים בכ-80% בכך שהבורא אחד, שהבורא אינו גשמי, שהבורא יודע את כל מעשי בני האדם, וכי תפילה היא אמצעי לתקשור עם האל. כמו כן, המשתתפים מאמינים מעט פחות (כ-70%) כי התורה ניתנה מהשמים והיא דבר האל, וכי הבורא נותן שכר ועונש בהתאם לקיום חוקיו.

בהתייחסות לחילונים אנו רואים כי הם מאמינים יותר בכך שהבורא אחד, אינו גשמי, ויודע את כל מעשי בני האדם (70%) מאשר בכך שהתורה ניתנה מהשמיים ושהבורא נותן שכר ועונש (50%). גם בהיותה של תפילה אמצעי לתקשור עם האל מאמינים החילונים יותר מכך שהתורה ניתנה משמיים ושהבורא נותן שכר ועונש.

לסיכום הניתוח על בסיס חתך דתי, ניתן לראות כי למרות היותו חילוני, מאמין הציבור החילוני ברמה גבוהה יחסית (60% ומעלה) בכך שאם יש סיכוי כלשהו לקיומו של בורא, הבורא הוא אחד, אינו גשמי, יודע את מעשי בני האדם, ושתפילה היא אמצעי לתקשור איתו. לעומת זאת, בכך שהתורה ניתנה מהאל ובשכר בעונש, החילונים מאמינים פחות (45%) ובביאת המשיח וקיומם של אנשים המהווים שליחים של דבר האל, החילונים מאמינים הכי מעט (30%). הציבור המסורתי מגלה רמת אמונה אשר נמצאת בין רמת האמונה של החילונים לרמת האמונה של הדתיים, אם כי יותר קרובה לרמת האמונה של הדתיים. הציבור הדתי והחרדי מגלים רמות אמונה דומות למדי, אם כי באמונות כמו גלגול נשמות וקיומם של שליחי אלוהים עלי אדמות, הציבור הדתי מטיל יותר ספק מאשר הציבור החרדי.

לבסוף, נשאלו המשתתפים כיצד היו מגדירים את אמונתם באלוהים, על גבי סקלה מפורטת בין 1 ("אני בטוח ב-100% שאין אלוהים”) ל-7(“איני מפקפק באלוהים, אני יודע שהוא קיים").
התוצאות די מפתיעות. למרות שהמדגם מורכב מחתך דתי הדומה לאוכלוסייה ומכיל רוב חילוני, רוב מכריע של המשתתפים מעידים על עצמם כמאמינים באלוהים, וחיים את חייהם על בסיס כך.

באופן כללי, ניתן לומר כי 74% מהמשתתפים מאמינים או נוטים להאמין באלוהים, ו-20% לא מאמינים או נוטים לא להאמין באלוהים.

אנו מוצאים כי 43% מגדירים את עצמם ככאלו שאינם מפקפקים באלוהים ויודעים שהוא קיים ו-21% אינם יודעים בוודאות אך מאמינים חזקים באלוהים וחיים את חייהם על בסיס ההנחה שהוא קיים. 9% אינם יודעים בוודאות אך חושבים שלא סביר שאלוהים קיים וחיים את חייהם על פי הנחה זו, ו-5% בטוחים ב-100% שאין אלוהים.

אז מי הוא המאמין? מאמין בשינוי, אמפתי ואוהב לנהוג...

מעבר לניתוח הנתונים לפי הגדרה דתית, נמצאו גם קשרים מעניינים בין מאפיינים אישיותיים והתנהגותיים לבין רמת האמונה הכללית.

אמונה דתית גבוהה מקושרת עם אמונה גבוהה ביכולתו של האדם להשתנות מבחינה אישיותית ושכלית. כמו כן, אנשים שמאמינים יותר באלוהים הם גם כאלו שמאמינים יותר בעולם צודק – בכך שהאדם מקבל את מה שהוא ראוי לו ואילו חוסר צדק נובע ממעשים רעים שעשה.

ניתוח נוסף מראה כי בקרב מאמינים השאיפה לשלמות וחוסר הסובלנות כלפי מצבים לא מוגדרים הם גדולים יותר. כמו כן, ככל שאתה מאמין יותר באלוהים אתה נוטה להאמין יותר בשינוי תפיסת המציאות, וביכולת מאגית לשנות את המציאות. אנשים שמאמינים יותר גם נוטים לגלות יותר אמפתיה כלפי אחרים. יחד עם זאת, מתגלה קשר חיובי בין אמונה לבין נטייה לדיכאון, לריקנות ולחוסר ערך עצמי.

קשר מעניין נמצא בין אמונה לבין הדגשים הוריים שונים. אנשים שמאמינים יותר הם גם כאלו שהוריהם שמו יותר דגש בחינוכם על היחסים החברתיים של ילדיהם וגם על חינוך לספורט.

יחד עם זאת, נמצאו גם קשרים הפוכים בין אמונה למאפיינים אישיותיים והתנהגותיים. אנשים שמאמינים פחות הם גם יותר ליברלים בתפיסתם. כמו כן, ערך ההעזה והריגוש בחיים יותר גדול בקרבם. כמו כן, ככל שאתה מאמין פחות כך הכעס שלך כלפי הנרטיב הישראלי והאמפתיה שלך כלפי הצד הפלסטיני גדלים.

נתון מעניין אחר מגלה שככל שאתה מאמין פחות כך אתה נוטה לאהוב פחות לנהוג ולתמרן בכבישים. כמו כן, אנשים שמאמינים פחות מגלים גם צורך גדול יותר לאישור עצמי ולהרגשתם נחשקים במהלך יחסי מין.