סקר דילמות חברתיות - התוצאות

רונן יום טוב ואריאל איילון - 30/6/2009

רקע

דילמה חברתית הינה מצב בו פרטים עומדים מול בחירה בטובה ובנוחות הפרטית אל מול התנהגות המובילה לתוצאות שליליות בעבור כולם. ניתן לחלק דילמות חברתיות לשני סוגים עיקריים:

1. מצבים בהם התנהגות המשרתת אינטרסים של היחיד פוגעת בכלל הציבור – אם אנשים רבים נוקטים בה (לדוגמא: ניצול משאב ציבורי הנגיש לכולם).
2. מצבים בהם רוב חברי הקבוצה נמנעים מביצוע התנהגות הדורשת הקרבה עצמית – גם אם אותה התנהגות חיונית לקבוצה (לדוגמא: תשלום מסים).

המדגם

הסקר היה פתוח לאורך כל חודש מאי, ונענו לו 1059 משתתפים. בסקר יש ייצוג יתר לנשים לעומת גברים (72% לעומת 28%). הפיזור הגיאוגרפי נראה תקין (50% תושבי המרכז, 10% תושבי מחוז ירושלים, 26% תושבי חיפה והצפון, 12% תושבי הדרום ו-2% תושבי יו"ש). כצפוי יש ייצוג יתר גם ליהודים (95.4%).
ההתפלגות לפי היחס לדת מראה שיש ייצוג יתר קל לחילוניים על פני המסורתיים והחרדים (61% חילוניים, 23% מסורתיים, 12% דתיים ו- 4% חרדים).
כמו סקרים אחרים במסגרת "סקר החודש", הסקר היה פתוח לגולשים הרשומים באתר ולכן אינו מהווה סקר מייצג של האוכלוסייה.

"עקב המחסור במים, מודיעה העירייה שלך על כך שיש לצמצם בכמות הצריכה במים, ואומרת שעל כל אחד להגביל את מספר המקלחות שלו לשלוש בשבוע.לאחר שעבדת בגינה, אתה מרגיש צורך לקחת מקלחת, אך כבר ניצלת את 3 המקלחות השבוע. “

במקרה הראשון,רק 12% מהמשתתפים היו מוכנים לוותר על מקלחת ולעמוד במגבלת המקלחות המומלצת ע"י הרשויות – משמע, ערכה של מקלחת אישית בעיני המשתתפים גבוה מערך החיסכון הארצי במים. בניתוח התוצאות מול נתונים דמוגרפיים, אנו רואים שמבחינת התנהגות, במקרה הראשון גברים מוכנים להקריב מקלחת יותר מאשר נשים, כנראה מאחר שההיגיינה חשובה יותר לנשים. עם זאת, אין הבדלים מבחינת תפיסתם כיצד אנשים אחרים היו מתנהגים במצב זה. כמו כן, אנו רואים שככל שאדם מגדיר עצמו כיותר דתי, כך המוכנות שלו להקריב מקלחת גדולה יותר.

"אתה מגיע לרופא עקב מכה שקיבלת בראש.הרופא מייעץ לך לנוח כמה ימים ושהכל יהיה בסדר. חברך מספר לך שכדאי לך לנצל את הביטוח שלך וליתר ביטחון לעשות סריקת ראש, שנחשבת יקרה אך בטוחה, על מנת לוודא שהכל תקין.”

במקרה השני, רוב המשתתפים (52%) היו מעדיפים לבקש בדיקה יקרה (למרות שלא הומלצה ע”י הרופא) בשל העובדה שהביטוח משלם עליה. גברים מגלים נטייה מובהקת יותר לנצל את הביטוח ולבקש בדיקות שלא הומלצו ע"י רופאם האישי. הבדל זה יכול לנבוע מנטייה גדולה יותר של הנשים לבטוח ברופאן האישי מאשר גברים.

שני מקרים אלו מייצגים דילמות בין ניצול משאב ציבורי משותף לטובה אישית, לבין שמירתו למען הכלל. כאן אנו רואים נטייה של המשתתפים לנצל משאבים משותפים ולהביא לכלייתם, במקום לדחות את סיפוקיהם האישיים למען טובת הכלל.

"יש לך שפעת ואתה מספיק חולה כדי להדביק אנשים אחרים. בפעם האחרונה שנשארת בבית עקב מחלה, הפסדת לימודים והפסדת כסף של מספר שעות עבודה.“

במקרה השלישי, 57% מהמשתתפים בחרו להישאר בבית בזמן מחלה ולא להסתכן בהדבקת אחרים, גם אם זה עולה להם בהפסד כסף מעבודתם ואו הפסד לימודים. במקרה זה ניתן לראות נטייה מובהקת של משתתפים החל מגיל הארבעים ומעלה להישאר יותר בבית ולא להגיע לעבודה או ללימודים במקרה שכזה.

שלושת המקרים הבאים מייצגים מצבים בהם המשתתפים צריכים לבחור בין ביצוע התנהגות החיונית לקבוצה אך הדורשת מידה של הקרבה עצמית, לבין הימנעות מביצוע פעולה של הקרבה שכזו.

"אתה קונה קבוע של מוצר מסוים, מאחר והינו מוצר טוב ואף פחות יקר מאחרים. עם זאת, אתה מגלה שהחברה שאתה קונה ממנה מעסיקה את עובדיה בעולם השלישי בתנאים מחפירים- משלמת מעט מאוד כסף ומספקת תנאים בריאותיים רעים"

במקרה הרביעי, 40% מהמשתתפים העידו כי יחרימו מוצר של חברה שמעסיקה את עובדיה בתנאים מחפירים ולא חוקיים, אך מצד שני 36% העידו שלא יחרימו מוצר שכזה. במקרה זה התגלה הרוב הגדול ביותר של משתתפים שלא ידעו להחליט כיצד היו מתנהגים (24%). גברים מגלים נטייה מובהקת גדולה יותר לטובתם האישית, ופחות ייטו להחרים את המוצר. כמו כן, התוצאות מראות שככל שעולה גיל המשתתפים כך נטייתם להחרים את המוצר עולה.

"אתה משתמש באתר אינטרנט לצורך הורדת עבודות. האתר מבקש ממך שעבור כל שלוש הורדות שאתה מבצע תעלה לאתר עבודה שלך על מנת להגדיל את מאגר העבודות של האתר, אם כי אינך חייב לעשות זאת הורדת מהאתר כבר שלוש עבודות"

במקרה של שיתוף מסמכים באינטרנט, בעודך משתמש במאגר הנ"ל, רק מחצית מהמשתתפים העידו כי היו משתפים ומעלים מסמכים שלהם לאותו האתר ממנו הם מורידים מסמכים לתועלתם האישית. גם כאן הנטייה לשיתוף והקרבה עולה עם הגיל.

"עמותה שאתה מאמין במה שהיא מייצגת עורכת התרמה של 10 ש"ח מכל אדם במטרה להגיע למיליון ש”ח. נציגי העמותה הגיעו לביתך בבקשה שתתרום. “

במקרה של תרומה של 10 ש"ח במהלך יום התרמה למען מטרה שאתה מאמין בה, 88% מהמשתתפים ציינו כי אכן היו מוכנים לתרום. אחוז יותר גדול מקרב הנשים, על פני הגברים, היה מוכן לתרום. יחד עם זאת, העריכו המשתתפים כי רק 48% מהאנשים היו אכן תורמים. זהו הפער הגדול ביותר בין ההערכה של ההתנהגות הפרטית של המשתתפים לבין התפיסה כיצד אחרים היו מתנהגים.

אז מה ראינו?

במקרים בהם הדילמות הן בין ניצול משאב ציבורי משותף לטובה אישית, לבין שמירתו למען הכלל, אנו אכן רואים נטייה של המשתתפים לנצל משאבים משותפים ולהביא לכלייתם, במקום לדחות את סיפוקיהם האישיים למען טובת הכלל.
ההתנהגות מחריפה ככל שהמשתתפים תופסים שהאחרים בחברה יתנהגו כך גם כן, וייתכן שגם עקב כך שהמשתתפים אינם מסוגלים להעריך את גודל המשאב – כמו שמראה דילמת המקלחת.
מקרה חריג ומעניין אנו רואים בדילמת התרומה: 88% מהאנשים מעידים כי יתרמו מכספם, בעוד הם מעריכים שרק 48% מהאנשים יפעלו כמוהם. החתכים הסוציו-אקונומיים הם דומים לאוכלוסייה ולא מסבירים פער זה.השערה אחת שניתן להעלות היא שבמצב זה, ההרגשה הטובה אשר אנשים חווים במהלך נתינת תרומה ואשר היוותה ככל הנראה מניע נוסף בהחלטה לתת את התרומה, קשה יותר להשלכה על אחרים באותו מצב, כך שרבים מעריכים שאחרים לא יתרמו כמותם.