עד כמה אנחנו מושחתים?

רונן יום טוב ואריאל איילון - 10/5/2009

"Cum vitia prosunt, peccat qui recte facit" - חברה מושחתת רודפת את הישרים

רקע

בשנים האחרונות עלתה המילה "שחיתות" פעמים רבות מעל דפי העיתון, מרקע הטלוויזיה, ובשיחות יום-יומיות. מספר נבחרי הציבור בישראל שהיו מעורבים במקרי שחיתות עלה, ונחשפו מקרים רבים של מינויים פוליטיים, טובות הנאה וניצול המעמד הציבורי.

השחיתות, שהינה שימוש לרעה בכוח ציבורי על מנת להשיג רווח פרטי, פוגעת בעקרונות הצדק, ויוצרת חוסר שוויוניות בחלוקת המשאבים החברתיים. יחד עם עליית השחיתות , עלו גם הביקורות והקריאות בקרב הציבור למגר את השחיתות ולפעול למען מיצוי הדין עם אלו המושחתים. בסקר החודש לאפריל 2009, ניסינו להציב מראה מול פניו של הציבור, ולהבין עד כמה כל אחד מאיתנו, בעומדו מול סיטואציות שונות, היה פועל בצורה מושחתת.

למשתתפים הוצגו 6 סיטואציות, בכל סיטואציה הם מגלמים תפקיד מסוים ומתבקשים לענות עד כמה הם היו פועלים בצורה מסוימת (המגלמת שחיתות) בסולם של 1-5 (1-בטוח שלא, 5-בטוח שכן). חלק מהסיטואציות מנוסחות מנקודת מבטו של מציע העסקה וחלק מנקודת מבטו של מקבל העסקה. כמו כן, נשאלו המשתתפים להערכתם מהו אחוז בעלי התפקיד הציבורי בחברה בישראל שהיו פועלים בצורה שכזו.

המדגם

הסקר היה פתוח לאורך כל חודש אפריל, ונענו לו 1286 משתתפים. בסקר יש ייצוג יתר לנשים לעומת גברים (66% לעומת 34%). הפיזור הגיאוגרפי נראה תקין (50% תושבי המרכז, 11% תושבי מחוז ירושלים, 22% תושבי חיפה והצפון, 14% תושבי הדרום ו-3% תושבי יו"ש). כצפוי יש ייצוג יתר גם ליהודים (95.3%). ההתפלגות לפי היחס לדת מראה שיש ייצוג יתר קל לחילוניים על פני המסורתיים והחרדים (62% חילוניים, 22% מסורתיים, 12% דתיים ו- 4% חרדים).

כמו סקרים אחרים במסגרת "סקר החודש", הסקר היה פתוח לגולשים הרשומים באתר ולכן אינו מהווה סקר מייצג של האוכלוסייה.

אני מושחת? תלוי...

בגרף הבא ניתן לראות, עבור כל סיטואציה, את אחוז האנשים שהעידו על עצמם שהיו מתנהגים בשחיתות, וכנגד את אחוז משרתי הציבור בחברה הישראלית שלהערכתם היו מתנהגים כך:

ראשית, ניתן להבחין בהבדלים בין ההתנהגויות בסיטואציות השונות. במקרה הראשון, קבלת כסף כשוטר בתמורה לביטול דו"ח, 6% בלבד העריך שיתנהג בצורה מושחתת, ו-70% היו נחרצים בדעתם שלא יתנהגו בשחיתות. במקרה השני, תשלום "מתחת לשולחן" למעקל הוצאה לפועל בתמורה לאי עיקול, 50% נחרצים בדעתם שלא יתנהגו בשחיתות. במקרה זה, כמו גם במקרה השלישי של מינוי מקורבים, 18% מהמדגם העריך שיתנהג בשחיתות. במקרה השישי, קבלת כסף בניגוד לחוק המתנות, ההיסוסים מתחילים - 40% בטוחים שלא יתנהגו בשחיתות ו-21% מעריכים שכן יתנהגו בשחיתות. באשר למקרה הרביעי, זירוז תהליכי בנייה תמורה הטבה (כצד נותן הזירוז), והמקרה החמישי, זירוז בדיקות רפואיות תמורת הטבה (כצד מבקש הזירוז), נראה שהנטייה כלפי התנהגות מושחתת מתחזקת. 32% מגלים נטייה חיובית לענות להצעה לזרז תהליכי בנייה, ו-40% מגלים נטייה חיובית להציע זירוז בדיקות רופאיות תמורה הטבה.

ישנו מתאם גבוה בין מדד ההתנהגות המושחתת לבין מדד תפיסת השחיתות, משמע נטייתו של אדם להתנהגות מושחתת בסיטואציה מסוימת מקושרת עם תפיסתו שבמקרה הנ"ל החברה תתנהג גם בצורה דומה. יחד עם זאת, המשתתפים תופסים שאנשים אחרים בתפקידי ציבור יפעלו בצורה מושחתת בהרבה מאשר אם היו הם עצמם בתפקיד זה. הפער הגדול ביותר קיים במקרה של קבלת כסף בתמורה לביטול דו"ח - 6% מהמדגם היה מתנהג בשחיתות בעוד הוא מעריך ש-39% מהשוטרים היו מתנהגים בשחיתות. הפער הנמוך ביותר קיים במקרה של זירוז בדיקות רפואיות תמורת הטבה, 40% מהמדגם היה מתנהג בשחיתות בעוד הוא מעריך ש-65% מהאנשים היו מתנהגים בשחיתות בפועל.

על מושחתים ומושחתים יותר...

בניתוח התוצאות מול נתונים דמוגרפיים, אנו רואים שמבחינת התנהגות, גברים מעידים על עצמם שיפעלו בצורה מושחתת יותר מאשר נשים. עם זאת, מבחינת תפיסת שחיתות, נשים תופסות את החברה כיותר מושחתת מאשר גברים. כמו כן, הנתונים מראים בצורה מובהקת שהן התנהגות מושחתת והן תפיסת שחיתות יורדות עם הגיל.

ומה באשר לחתך גישה לדת? כאן אנו מגלים שחרדים, בהשוואה לחילונים, מסורתיים ודתיים, מגלים נטייה חזקה יותר כלפי התנהגות מושחתת. יחד עם זאת, בהתייחסות לתפיסת שחיתות, אין נטייה מובהקת של קבוצה מסוימת כלפי תפיסה מסוימת.

את התשובות לסקר ניתחנו גם ביחס למאפיינים התנהגותיים ואישיותיים של המדגם. כאן אנו מוצאים כמה נקודות מובהקות ומעניינות. אנשים שמגלים נטייה גבוהה להתנהג בצורה מושחתת, הם גם אלו שמגלים פחות רצייה חברתית (הרצון לרצות את האנשים מסביבך), ואישיותם מתאפיינת בפחות נועם הליכות ופחות צורך בשליטה. אלו אנשים שערכים כמו ערך חובה, אוניברסליות ונדיבות הם פחות משמעותיים בחייהם.
מן הצד השני, אלו גם אנשים שהאמונה שלהם במניפולציות ביחסים בין-אישיים, והשימוש שלהם באגרסיביות להשגת מטרות הם גבוהים. מבחינת אישיותם, הם מתאפיינים בנטייה להשוואה חברתית של יכולות ובניטור עצמי גבוה (היכולת לשנות התנהגות בהתאם לסיטואציה החברתית) הערכים שמלווים אותם בחייהם הם ערך הכוח וערך ההנאה.
יש לציין שהמתאם בין מאפיינים אלו לבין הנטייה להתנהגות מושחתת אינו בא לידי ביטוי גם במתאם בינם לבין תפיסת שחיתות, מלבד שלושה מאפיינים: אלו שמתאפיינים בצורך בשליטה מתאפיינים גם בתפיסת שחיתות נמוכה, וכן אלו שמאמינים במניפולציות ביחסים בין-אישיים והשימוש שלהם באגרסיביות להשגת מטרות הוא גבוה, תופסים גם את החברה כמושחתת יותר. בהתייחס לתפיסת שחיתות בלבד, אנו רואים שאנשים שתופסים את החברה כמושחתת יותר מגלים יותר חרדה בהתקשרויות חברתיות והם גם בעלי נטייה גבוהה לחפש סכנות בחייהם.