הערכה של הסיכויים לשלום או עימות עם הפלסטינים

רונן יום טוב ואריאל איילון - 1/3/2009

מטרות

הסקר נערך במהלך החודשיים וחצי שקדמו לבחירות האחרונות, וניסינו לבחון דרכו את האמונה שלכם בשלושת המנהיגים הפוטנציאליים (בנימין נתניהו, ציפי לבני ואהוד ברק), בהתייחסות למנהיגים בשטחי הרשות הפלסטינית (אבו-מאזן ואיסמעיל הנייה), ובסה"כ שישה צמדי מנהיגים אפשריים. בסקר התמקדנו בארבעה תרחישים: חוזה שלום, הפסקת אש ארוכת טווח, המשך המצב הקיים, והסלמת העימות, והתבקשתם לאמוד את סיכוי כל צמד להגיע לתרחיש הנ"ל. רצינו לדעת כיצד הנטייה הפוליטית של הנבדקים (כפי שבאה לידי ביטוי בנתוני הצבעתם הקודמת ב-2006) משתלבת עם אמונתם במנהיגים השונים להגיע לתוצאות שונות, במיוחד על רקע המלחמה בעזה, שנערכה במהלך ימי הסקר, והתזוזה החזקה של הציבור ימינה.

המדגם

הסקר היה פתוח החל מה-17.11.08 ועד ה-31.01.09 ונענו לו 550 משתתפים. בסקר יש ייצוג יתר לנשים לעומת גברים (58% לעומת 42%). הפיזור הגיאוגרפי נראה תקין (45% תושבי המרכז, 10% תושבי מחוז ירושלים, 26% תושבי חיפה והצפון, 14% תושבי הדרום ו-5% תושבי יו"ש). כצפוי יש ייצוג יתר גם ליהודים (96.6%). ההתפלגות לפי היחס לדת מראה שיש ייצוג יתר קל לחילוניים בעיקר על פני המסורתיים והחרדים (56% חילוניים, 26% מסורתיים, 14% דתיים ו- 4% חרדים). כמו סקרים אחרים במסגרת "סקר החודש", הסקר היה פתוח לגולשים הרשומים באתר ולכן אינו מהווה סקר מייצג של האוכלוסייה, מצד שני הסקר מדגים מגמות חשובות בחברה הישראלית.

ציפי – תעשי לי שלום

אז מי הפרטנר לשלום? ובכן, נראה כי התשובה כאן ברורה, וכי אמונת הציבור בהגעה להסכם שלום עם הפלסטינים, אכן חזקה יותר כאשר שותפנו בצד השני הוא אבו-מאזן (25%) מאשר איסמעיל הנייה (15%). באופן כללי, ישנה העדפה לליבני כמנהיגה בעלת הסיכויים הגדולים ביותר להגיע לסכם שלום, 22% לליבני לעומת 19% לברק, ו-17% לנתניהו. כשמנתחים את התוצאות על רקע נטייתם הפוליטית של הנבדקים, אנו רואים בצורה מובהקת כי אנשי המרכז מאמינים ביכולתה של ליבני להגיע להסכם שלום עם אבו-מאזן (36%) על פני קבוצות השמאל או הימין.

הנתון המעניין ביותר הוא אולי ההערכה בקרב המדגם ביכולתו של נתניהו להגיע להסכם שלום עם אבו-מאזן. כאן, אנו רואים שבצורה מובהקת אלו דווקא אנשי השמאל אשר נותנים את הסיכויים הגדולים ביותר לנתניהו להגיע להסכם שלום עם אבו-מאזן (29%, לעומת 22% בקרב אנשי מרכז, ו-16% בקרב אנשי ימין). יחד עם זאת, אנשי השמאל מעריכים כי סיכוייו של נתניהו להגיע להסכם שלום עם אבו-מאזן (29%) דומים לשל ליבני, וגדולים משל ברק (21%).

אנשי המרכז, לעומתם, נותנים את אמונם באופן בולט במנהיגתם ציפי ליבני. באשר לאמונה בהגעה להסכם שלום מול הנייה, לא נראים הבדלים מיוחדים בין הקבוצות באמונם במנהיג זה או אחר...

השמאל מאמין בביבי להפסקת אש

באשר ליכולת להגעה להפסקת אש לטווח ארוך עם הפלסטינים, בדומה לאמונה בהגעה להסכם שלום, במדגם שלנו רואים נטייה להאמין כי גדול הסיכוי לכך כאשר שותפנו בצד השני הוא אבו-מאזן (34%) מאשר איסמעיל הנייה (25%). גם כאן, חוזרת מגמת אמונתם של אנשי המרכז בליבני באופן מובהק, הן ביתרונה להגעה להפסקת אש ארוכת טווח מול אבו-מאזן, והן מול הנייה. ואנשי השמאל? לפחות בהתייחסות ליכולת להגיע להפסקת אש מול אבו-מאזן (ולא מול הנייה), הם מעריכים שסיכוייו של נתניהו (44%) גבוהים מאלו של ליבני (32%), וברק (26%). הערכתם זו של אנשי השמאל ביחס לסיכויי נתניהו מול אבו-מאזן בהגעה להפסקת אש, בולטת גם ביחס למצביעי המרכז (35%) או הימין (32%).

ומה באשר להמשך המצב הקיים? כאן, רוב רובו של המידגם מעריך כי הזוג ליבני-אבו-מאזן הוא בעל הסיכויים הגדולים ביותר לכך שהמצב הנוכחי יימשך כפי שהוא (54%), וזאת באופן מובהק מעל שאר הזוגות.

בהתייחסות להסלמת העימות, גם כאן, כצפוי, רוב המידגם מעריך שהסיכוי להחרפת העימות גדול יותר כאשר הנייה עומד בצד השני (44%), מאשר אבו-מאזן (35%). הציבור מאמין כי לנתניהו יש את הסיכויים הגדולים ביותר להביא להחרפת העימות (45%), לעומת ברק (41%) או ליבני (38%). נתון מעניין הוא שאנשי השמאל מאמינים שיש סיכוי של 40% שהעימות יחריף, אם ליבני ואבו-מאזן יעמדו בשני הצדדים. זאת לעומת אנשי הימין (36% סיכוי שליבני ואבו-מאזן יחריפו העימות) או אנשי המרכז (32%). אלו האחרונים ממשיכים להראות אמונה בליבני,בכך שנתונים לה את הסיכוי הנמוך ביותר (35%) להביא להסלמה בעימות מול אבו-מאזן או הנייה, מאשר סיכוייהם של נתניהו (46%) או ברק (40%).

לסיכום

ככלל, ניתן לומר שכ-20% מהמידגם מאמינים באפשרות להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים וכ-29% מהמידגם מאמינים ביכולת להגיע להפסקת אש ארוכת טווח, ללא קשר למנהיגים. אמונה זו עולה כאשר מדברים על אבו-מאזן כשותף בצד הפלסטיני, על פני הנייה. יחד עם זאת, האופטימיות לא גדולה והמדגם מעריך שיש סיכוי של 47% שהמצב יימשך כמו שהוא, וסיכוי של 41% שהמצב אף יחריף.

אנשי המרכז לא מפתיעים בבחירותיהם, ואכן רואים בציפי ליבני את מנהיגתם. אלו נותנים לה את הסיכויים הטובים ביותר להגיע להסכם שלום, להפסקת אש ארוכת טווח ולמנוע את הסלמת העימות. יחד עם זאת, אנשי המרכז גם נוטים להעריך את סיכוייה בהמשך המצב הקיים, כסיכויים גבוהים יותר מאשר נתניהו או ברק.

אנשי הימין, לעומתם, לא מראים עדיפות מיוחדת לנתניהו בהגעה לתרחישים הנ"ל, מלבד יכולתו להגיע להפסקת אש. באשר לתהליך השלום, גם לאנשי הימין ברור כי נתניהו הוא לא האדם המתאים לתהליך שלום. נראה שהנתונים מצביעים על ייאוש של אנשי השמאל מאהוד ברק כמנהיג שיכול לקדם את תהליך השלום או להביא להפסקת אש ארוכת טווח. הם גם מאמינים, כי בהינתן מצב בו ברק ואבו-מאזן יהיו בשלטון, המצב יסלים עוד יותר, מאשר אם נתניהו או ליבני יעמדו בראשות הממשלה. חוסר האמונה בברק, בא לידי ביטוי בעלייה באמונתם של אנשי השמאל בליבני ובנתניהו. העדפה חזקה ביותר נתנו אנשי השמאל לנתניהו ביחס ליכולת להגיע להפסקת אש ארוכת טווח. שינויים אלו באו לידי ביטוי בתוצאות הבחירות האחרונות. ניתן להעריך שמעבר לנדידה של קולות מהשמאל למרכז, היו גם קולות לא מעטים שנדדו מהשמאל לימין, בזכות אמונתם בביבי כמנהיג חזק.