ההשפעה של פוליטיקאים על המערכת הפוליטית

אריאל איילון - 17/11/2008

כאשר התחלנו לערוך את הסקר הזה, ציפי ליבני התמודדה עם המשימה של הרכבת הממשלה. רק חודש עבר והתמונה התהפכה על פיה והיום המדינה בהתארגנות לקראת בחירות כלליות שיערכו ב- 10 בפברואר 2009. זו דוגמא קטנה למהירות שבה מתחלפת לה המציאות הפוליטית בארץ. עד מוצ"ש ה- 15/11 נענו לסקר זה רק 370 משיבים ומצאתי את עצמי בבעיה. במצב נורמלי הייתי פשוט ממשיך לפרסם את הסקר ומפרסם מאמר על משהו אחר, אבל הייתי די בטוח שאם הייתי מפרסם את תוצאות הסקר בעוד כחודש - תוצאות הסקר עשויות להיות לא רלוונטיות לחלוטין. זו הסיבה שהחל במוצ"ש, ובמהלך ראשון, חלק גדול מהחברים ברשימת התפוצה של האתר קיבלו בקשה מיוחדת בדוא'ל ושמחתי מאוד לראות שרבים נענו לה. כך התאפשר להציג את תוצאות הסקר שנערך בקרב מדגם כולל של 867 משתתפים.

ההכנה לסקר

כאשר התכוננתי לערוך את הסקר, התלבטתי מאוד לגבי מספר סוגיות. ראשית, רציתי לעשות משהו שיחדש לכם (ונדמה לי שהסקר משיג את המטרה בנושא זה) שנית, בגלל הפורמט, הסקר הזה לא יכל היה להיות מה שהוא צריך להיות: במצב אידיאלי - הייתי מכניס לרשימה את כל חברי הכנסת ואנשי מפתח נוספים במערכת הפוליטית. במצב הנוכחי נאלצתי לבחור את מי להכניס ומי לא. ברור שלחלק גדול מכם וודאי יש ביקורת על הבחירות שעשיתי. ביקורת אחת שכבר קיבלתי, הייתה מגולש שהתלונן על כך שהכנסתי את הרב עובדיה יוסף לרשימה. ובכן אני אתייחס לפחות לביקורת הזאת: אני מקווה שברור שלא הייתה כאן כוונה לפגוע בכבודו של הרב - אבל כאשר התלבטתי מי צריך להיות ברשימה מטעם אנשי ש"ס, היה לי ברור שאין טעם ליצור רשימה בלעדי הרב עובדיה יוסף. רמת השליטה שלו באחת המפלגות הגדולות בישראל היא ללא תקדים ולפיכך הוא דמות פוליטית חשובה. יכולתי להכניס את אלי ישי... אבל בכל צומת החלטה הוא טורח להבהיר שהוא בסך הכל יועץ ומבצע את ההחלטות של הרב ולא מעבר לכך ולכן אם אני צריך לשאול את השאלה שלי וצריך לבחור בין הרב ובין אלי ישי - ברור לי שחשוב הרבה יותר לשאול את השאלה בנוגע לרב.

מה שכן - בהיסח הדעת נפלו 2 טעויות ברישום שמות של שני חברי כנסת, אני מניח שהטעות הראשונה היא חשובה יותר והיא שהתבלבלתי בשמו הפרטי של חבר הכנסת איתם ובמקום לכתוב 'אפי איתם' נכתב 'רפי איתם'. גם בנוגע לטעות הזו קיבלתי הערה - ואני מודה לגולש שהאיר את עיני לנושא. הטעות השניה היא לגבי שמו של חבר הכנסת גדעון סער ששמו נכתב בטעות 'גדעון סהר'. סביר להניח שהטעות הראשונה השפיעה על יותר אנשים ולכן צריך לקחת את התוצאה לגבי חבר הכנסת איתם בזהירות. בכל מקרה, אני מתנצל על כך.

המדגם

הסקר היה פתוח החל מה- 16 באוקטובר ועד ה-16 בנובמבר ונענו לו 867 משתתפים. בסקר יש ייצוג יתר לנשים לעומת גברים (63% לעומת 37%). הפיזור הגיאוגרפי נראה תקין (50% תושבי המרכז, 12% תושבי מחוז ירושלים, 23% תושבי הצפון, 12% תושבי הדרום ו-3% תושבי יו"ש). כצפוי יש ייצוג יתר גם ליהודים (95.6%). ההתפלגות לפי היחס לדת מראה שיש ייצוג יתר קל לחילוניים בעיקר על פני המסורתיים והחרדים (63% חילוניים, 19% מסורתיים, 13% דתיים ו- 5% חרדים).

כמו סקרים אחרים במסגרת "סקר החודש", הסקר היה פתוח לגולשים הרשומים באתר ולכן אינו מהווה סקר מייצג של האוכלוסיה. עם זאת, התוצאות (ברמת התמיכה בגושים הפוליטיים) מאוד קרובות לרמה הנמדדת בסקרים אחרים ולכן התוצאות מעניינות במיוחד שכן הן ללא ספק משקפות מגמות חשובות באוכלוסיה.

התמיכה במפלגות

השאלה הראשונה הייתה - "אם הבחירות היו נערכות היום בעד מי היית מצביע/ה". כאשר מורידים את הצעירים מדי (3.6%), אלו שמצהירים שלא יצביעו (7.6%) ומתלבטים (16.5%) נשארים עם מדגם של 588 משתתפים אשר תרגום ההתפלגות שלהם למנדטים מצביעה על התמונה הבאה:
הימין: הליכוד 31, האיחוד הלאומי 14 וישראל ביתנו 6 - סה"כ 51 מנדטים.
החרדים: ש"ס 4 ויהדות התורה 4 - סה"כ 8 מנדטים.
המרכז: קדימה 36 והגמלאים 1 - סה"כ 37 מנדטים.
השמאל: מרץ 14, העבודה 8 והמפלגות הערביות 2 - סה"כ 24 מנדטים.

התוצאות הללו מספקות תמונה של ההטיה הנובעת מזהות גולשי האתר. יש פחות מדי ערבים, פחות מדי תומכי ש"ס ויש ייצוג יתר קל לתומכי האיחוד הלאומי ומרץ. תמונת הגושים, עם זאת, מאוזנת למדי גם בסקר הזה - 59 לגוש הימין/חרדים לעומת 61 לגוש המרכז/שמאל. זאת בניגוד קל לסקרים המפורסמים בימים אלה בכלי התקשורת המעניקים לגוש הימין/חרדים 61 מנדטים לעומת 59 של המרכז והשמאל.

ההשפעה של הפוליטיקאים

ההיבט המעניין יותר בסקר זה, הייתה השאלה השנייה: "לדעתך, עד כמה האנשים הבאים ממלאים תפקיד חיובי בפוליטיקה הישראלית" ולאחר מכן הוצגה למשתתפים רשימת האנשים הפוליטיים שמוצגת בגראף להלן. המשתתפים יכלו לסמן שהם אינם מכירים את האדם, או לסמן שהשפעתו חיובית (הצבע הירוק בגראף - "בעיקר חיובית" ו"נוטה להיות חיובית"), נייטרלית (הצבע הצהוב בגראף) או שלילית (הצבע האדום - "נוטה להיות שלילית" ו"בעיקר שלילית"). הגראף הבא מצביע על התוצאות שהתקבלו בקרב כל המדגם (גם אלו שמתלבטים, צעירים או לא מצביעים):

ראשית, מה שחשוב לחזור עליו, מן הסתם התמונה מוטה מעט לגבי קבוצות שלהן יש ייצוג חסר - כך סביר להניח שהתמונה לגבי חברי הכנסת הערביים מעט חיובית יותר באוכלוסיה הכללית וגם חיובית יותר לגבי הרב עובדיה יוסף. מעבר לכך ברמת המועמדים לראשות הממשלה - מצבה של ציפי ליבני נראה טוב מאוד והיא נתפסת כפוליטיקאית חיובית מאוד במרכז והשמאל ואפילו גם בימין. מצבו של בנימין נתניהו נראה לא רע גם כן - הוא נתפס בצורה חיובית מאוד בימין אבל הבעיה שלו היא שהוא נתפס בצורה שלילית למדי גם במרכז ולא רק בשמאל. מצבו של אהוד ברק הוא עגום ביותר וכ- 60% ראו בתרומה שלו תרומה שלילית.

עמי איילון - מקרה מבחן

הניתוח להלן מתמקד במצבו של חבר הכנסת עמי איילון. התוצאות הללו מעניינות במיוחד משום שלעיתים נדירות מתפרסמות תוצאות המשקפות את מצבם של אישים פוליטיים כאשר הם עוברים מפלגה. הוא לא הראשון שעושה את זה - אבל לשם שינוי יש לנו ממצאים - האם זה שיפר את תדמיתו בציבור או פגע בה?

על מנת לבחון את השאלה הפרדנו בין המשתתפים שנענו לסקר עד מוצ"ש האחרון (321) לבין האנשים שענו לסקר מאז מוצ"ש (546). ובכן - נראה שהתשובה לשאלה היא ברורה, לפחות במדגם שלנו. מצבו של עמי איילון נפגע מאוד בשל התנהלותו בימים האחרונים: בקרב המדגם הראשון תדמיתו היא חיובית ביותר (44.6% תפסו אותו באופן חיובי לעומת 18.8% שתפסו אותו באופן שלילי). המצב משתנה באופן מהותי ובקרב המדגם השני תדמית זו נפגעה ביותר (30.7% תופסים אותו באופן חיובי לעומת 28.8% שתופסים אותו באופן שלילי).

המשתתפים עד ה-15/11

המשתתפים ב- 16/11