הגבול הדק שבין מציאות לדמיון:
התקשרות ופנטזיות מיניות

דר' גורית בירנבוים - 5/11/2008

המערכת ההתנהגותית המינית מהווה חלק אינטגרלי ממערכת יחסים זוגית רומנטית. המערכת המינית, על שלל רכיביה הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים, מהווה מצע להתפתחותו של קשר רגשי בין בני הזוג, והיא תורמת לחיזוקו של הקשר הזוגי ולשימורו לאורך ימים. חקר הפנטזיות המיניות מאפשר חשיפת פן ייחודי ממכלול קוגניטיבי-רגשי זה של ההוויה המינית-מערכתית, שכן הפנטזיות, מעצם היותן פרטיות ובלתי תלויות בנוכחות ממשית של דמויות אחרות, מאפשרות לאדם לתת דרור למאוויו הכמוסים, מתוך היותו משוחרר ממגבלות המציאות ומכבלים חברתיים ונורמטיביים. יחד עם זאת, פנטזיות מיניות עשויות לשקף התנסויות קודמות, כמו גם להשפיע על התנהגויות מיניות ומערכתיות עכשוויות ועתידיות. ואמנם, לפנטזיה המינית עשויים להקשר תפקידים מערכתיים שונים; כך, למשל, עשויה הפנטזיה המינית לסייע להגביר את התשוקה המינית במערכת היחסים הקיימת או להוות חלופה לבגידה ולפירוק מערכת היחסים הקבועה.

מנקודת ראות פסיכו-אבולוציונית, חוויתן האוניברסלית של פנטזיות מיניות מעלה את האפשרות, שבמרוצת האבולוציה האנושית סייעו הפנטזיות לשימור קשרים ארוכי טווח, שהיוו מסגרת לגידול מוצלח של צאצאים, על ידי תפקודן כאמצעי להעצמת התשוקה בין בני הזוג. לפיכך, פנטזיות מיניות הגבירו את פוטנציאל הרבייה של אותם אנשים, שדמיינו תכנים מיניים מעת לעת. יחד עם זאת, עד כה טרם נערך מחקר, שבחן באופן שיטתי את תפקידן של הפנטזיות מיניות, התהליכים המובילים להופעתן במסגרת קשר זוגי קיים, כמו גם את השלכותיהן על איכות הקשר. יתר על כן, גם התיאוריות והמחקרים, שדנו בתפקיד הפנטזיה המינית, התמקדו בעיקר בתרומתה לעוררותו ולתפקודו המיניים של הפרט ובניסיון להסביר הבדלים בין המינים והבדלים בין אנשים בשכיחות הפנטזיות המיניות ובתכניהן, ומיעטו להתייחס לתפקידיה המערכתיים של הפנטזיה המינית.

למרות שהפנטזיות המיניות מתחוללות במוחו של הפרט, אין הן מנותקות לחלוטין מהקשרים זוגיים, והן יכולות הן לכלול תכנים רומנטיים והן להתעורר במהלך התרחשויות מערכתיות. לאור איכויותיה הייחודיות של הפנטזיה והאינטראקציות הפוטנציאליות בינה לבין המערכת הזוגית, במסגרתה היא מתהווה, מפתיע מיעוט המחקר, שדן בהקשריה הזוגיים של הפנטזיה המינית. המחקר הנוכחי נועד לשפוך אור על סוגיית תפקידה של הפנטזיה המינית בקשרים זוגיים רומנטיים ומתעתד לבחון את הנסיבות המערכתיות, בהן תכני פנטזיות מיניות ייחודיים מתעוררים. כך, למשל, ניתן יהיה להעריך, האם קונפליקטים בין בני הזוג או שינויים ברמת משתנים מערכתיים, כדוגמת שביעות רצון, תשוקה, אינטימיות, מחויבות וביטחון בקשר הזוגי ישנו את תדירות הפנטזיות ואת התכנים השונים המתעוררים במהלכן. בפרדיגמת "החוויות היומיומיות" הננקטת במחקר הנוכחי, מתבקשים הנבדקים להעריך ממדים ממוקדים יותר של המערכת הזוגית ושל תכני הפנטזיות המיניות בסמוך לזמן התרחשותם ולאורך זמן באמצעות מתודה של מחקר יומן. שימוש בפרדיגמה זו מצמצם את ההטיות בהערכה של הנבדקים, והוא עשוי להצביע על הדינמיקה שקיימת בין הזירה הזוגית לזירה המינית, כפי שהיא באה לידי ביטוי לאורך זמן, כמו גם על כיוון אפשרי להשפעות ההדדיות שבין שתי המערכות.

המחקר הנוכחי בחן, אם כך, את הנסיבות המערכתיות, בהן תכני פנטזיות מיניות ייחודיים מתעוררים, תוך אימוץ נקודת ראותה של תיאוריית ההתקשרות (Bowlby, 1969/1982). במחקר השתתפו 50 זוגות, אשר מלאו מדי יום במשך כשלושה שבועות שאלון יומן. חלקו האחד של שאלון היומן היה פתוח והתייחס לתוכני הפנטזיות שהתעוררו באותו יום, ותגובות הנבדקים בחלק זה עברו ניתוחי תוכן, וחלקו האחר היה מובנה, והכיל שאלות לגבי ממדים שונים הקשורים לאיכות האינטראקציה הזוגית והמינית שבין בני הזוג.

ממצאי המחקר מורים, כי חרדה התקשרותית נקשרה לתדירות פנטזיות גבוהה, לרצון עז באינטימיות ולתפיסת האחר והעצמי כמביעים חום ואהבה. להבדיל, הימנעות התקשרותית נקשרה לתדירות נמוכה של פנטזיות מיניות, לדיכוי ביטויי אינטימיות ולתפיסת האחר בצורה מרוחקת, מנוכרת ושלילית. נוסף על כך, לאינטראקציות חיוביות הייתה השפעה "מיטיבה" על תפיסת העצמי והאחר, ללא תלות במגדר או באוריינטציית ההתקשרות, כך שהן האחר והן העצמי תוארו כמביעים יותר חום ואהבה בעקבות אינטראקציות זוגיות חיוביות. לעומת זאת, הקשר בין חוסר בטחון התקשרותי לתכני הפנטזיות הועצם באותם ימים, בהם התרחשו אינטראקציות שליליות בין בני הזוג; גבוהים בממד החרדה הגיבו לאינטראקציות שליליות עם בן זוגם בהעלאת תדירות הפנטזיות המיניות ובעלייה בתפיסת העצמי ככנוע ובניסיונות לרצות את האחר, ואילו גבוהים בממד ההימנעות הגיבו לאינטראקציות שליליות עם בן זוגם בהגבלת תכנים אינטימיים, בשימת דגש בסיפוק צרכים מיניים ובהגברת שימוש במין לצורך האדרה עצמית ותחושת שליטה.

הסבר אפשרי לדפוס זה הינו שאינטראקציות שליליות עשויות להגביר את חרדת הנטישה של הגבוהים בממד החרדה, כך שהצורך שלהם להשתמש במין לצרכי התקשרות עולה. אינטראקציות שליליות גם מאיימות על הגבוהים בממד הנמנעות, אך במקרה זה, הן דוחפות אותם לשימוש הגנתי במין כאמצעי לתגבור ערכם העצמי והתחושות החיוביות בכלל. התנהלות זו מאפשרת להם להשיב לעצמם את השליטה במצב באמצעות הרחקה רגשית. ממצאים אלה מעלים את האפשרות, כי הפנטזיות המיניות משקפות את מטרות הקשר והמטרות האישיות, שמאפיינות את אוריינטציות ההתקשרות השונות. הפרט מנסה להשיג מטרות אלה באמצעות האסטרטגיות המוכרות לו, גם בעולם הווירטואלי, כך שהפנטזיה מהווה, בעצם, פיצוי על צרכים לא ממומשים באמצעות אסטרטגיות ההתקשרות הקיימות.