סקר הישרדות

אריאל איילון - 13/4/2008

הסקר היה פתוח בין ה- 17/2/2008 ועד ה- 5/03/2008 ונענו לו 806 משתתפים. כמו סקרים קודמים - גם סקר זה אינו סקר מייצג של האוכלוסיה, אבל גם במקרה זה יש מגוון גדול של אוכלוסיות שנענו לו - יש כרגיל יותר נשים במדגם (68%), אבל במקרה זה, בניגוד לסקרים קודמים יש מספר דומה של רווקים (53%) ונשואים (40%). 96% יהודים, 63% חילוניים, 23% מסורתיים, 11% דתיים ו- 3% חרדים. ממוצע הגיל של הנענים - 29. 42% הם הורים לילדים.

3 שאלות מרכזיות היו בסקר הזה. השאלות עצמן והתפלגות התשובות מוצגת להלן:

האם את/ה צופה בתוכנית?

הצפייה בתוכנית גבוהה בקרב רוב הקבוצות באוכלוסייה אולם היא מתמעטת בקרב מבוגרים מעל גיל 50 וחרדים. הניתוחים הבאים שיוצגו נערכו בקרב האוכלוסייה שדיווחה על צפייה בתוכנית - 640 משתתפים.

מי לדעתך ינצח בתוכנית?

הסקר התחיל כשגם הרבה אנשים אחרים היו עדיין רלוונטיים... והיו גם אנשים לא מעטים שחשבו שמי מהם יזכה, כך לדוגמא כמעט 9% חשבו שליה תזכה. בגראף למעלה ציינתי רק את מי שרלוונטי ליום הפרסום של מאמר זה - 9/4. נראה שאין הפתעה גדולה בכך ששני המועמדים אשר נתפסים כבר כמה שבועות כבעלי הסיכויים הטובים ביותר לזכייה הם נועם טור ודן מנו.

עד כמה לדעתך המועמד ראוי לזכות?

בעקבות החשיבות שניתנה לשאלת "הראוי" - החלטתי לבדוק עד כמה המשתתפים נתפסים כראויים לזכייה. במקרה זה - לא היה בהכרח רלוונטי עד לאן המועמד הגיע - אלא כיצד נתפסת הדרך שבה שיחק. במקרה זה נועם טור נתפס ללא ספק כמשתתף הראוי ביותר לזכייה. השאלה שעניינה אותי עכשיו היא האם יש הבדלים במידה בה המשתתפים נתפסים כראויים בין קבוצות אוכלוסייה שונות. הניתוח הבא נעשה על המשתתפים המובילים:

נועם טור

כן - ההבדלים שאתם רואים בגראף הם מובהקים סטטיסטית - ואפשר מן הסתם לקרוא לזה "אפקט נועם". נועם הוא ללא ספק פופולרי יותר בקרב הבנות. ומה שמעניין הוא שהפופולריות הזאת אינה מוגבלת לבנות טיפש-עשרה...

מושיק ליפץ

גם הפעם ההבדלים שרואים בגראף הם מובהקים סטטיסטית... ונשים תופסות את מושיק כראוי יותר מאשר גברים. מה שבעיניי מעניין הוא שקרב קבוצת הגיל המבוגרת יותר - יש את ההבדלים הגדולים ביותר בין נשים וגברים. גברים מבוגרים יותר תופסים את מושיק כפחות ראוי משום מה...

ליה גל

גם הפעם ההבדלים שרואים בגראף הם מובהקים סטטיסטית... ונשים תופסות את ליה כראויה יותר מאשר גברים. שוב בולט הפער בין נשים וגברים שנוצר בקבוצת הגיל המבוגרת יותר.

משה דן

במקרה של משה - שוב יש הבדלים מובהקים בין המינים - ובנים נוטים לראות אותו כקצת יותר ראוי מאשר תופסות אותו נשים. מקרה של שוביניזם נשי?

במקרה של השלשה שנשארה (נכון לעכשיו) על האי של "טאיינו" - אין הבדלים מובהקים בין קבוצות האוכלוסיה. במקרה של דן מנו - ההבדלים מזעריים במיוחד.

אמונות

מועמדים כמו נועם או יעל לא נוטים לייצר אנטגוניזם כלפיהם וקל להבין מדוע הם אהודים, אבל מה לגבי דן מנו? לפיכך חשבתי לבדוק האם ניתן להסביר את התמיכה במועמדים על פי אמונות, במקרה הנוכחי חשבתי שיהיה רלוונטי במיוחד לבדוק האם התמיכה במועמדים משתנה בהתאם לתפיסות המוסריות של הצופה ולכן הצלבתי נתונים עם אנשים שענו גם על שאלון אמונות לגבי מוסר.

השאלון, שנבנה על פי מודל של החוקר דונלסון פורסייט מודד 2 מימדים של חשיבה מוסרית: הראשון, האמונה ברלטיביזם - היינו, האמונה שמערכות מוסר לא יכולות להיות אוניברסאליות ובמקרים שונים מה שנחשב מוסרי יכול להשתנות ולהפוך להיות לא מוסרי ולהפך. השני, האמונה באידיאליזם - היינו, האמונה שהדרך חייבת להיות מוסרית לא פחות מהתוצאה.

הצלבה בין אנשים אשר ענו לסקר הישרדות וטענו שראו את התוכנית (לפחות במעט מקרים) לבין אנשים אשר ענו על שאלון אמונות לגבי מוסר מעלה שאכן אמונות מוסריות משפיעות על הדרך שבה נתפסים חלק מהמועמדים.

מושיק ליפץ

הגראף מתאר עד כמה מושיק ליפץ נתפס כראוי בעיני אנשים אשר שונים במידה בה הם מאמינים ברלטיביזם ואידיאליזם. אפשר לראות שהוא נתפס ראוי מאוד (למעשה כמעט באותה רמה כמו נועם) בעיני אנשים המאופיינים באידיאליזם גבוה (ז"א מאמינים שהדרך חשובה לא פחות מהמטרה) ורלטיביזם נמוך (ז"א מאמינים שחוקי מוסר הם אוניברסליים וחייבים להיות דומים בכל מקום ומצב). והוא נתפס כפחות ראוי בעיני אנשים המאמינים באידיאליזם נמוך (המטרה חשובה יותר מהאמצעים) ורלטיביזם גבוה (יש מצבים והקשרים המחייבים חוקי מוסר קצת שונים).

דן מנו

במקרה של דן - שלא במפתיע, אנשים המאמינים מאוד באידיאליזם (הדרך חשובה כמו המטרה) נוטים לתפוס אותו כמועמד שלא ראוי כל כך לזכייה, זאת בניגוד לאנשים אשר מאמינים באידיאליזם נמוך (המטרה חשובה יותר) אשר נוטים לתפוס אותו כמשתתף ראוי. מעניין לראות שהקבוצה שנוטה לתפוס אותו בצורה השלילית ביותר היא דווקא הקבוצה שמאופיינת באידיאליזם גבוה (לא מפתיע) ורלטיביזם גבוה (זו הנקודה המפתיע). כאילו כדי לומר שאמנם חוקי מוסר עשויים להשתנות בהקשרים שונים, אבל דן נתפס בעיניהם כחוצה גבול שלא צריך לחצות אותו.

ליה גל

במקרה של ליה - כאשר האידיאליזם גבוה, יש נטייה קלה לראות אותה כמועמדת ראוייה. המצב משתנה בצורה דרמטית בקרב אנשים אשר מאמינים באידיאליזם נמוך (ז"א המטרה מקדשת את האמצעים אם היא משיגה תוצאה טובה). במקרה זה שילוב של אידיאליזם נמוך ורלטיביזם נמוך יוצר את התפיסה החיובית ביותר שלה ולעומת זאת כאשר הרלטיביזם הוא גבוה - זה יוצר את התפיסה השלילית ביותר שלה. מדוע זה קורה לדעתכם?