אינטליגנציה רגשית

אריאל איילון - 20/11/2006

המאמר הנוכחי עוסק באינטליגנציה רגשית. אם לא עניתם על השאלון עד כה - כדאי לענות עליו עכשיו לפני שאתם קוראים. אם עניתם עליו - אולי תרצו לענות עליו שוב, כדי לזכור על מה מדובר.

מאז פרסום הספר "אינטליגנציה רגשית" ב- 1995 ע"י דניאל גולמן, המושג תפס תאוצה בקרב הציבור הרחב וחוקרים כאחד. עם זאת, שתי הגישות שהתפתחו למדידת אינטליגנציה רגשית נמצאו בעייתיות. מבחינה תיאורטית, אינטליגנציה רגשית אמורה להיות נפרדת ושונה הן מאינטליגנציה והן מתכונות אישיות מוכרות. אם זאת מדדים שנבנו תוך התייחסות לאינטליגנציה רגשית (EQ) כאל יכולת נמצאו במתאם גבוה מדי עם אינטליגנציה (IQ) ולעומת זאת מדדים שנבנו תוך התייחסות לאינטליגנציה רגשית כאל תכונות נמצאו במתאם עם מדדים שבחנו תכונות אישיות מוכרות.

השאלון הנוכחי, נבנה ע"י Barchard תוך התייחסות לאינטליגנציה רגשית כאל אוסף תכונות אשר שונות מהתכונות הנמדדות בשאלוני האישיות הרגילים. בניגוד למה שתואר קודם, השאלון הנוכחי לא נמצא במתאם עם אינטליגנציה או תכונות אישיות. הייתכן שזה השאלון שחיפשנו?

המדגם

המדגם שלנו כלל 2800 משיבים לשאלון באתר. ההענות לשאלון משקפת למדי את ההענות באתר. 75% מכלל המשיבים הן נשים, 77% רווקים, 95% יהודים ו- 70% חילוניים. ממוצע הגילאים של המשתתפים הוא 26.

האם קיימים הבדלים בין המינים?

הבעה של רגשות חיוביים

דוגמא: "אני מביע את החיבה שלי באופן פיזי". בגרף להלן מוצגים הממצאים לגבי הבעה של רגשות חיוביים, ו... כן יש הבדל מובהק גם לפי מין וגם לפי גיל. נשים מביעות יותר רגש חיובי מאשר גברים ומבוגרים מביעים יותר רגש חיובי מאשר צעירים יותר.

הבעה של רגשות שליליים

דוגמא: "אני צועק כשאני עצבני". בגרף להלן מוצגים הממצאים לגבי הבעה של רגשות שליליים, ו... גם הפעם יש הבדל מובהק גם לפי מין וגם לפי גיל. נשים מביעות יותר רגש שלילי מאשר גברים ומבוגרים מביעים יותר רגש שלילי מאשר צעירים יותר.

קבלת החלטות מבוססת רגש

דוגמא: "כשאני צריך לקבל החלטה חשובה, אני נוהג להקשיב לתחושות שלי". בגרף להלן מוצגים הממצאים לגבי מעורבות רגשות בקבלת החלטות, הפעם יש הבדל רק לפי מין - נשים מערבות יותר רגשות בקבלת החלטות מאשר גברים.

תגובה לרגש חיובי

דוגמא: "אני לא יכול להישאר במצב רוח רע אם אנשים סביבי שמחים". בגרף להלן מוצגים הממצאים לגבי המידה שבה אנו מגיבים באופן חיובי לרגשות חיוביים שמביעים אחרים, שוב חוזר הדפוס שניכר בתחילה - הבדלים מובהקים לפי מין וגיל. נשים מגיבות יותר לרגש חיובי מאשר גברים, ומבוגרים מגיבים יותר לרגש חיובי מאשר צעירים.

תגובה לרגש שלילי

דוגמא: "אני סובל כאשר אחרים מרגישים צער". בגרף להלן מוצגים הממצאים לגבי המידה שבה אנו מגיבים באופן שלילי לרגשות שליליים שמביעים אחרים, גם כאן חוזר הדפוס שניכר בתחילה - הבדלים מובהקים לפי מין וגיל. נשים מגיבות יותר לרגש שלילי מאשר גברים, ומבוגרים מגיבים יותר לרגש שלילי מאשר צעירים.

פתיחות לרגשות

דוגמא: "אני שם לב לרגשות שלי". בגרף להלן מוצגים הממצאים לגבי המידה שבה אנחנו מנסים להבין את העולם הרגשי שלנו, גם במקרה זה חוזר הדפוס הקודם - יש הבדל מובהק לפי מין ולפי גיל, אבל הפעם זה מעט מורכב יותר. במקרה זה גם האינטראקציה בין המשתנים מובהקת. נראה שהחברה הצעירים פתוחים במידה שווה יחסית לעולם הרגשי, ללא הבדל בין המינים. בשנות ה- 20 ובגילאים מבוגרים יותר, נשים מפתחות את הפתיחות וההבנה של עולמן הרגשי ואילו אנחנו (הגברים)... נשארים באותו מקום.

אמפטיה

דוגמא: "אני מאמין שפושעים צריכים לקבל עזרה ולא עונש". בגרף להלן מוצגים הממצאים לגבי המידה שבה אנחנו מרגישים אמפטיה כלפי מצוקות של אנשים שאינם קרובים לנו, גם במקרה זה חוזר הדפוס הקודם - יש הבדל מובהק לפי מין ולפי גיל. נשים מרגישות יותר אמפטיה כלפי סבלם של אנשים רחוקים, הדפוס לפי גיל הוא פחות ברור. בגילאים הצעירים אנו רואים קצת עלייה ובגילאים מאוחרים יותר רואים קצת ירידה ברמות האמפטיה.

זה טוב למשהו?

בכריכת ספרו של דניאל גולמן כתוב "אינטליגנציה רגשית עולה בחשיבותה על מנת המשכל". ניסיתי לבדוק האם יש קשר בין תכונות אלה לבין תוצרים חיוביים כלשהם והאמת היא שמצאתי. אני לא יכול לומר שהיא עולה בחשיבותה על מנת משכל, אבל יש לתכונות המקושרות בה כמה קשרים חיוביים מאוד. למשל בחנתי את הקשר בין התכונות של אינטליגנציה רגשית לבין בריאות ומשתנים שקשורים בבריאות ואכן מצאתי כמה ממצאים מעניינים. הממצא הראשון הבולט הוא שלא כל התכונות הקשורות ב- EQ אכן קשורות לבריאות. התכונות (או יכולות) אשר קשורות בצורה החזקה והחיובית ביותר - הן היכולות הקשורות ברגש חיובי: הבעת רגשות חיוביים ותגובה חיובית לרגשות חיוביים של אחרים.

כך למשל היכולת להביע רגשות חיוביים נמצאה קשורה באופן מתון לבריאות באופן ישיר (המתאם שנמצא - 0.24), ובעלת קשרים חזקים יותר עם תמיכה חברתית (מתאם 0.39) ובדידות (מתאם 0.36-). המשמעות של מתאמים אלו היא שאנשים שדיווחו על יכולת גבוהה יותר להביע רגשות חיוביים גם דיווחו על פחות תחושות בדידות, יותר תמיכה חברתית ויותר תחושה של בריאות. זאת לעומת האנשים שדיווחו על קושי להביע רגשות חיוביים, אשר דיווחו גם על יותר בדידות, פחות תמיכה חברתית ופחות תחושה של בריאות.

המתאמים הללו "נעלמים" כאשר בוחנים את הקשרים עם הבעה של רגשות שליליים, תגובה רגשית שלילית להבעה של רגשות שליליים של אחרים, קבלת החלטות רגשית ואמפטיה.

לאחרונה יותר חוקרים עוסקים בשאלה - למה קיימים רגשות חיוביים? הרי קיומם של רגשות שליליים בסיסיים מוסבר אבולוציונית בצורה משכנעת למדי: פחד, עצב וכעס - הם קו ההגנה הראשון שלנו כנגד איומים מבחוץ והם קוראים לנו להתכונן למצבי לחימה. פחד הוא סימן שמתקרבת סכנה, עצב הוא סימן שקיימת סכנה של אבדן וכעס הוא סימן שישנו מסיג גבול. מבחינה אבולוציונית - כולם מהווים סכנה על עצם הקיום. עד לאחרונה תפקידם של רגשות חיוביים היה ברור הרבה פחות. המחקר הנוכחי מצטרף למחקרים אחרים אשר מצביעים על כך שלרגשות חיוביים יש כנראה תפקיד אבולוציוני חשוב לא פחות - רגשות חיוביים דוחפים להתחברות. התחברות לאחרים ליצירת חברויות, ליצירת אהבה.