עולם האקדמיה - חופשי?

Share |

יעקב טייב, איילת הדס ודר' אריאל איילון - 2/11/2010

רקע

לאחרונה עלתה ביקורת כלפי המחלקה לפוליטיקה ולממשל באוניברסיטת בן-גוריון, על כך שמרבית חברי הסגל בה מציגים עמדות פוליטיות אנטי-ציוניות.

בעקבות סוגיה זו, בחרנו לערוך את הסקר הנוכחי אודות החופש האקדמי בישראל ולגבי סוגיית מימונם של מחקרים המביעים דעות כגון אלו.

האם לדעתכם, קיימת הטיה פוליטית באוניברסיטאות בישראל? האם יש לממן מוסדות ציבור בעלי דעות אנטי – ציוניות? כיצד משפיע שיוך לפקולטה מסוימת על החוויה הפוליטית - אקדמית?

ביקשנו לבדוק את דעתכם בסוגיות אלו ולפניכם התוצאות.

המדגם

הסקר היה פתוח לאורך השבועות האחרונים, ונענו לו 1104 משתתפים. כבדרך כלל, בסקר ישנו ייצוג יתר לנשים על פני גברים (61% לעומת 39%). מבחינת הפיזור הגיאוגרפי של המשתתפים, 47% הינם תושבי המרכז, 10% תושבי מחוז ירושלים, 24% תושבי חיפה והצפון, 16% תושבי הדרום ו-3% תושבי יהודה ושומרון. ישנו ייצוג יתר משמעותי ליהודים (94%) על פני בני הדתות האחרות. ההתפלגות לפי היחס לדת מצביעה על ייצוג יתר קל לחילונים על פני מסורתיים וחרדים (57% חילונים, 21% מסורתיים, 16% דתיים ו-6% חרדים). יש לציין כי מבחינת הסטטוס האקדמאי, רוב המשתתפים על המדגם (56%) הינם לא – אקדמאיים.

כמו סקרים קודמים שנערכו במסגרת "סקר החודש", גם הסקר הנוכחי היה פתוח רק לגולשים הרשומים באתר "פרויקט המדגם", והוא אינו סקר מייצג של כלל האוכלוסיה בישראל.

עולם אקדמי מוטה.

ראשית, נשאלו המשתתפים האם לדעתם קיימת הטיה פוליטית באוניברסיטאות בישראל. האם הטייה זו היא חד צדדית לימין או לשמאל, או הטייה לשני המחנות.

כפי שניתן לראות בגרף, יותר מ – 80% מהמשתתפים חושבים כי קיימת הטייה מסוימת בעולם האקדמיה. רובם חושבים שההטייה היא הטייה דו כיוונית, פעמים לימין ופעמים לשמאל, חלק גדול מהמשתתפים סבור כי קיימת הטייה לכיוון השמאל בלבד, ומיעוט המשתתפים סבר שקיימת הטייה לכיוון הימין.

האם קיימת הטייה פוליטית באוניברסיטאות בישראל?
  19.5%
  34.7%
  1.9%
  43.3%
יש חופש אקדמי מלא
קיימת הטייה לשמאל בלבד
קיימת הטייה לימין בלבד
קיימת הטייה, לעיתים לשמאל ולעיתים לימין

יש לציין כי היחס בין המשתתפים הסוברים כי קיימת הטייה לשמאל לבין המשתתפים הסוברים כי קיימת הטייה לימין הינו עצום - פי 17.

גברים – שמאלה, נשים – גם וגם?

אחוז גבוה יותר של גברים דיווח על הטייה לכיוון השמאל לעומת אחוז הנשים. נשים סוברות כי קיימת הטייה, אך הטייה זו היא דו כיוונית, פעמים לצד ימין ופעמים לצד שמאל. הדת גם היא מהווה גורם מנבא. נראה כי ככל שהמשתתף מגדיר את עצמו דתי יותר, כך הוא מדווח על הטייה שמאלה (54% מהמשתתפים הדתיים והחרדים, 32% בקרב המשתתפים המסורתיים ו – 28% בלבד מהחילונים).

מה חושב הנוער?

מבין כלל המשתתפים, מבוגרים וצעירים כאחד, כ- 2% דיווחו על הטייה ימינה. מעניין לציין כי בקטגוריה זו ככל שהגיל עולה מספר המדווחים על הטיה מעין זו קטן (3.7% מבין המשתתפים בגילאי העשרה, 2% בקרב המשתתפים בגילאי העשרים והשלושים ו – 1.5% מבין המשתתפים בני הארבעים ו – 0% מבין המשתתפים בני החמישים ומעלה)

כמו כן, מבין קבוצות הגילאים השונות, הקבוצה בה אחוזי המדווחים כי אין הטייה כלל במוסדות האקדמיים, הם הגבוהים ביותר, הינה קבוצת בני העשרה.

הרעיונות אותם אנו חולקים, מורכבים מאוסף החוויות אותן אנחנו חווים במהלך חיינו, אין זה מן הנמנע שהרעיון של "אקדמיה" נחווה בצורות שונות כאשר משתתף חווה אותו בחיי היום יום וכאשר החויה מתווכת על ידי גורמים זרים, כגון: טלוויזיה, עיתונות, בית הספר וכדומה. דיווחים אופטימיים אלו הן אולי סימן לחוסר נגיעה אמיתית בתופעה עצמה - לימודים במוסד אקדמי, בקרב הנוער.

האם צריך לממן מוסדות אנטי – ציונים?

השאלה השנייה בסקר בדקה מה חושב ציבור המשתתפים על מימון ציבורי של גופים כגון מחלקות מסוימות באוניברסיטה גם אם הם מביעים עמדות אנטי-ציוניות?

רוב המשתתפים המכריע (68%) השיב כי נראה שלא צריך לממן גופים אלו.

גיל, הוא גורם המשפיע על אחוזי המשתתפים הבטוחים כי יש לממן גופים בעלי דעות אנטי ציוניות. ככל שמשתתף מבוגר יותר, הוא נוטה להיות החלטי יותר, בתמיכה במימון ציבורי עבור מוסדות אלו (9% בקרב המשתתפים הצעירים לעומת 15% בקרב המשתתפים המבוגרים).
יש לציין כי מגמה זו לא קיימת עבור משתתפים שאינם בטוחים בדעתם.

דת, גם היא מהווה גורם לניבוי התנגדות זו. ככל שמשתתף דתי יותר, כך הוא מתנגד יותר למימון מוסדות אלו. (65% מהמשתתפים החילוניים ומסורתיים ו – 78% מהמשתתפים החרדים והדתיים מתנגדים למימון)


המשך הסקר היה פתוח למשתתפים שהצהירו שהם סטודנטים או היו סטודנטים בעבר.

הטייה בין כותלי האוניברסיטה?

שאלנו את המשתתפים, האם נחשפו במהלך לימודיהם להטייה מגמתית מצד הסגל האקדמי כלפי דעות מסוימות וכן אם חוו דיכוי של דעות מנוגדות לדעות המרצה.

כמו כן שאלנו למידת החשיפה להטיות אלו.

רוב ציבור המשתתפים דיווח על הטייה מגמתית שחוו במהלך לימודיהם (10% מן המשתתפים מדווחים על הטייה מגמתית נרחבת או שמתרחשת לעיתים קרובות, 47% דיווחו על הטייה נקודתית). מיעוט המשיבים, 43% בלבד, דיווחו על חוסר הטיה.

מי חווה הטייה?

נשים חוו הטייה במהלך לימודיהן יותר מאשר גברים (59% לעומת 51%). כמו כן, משתתפים דתיים דיווחו על הטייה יותר מאשר משתתפים חילוניים (70% לעומת 53%).

בנוסף, נמצא כי משתתפים מבוגרים דיווחו על הטייה פחות מאשר נבדקים צעירים יותר (60% מבני העשרים והשלושים דיווחו על הטייה, 53% מבין המשתתפים בני הארבעים ו42% מבין המשתתפים בני חמישים ויותר)

ניתן להסביר דיווח זה במספר אופנים. מחד, ניתן לומר כי משתתפים אלו אינם זוכרים בדיוק את טיב ההטיות אליהן נחשפו בעברן, או מאידך, לומר כי הנטייה למגמתיות בעולם האקדמי השתנתה במהלך השנים, וככל שהזמן עובר אנו עדים להתרחבותה של תופעת ההטייה.

חשש להביע עמדה?

מלבד מגמתיותה של ההוראה בלימודים האקדמאים שאלנו האם בזמן הלימודים נוצר חשש להביע דעה המנוגדת לדעות הרווחות בקרב המרצים במחלקה בה למד המשתתף. כמו כן בדקנו את האם היה קשה יותר להביע דעה ימנית או דעה שמאלנית.

אנחת רווחה. רוב המשתתפים (75%) דיווחו על חוסר חשש להביע את עמדותיהם, 21% חששו להביע דעות ימניות ו – 4% חששו להביע דיעות שמאלניות. אין הבדלים מהותיים בין המינים השונים בהקשר לתחושה זו.
יש לציין כי החשש להביא דיעות ימניות היה גבוה בהרבה מהחשש להביע דעות שמאלניות.

וכיצד הדת משפיעה על דפוס המענה בשאלה זו?

נראה כי ככל שהמשתתף משתייך לקבוצה חילונית יותר, כך הוא נוטה לדווח על פחות חשש להביע את דעתו. כך, 81% מהמשתתפים החילונים דיווחו על חוסר חשש לעומת 57% בלבד מהמשתתפים הדתיים. ככל שמשתתף משתייך לקבוצה דתית יותר כך הוא חושש יותר להביע את דעתו הימנית. (14% מהמשתתפים החילונים לעומת 39% מהמשתתפים הדתיים). מנגד, בקרב החוששים להביא את עמדתם השמאלנית קיימת הומוגניות כמעט מלאה בין קבוצות הנטייה לדת, פרט לקבוצת החרדים. (חרדים – 0%, דתיים – 4%, מסורתיים – 4% וחילוניים – 4%)

חלוקה לפי סוג הפקולטה ומוסד הלימודים.

מלבד השאלות בנושא ההטיות הפוליטיות בעולם האקדמיה, נשאלו המשתתפים באיזה מוסד אקדמאי הם לומדים ובאיזו פקולטה. בהתאם לתשובות המשתתפים התבצעו חתכים שונים לפי סוג המוסד האקדמי – אוניברסיטה או מכללה, ולפי סוג הפקולטה:

  1. פקולטות הומניסטיות - מדעי הרוח, מדעי החברה, חינוך ואומנויות.
  2. פקולטות ריאליות - מדעי הטבע, רפואה, מדעים מדויקים והנדסה.
  3. משפטים וניהול.

מוטים! אבל לשני הכיוונים.

בקרב המשתתפים מעולם הפקולטות ההומניסטיות נראה כי דווחה יותר הטייה מאשר משתתפים מהפקולטות הריאליות שדיווחו על הטייה מצומצמת. כאשר ההטייה עליה דווח הכי הרבה הינה ההטייה הדו כיוונית, פעמים לימין ופעמים לשמאל. ביצענו ניתוח נוסף לגבי השאלה האם יש לממן גופים ציבוריים למשל מחלוקות שונות גם כאשר הם מביעים דעות אנטי – ציוניות. בקרב תלמידי הפקולטות ההומניסטיות, נמצא כי יותר משתתפים דיווחו כי יש לאפשר מימון למוסדות מעין אלו, לעומת תלמידי הפקולטות הריאליות שגילו חוסר תמיכה במימון זה.

אמור לי איפה אתה לומד ואומר לך כמה הסגל שלך מגמתי...

לגבי שאלת המגמתיות של הסגל האקדמי, נמצא הבדל גדול בשכיחות המגמתיות בין תלמידי הפקולטות הריאליות בהן 45% דיווחו על הטייה מגמתית מצד הסגל, לעומת 62% מתלמידי הפקולטות ההומניסטיות שדיווחו על הטייה מעין זו. לגבי החשש מלהביע דעה המנוגדת לדיעה של המרצה, בחיתוך לפי הפקולטות נמצא כי תלמידי הפקולטות ההומניסטיות 28% חששו להביע את דעתם, לעומת 15% בלבד מתלמידי הפקולטות הריאליות.

כפי שמסוכם בגרף, ניתן לראות דפוס דיווחים שונה בין קבוצת המשתתפים מקרב תלמידי הפקולטות ההומניסטיות (מדעי החברה, חינוך, רוח ואומנות) ובין קבוצת המשתתפים מקרב תלמידי הפקולטות הריאליות (מדעי הטבע, רפואה, מדעים מדויקים והנדסה).

לא רחוק לומר כי, תלמידי מקצועות החברה עוסקים בתהליכים חברתיים ומטבע הדברים הם חשופים להטיות פוליטיות רבות יותר והמרצים שלהם מגמתיים יותר. במפתיע, נראה כי חשיפה זו דווקא מגדילה את הסובלנות כלפי מוסדות אנטי ציוניים בקרב תלמידים אלו שהביעו תמיכה רבה יותר במימון ציבורי עבורם.

מנגד, תלמידי המקצועות הריאליים, חשופים פחות לנושאים חברתיים, התוכן הלימודי איננו קשור בתהליכים פוליטיים ולכן מדווחים על פחות הטייה באוניברסיטה והמרצים שלהם התגלו כפחות מגמתיים בשיטות הפוליטיות שלהם. כאמור, יש לציין כי תלמידים אלו, אולי מכיוון שחשופים פחות לדיון הפוליטי – אקדמי, פחות סובלניים כלפי מוסדות אנטי – ציוניים וגילו סובלנות פחותה כלפי מימון ציבורי עבורם.

סיכום.

שאלנו את המשתתפים בסקר לגבי דעתם על החופש האקדמי. רוב ציבור המשתתפים (80%) סובר כי קיימת הטייה פוליטית מסוימת בעולם האקדמי. לגבי סוגיית המימון של מוסדות אנטי ציוניים, רובם של המשיבים (68%) סוברים כי אין לממן מוסדות כאלה, מכספו של הציבור. ההשתייכות לפקולטות השונות גם היא משפיע על חווית ההטייה הפוליטית בעולם האקדמי, כך שסטודנטים שלומדים בפקולטות ההומניות חשופים יותר להטייה מאשר תלמידי הפקולטות הריאליות. מעניין לציין, כי חשיפה זו, מגיעה יחד עם סובלנות רבה יותר של תלמידים אלו כלפי מימון מוסדות אנטי – ציוניים.




יש להיכנס למערכת על מנת להגיב


ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 0.078125 שניות.