האם ניתן להסתמך על מחקרים המתבססים על שאלונים באתרי אינטרנט?

Share |

רעות קוצב - 7/5/2009

המאמר הבא הינו תקציר מאמר בשם זה אשר פירסמו חוקרים אמריקאים בכתב העת המוביל "American Psychologist" ב- 2004 (מקור מלא בסוף התקציר).

מהפכת האינטרנט של שנות ה-90 איחדה את הכמויות האדירות של המידע הטכנולוגי לכדי רשת ממוחשבת אחת, אותה יכולים פסיכולוגים לנצל למגוון רחב של מחקרים שאינם מוגבלים רק למידע המתקבל מתוך סקרים.
המגוון נפרש מאיסוף מידע אודות העדפות אישיות, ביטוי עצמי באינטרנט ועד לפרסום כלי מחקר חדישים.
בין היתרונות שמביא האינטרנט לעולם המחקר היא היכולת להגיע למדגמים שמחוץ להישג ידם של החוקרים במעבדות, יעילות גבוהה מכך שהמידע מועבר באופן אלקטרוני וללא צורך בהכנסה ידנית של הנתונים, וכן יתרונות פרקטיים כמו עלות נמוכה באופן יחסי.
עם זאת, עלה הצורך לבצע ניתוח אמפירי של איכות המידע המועבר באינטרנט, לפני שמתייחסים ליתרונות שבשיטה הזו.

במחקר הנוכחי בדקנו מידע מתוך שאלונים מקוונים המועברים באתר אינטרנט שהוקם במיוחד לצורך המחקר (outofservice.com), והשוונו אותו למידע שנאסף מתוך מחקרים המפורסמים ב- Journal of Personality and Social Psychology )JPSP), העיתון המוביל בפסיכולוגיה החברתית.
ההשוואה נועדה לבחון שש דעות קדומות המתייחסות למגבלות השימוש באינטרנט לצורכי מחקר פסיכולוגי:

דעה קדומה 1: מדגמי אינטרנט אינם מגוונים מספיק - הם מתבססים על נתח צר מהאוכלוסייה- גברים צעירים, לבנים, מהמעמד הבינוני- גבוהה, ואינם מייצגים את כלל האוכלוסייה.
השאלה שיש לשאול בנושא זה היא- האם הטכניקה החדשה, שימוש בשאלונים מקוונים דרך האינטרנט, הינה שיטה טובה לפחות כמו השיטות הקלאסיות? במחקר הנוכחי הראנו כי למרות שמדגמי האינטרנט אינם מייצגים את כלל האוכלוסייה, הם לרוב מגוונים יותר מהמדגמים בשיטות הקלאסיות. ההשוואה שלנו הראתה כי מדגמי אינטרנט מייצגים באופן מדויק יותר מגדר, מעמד סוציו- אקונומי, מיקום גיאוגרפי וגיל, מאשר מחקרים קלאסיים. הנגישות הגבוהה של האינטרנט גורמת לשאלונים המקוונים להיות זמינים למגוון רחב של משתתפים, אין זה אומר כי הטכניקה הינה תחליף למדגמים רנדומאליים, אך היא בהחלט מאפשרת גישה נוחה למדגמים הנפוצים ממילא במחקרים הפסיכולוגיים כיום- סטודנטים ומתנדבים.

דעה קדומה 2: גולשי האינטרנט הם לרב אנשים מבודדים חברתית ולכן אינם מהווים מדגם מייצג- הסטריאוטיפ כי גולשי האינטרנט ברובם "חנונים" או "האקרים", נתמך רבות על ידי מחקרים שהראו עלייה ברמת הדיכאון וירידה בקשרים החברתיים אצל נבדקים, לאחר התחברותם לאינטרנט.
אולם, מחקרים רבים מאוחרים יותר, הראו תוצאות הנוגדות את ההקשרים הללו, והפריחו את הסטיגמה. במחקר הנוכחי לא מצאנו הבדלים מובהקים ברמת הנוירוטיות או האינטרוברטיות, תכונות המקושרות עם דיכאון ובידוד חברתי, בעת השוואה בין מדגם של צעירים בני 21 שמילאו שאלונים מקוונים לבין מדגם בני אותו גיל שהשתתפו במחקר באוניברסיטאות. לכן אין תמיכה לדעה הקדומה כי גולשי האינטרנט הם ברובם אנשים מבודדים חברתית.

דעה קדומה 3: צורת הפרזנטציה של האתר משפיעה על המידע הנאסף דרכו- מעט ידוע היום לגבי מידת ההשפעה שיש לצורת הגשת השאלון על המידע שהנבדק מוסר. השאלונים המקוונים שונים ומגוונים בסגנונות התצוגה שלהם, ונשאלת השאלה האם הסגנונות השונים משפיעים על המידע הנאסף? אומנם לא ניתן היה ליצור מבחן הבודק באופן מדויק את השאלה הזו, אך במסגרת המאמר, יצרנו שני אתרים בעלי פרזנטציה וכותרות שונים. האחד נקרא "All About You- a Guide To Your Personality " והשני נקרא "Find Your Star Wars Twin", כל אתר הכיל את שאלון ה Big Five Inventory בגרסאות שונות.
כל אתר גילה פרופיל שונה של משתתפים. בראשון נראה אחוז גבוה יותר של נשים המשתתפות וכמו כן גילם של המשתתפים היה מבוגר בשנתיים, בממוצע, מזה של המשתתפים באתר השני. הבדל נוסף התגלה בציון שהתקבל בתכונת הפתיחות (openness), כאשר המשתתפים באתר " Find Your Star Wars Twin" גילו פתיחות גבוהה יותר.
התוצאות מעידות כי אתרי אינטרנט מתבססים על משתתפים בעלי שונות מסוימת, וכן כי הבדלים בתצוגה משפיעים על רמת ההיענות של הנבדקים להשתתף במחקר. אך עד כה, אין ראיות לכך שהבדלים אלו משפיעים על תוכן תגובותיהם של הנבדקים במידה שתסכן את אמינות המידע הנאסף לצורך המחקר.

דעה קדומה 4: ממצאי השאלונים באינטרנט מושפעים מאד על ידי נבדקים לא רציניים- התקפות של כל שיטת מחקר מתבססת על נכונות ויכולת הנבדקים לספק תשובות אמינות ובעלות משמעות. לכך יש חשיבות רבה בשאלונים מקוונים, שכן הנגישות הרבה לאינטרנט גורמת לשאלונים הללו להיות מטרות קלות לנבדקים לא רציניים. עם זאת, התלות במוטיבציה ובמוכנות של הנבדקים לשתף פעולה היא חשובה בכל שיטות המחקר, גם בשיטות הקלאסיות. בכדי לבחון את מידת הרצינות של הנבדקים, השוונו את מהימנות תשובותיהם ואת הקורלציה הפנימית במידע שהתקבל מה Big Five Inventory שמולא גם באופן מקוון וגם בשאלונים ידניים. התוצאות היו כמעט זהות בשתי השיטות, דבר המעיד על כך שמידע הנאסף באופן מקוון לא הושפע יותר מאשר מידע לא אמין מהשיטות הקלאסיות (דבר התואם מחקרים רבים שנעשו בנושא).
לשאלונים מקוונים היתרון מפני שהנבדקים בוחרים בעצמם להשתתף ולכן נכונים יותר לענות בכנות, בעוד שנבדקים במעבדות הם לרב סטודנטים המחויבים לעשות זאת במסגרת לימודיהם. כמו כן, שאלונים מקוונים מאפשרים לנבדקים התבוננות פנימית על ידי משובים מיידיים, דבר המעלה את המוטיבציה לספק מידע אמין.

דעה קדומה 5: האנונימיות של השאלונים המקוונים מסכנת את אמינות המידע- שאלונים מקוונים מאפשרים למשתתפים למלא את השאלונים בפרטיות מבלי להיכנס למעבדה ולו פעם אחת, ובכך מבטיחים אנונימיות מלאה, דבר שלא ניתן להבטיח בשיטות המחקר הקלאסיות. האנונימיות המלאה מובילה לכך שנבדקים חושפים יותר מידע אינטימי, אך מהצד השני, היא מותירה את החוקרים חשופים לנבדקים חוזרים- אלו הממלאים את השאלון מספר פעמים. בכדי להתגבר על התופעה, קיימות מספר אסטרטגיות: (1) צמצום המוטיבציה לבצע מבחנים חוזרים, על ידי יצירת קישור בו הנבדקים יכולים לקרוא את כל המשובים האפשריים לשאלון, ובכך להרגיע את סקרנותם. (2) זיהוי כתובת הIP )Internet protocol) של המחשב ממנו ממלאים הנבדקים את השאלון, בכדי לזהות משתמשים חוזרים. (3) לשאול במפורש את הנבדק האם מילא את השאלון בעבר. (4) שיטה נוספת היא לבקש מהנבדקים כתובת דוא"ל עדכנית אליה יישלח אישור על השלמת השאלון.

דעה קדומה 6: מידע משאלונים מקוונים אינו עקבי עם המידע המתקבל משיטות קלאסיות- השאלה המתעוררת היא- האם יתקבלו אותן התשובות, אם ישאלו אותן השאלות בשתי שיטות המחקר? במחקרם של Srivastava et al. (2003) נראה כי התוצאות מהשאלון המקוון והתוצאות משתי שיטות קלאסיות היו זהות בנוגע לארבעה מתוך חמשת מימדי האישיות על פי ה- Big Five Inventory. תוצאות אלו, כמו גם תוצאות מחקרים נוספים, תורמים ראיות לכך שממצאים פסיכולוגיים המתקבלים משאלונים מקוונים הינם עקביים עם הממצאים המתקבלים משימוש בשיטות הקלאסיות. אף על פי כן, שאלה זו לא נפתרה באופן חד משמעי, ויש לבצע מחקרים נוספים בכדי לבחון את עקביות התוצאות בין שתי השיטות. אך חשוב לציין שאם התוצאות אינן עקביות, אין סיבה להניח מיד כי השיטה המקוונת היא בהכרח המוטעית.

סיכום

המטרה העיקרית של המאמר הייתה לבחון מספר דעות קדומות בנוגע למידע המתקבל באופן מקוון, דרך האינטרנט. התוצאות מראות כי המידע המתקבל באופן מקוון הינו מגוון ואיכותי לא פחות ממידע המתקבל בשיטות הקלאסיות ובכך מפריחות את הדעה הרווחת כי השיטות הקלאסיות טובות מהמקוונות. איננו רומזים כי המידע המתקבל דרך האינטרנט חף ממגבלות מתודולוגיות, או כי השיטה המקוונת עדיפה על השיטות הקלאסיות, אלא אנו ממליצים לחוקרים לבחון את כל השיטות העומדות לרשותם כאשר המחקרים הטובים ביותר ישאפו לעשות שילוב בין מספר שיטות שונות. לכן אנו מעודדים את חוקרי הפסיכולוגיה לאמץ את האינטרנט ככלי נוסף בארסנל כלי המחקר בהם הם משתמשים.

מקור

Gosling, S.D, Vazire, S., Srivastava, S. & John, O.P. (2004). Should We Trust Web-Based Studies? A Comparative Analysis of Six Preconceptions About Internet Questionnaires. American Psychologist, 59 (2), 93-104




יש להיכנס למערכת על מנת להגיב


ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 0.078125 שניות.